ההסכם האסטרטגי עם ארה"ב - ושיתוף הפעולה החדש: "נקים אתרי ניסוי בישראל"

בסוף השבוע האחרון חתמו ישראל וארצות הברית על הצהרה משותפת בתחום הבינה המלאכותית, במסגרת הציר הבין-לאומי שמקימה ארה"ב בתחום - ובכך הפכה ישראל למדינה הראשונה שחותמת על הצהרה כזו עם ארה"ב. בשיחה עם N12 מספר ג'ייקוב הלברג, סגן שר החוץ לענייני כלכלה של ארה"ב, על שיתוף הפעולה הייחודי עם ישראל: "חלק מההיגיון שמאחורי השותפות האסטרטגית שאנו מגבשים עם ישראל הוא הקמה של אתרי ניסוי בישראל, במטרה למנף את החדשנות הישראלית ולסייע לנו להאיץ את הפיתוח של יישומי בינה מלאכותית".

הלברג מסביר שלעמדת ארה"ב, היתרון הייחודי של ישראל הוא כפול. "אנחנו רואים בישראל את אחד מסביבות הטכנולוגיה הכי דינמיות ומתקדמות בעולם, והסיבה לכך היא ריכוז הכישרון במדינה. זה משהו שיש לישראל והוא מאוד נדיר", אומר הלברג, ומוסיף שתרומה ייחודית נוספת של ישראל לשיתוף הפעולה היא "היכולת לבחון ולפתח יישומי AI במהירות וביעילות".

"מרוץ החימוש" מול סין

בחודשים האחרונים האיצה ארה"ב את "מרוץ החימוש" בתחום הבינה המלאכותית, ולפני כחודש חשפה את יוזמת Pax Silica שנועדה לבנות שרשרת אספקה בתחום הבינה המלאכותית, תוך "צמצום התלות והגנה על חומרים ויכולות", כך לפי ההודעה הרשמית של משרד החוץ האמריקני. ישראל הצטרפה גם היא ליוזמה האסטרטגית, לצד 8 מדינות נוספות.

"ארה"ב היא המדינה המובילה בעולם בתחום הבינה המלאכותית, אבל היא בתחרות גדולה עם סין. מאז כניסתו של טראמפ לבית הלבן יש שינוי מדיניות אמריקני משמעותי בכיוון הזה והאצה משמעותית במרוץ החימוש, לרבות הסכמים שכוללים המון ידע וכסף בין ארה"ב למדינות אחרות. לכן זה היה גרוע מאוד אם ישראל הייתה נשארת מחוץ להסכמים האלו", מסבירה ל-N12 ד"ר לירן ענתבי, חוקרת בכירה בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל אביב.

היא מוסיפה: "יש הבנה היום בעולם שבגלל שהתחרות בתחום הזה כל כך גדולה, העלויות כל כך גבוהות והמשמעויות שלו לכל כך הרבה תחומים כה גדולות - אף מדינה לא יכולה לנהל ולנצח את הדבר הזה לבדה".

על רקע המאבק עם סין, הלברג מבהיר שאין מחלוקת בין ארה"ב לישראל על הצורך לשמור על "ביטחונם" של אותם "אתרי ניסוי". "כל מאמץ שנעשה מצדנו בנוגע ל-Pax Silica בישראל חייב להיות מאובטח לחלוטין. לארצות הברית יש שיח מתמשך וארוך שנים עם ישראל בנוגע לאבטחת תשתיות קריטיות, וכן להגנה על טכנולוגיות רגישות", אמר סגן השר.

לפי הבכיר האמריקני, השלב הבא בשיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחום הבינה המלאכותית הוא זיהוי פרוייקטי תשתיות ספציפיים בהם ניתן לשתף פעולה "במהירות האפשרית". "בסופו של דבר, תחומי העדיפות שבהם נתמקד באופן הדוק במיוחד הם לוגיסטיקה, ייצור ואנרגיה", אומר הלברג.

פרטי ההסכם - והחשיבות האסטרטגית

פרטיו המלאים של הסכם שיתוף הפעולה לא פורסמו, אך בהודעה של משרד החוץ האמריקני הובהרו תחומי שיתוף הפעולה המרכזיים, שכוללים בין היתר:

• הגנה על טכנולוגיות מחקר רגישות: העמקת שיתוף הפעולה בתחום אבטחת המחקר וההגנה על טכנולוגיות רגישות.
• בינה מלאכותית: יוזמות משותפות בלמידת מכונה, לרבות יישומים בתחומי הבריאות, אבטחת הסייבר ומערכות אוטונומיות, וכן הקמת פלטפורמות משותפות למחקר בסיסי ויישומי.
• מוליכים למחצה: הרחבת יוזמות מחקר קיימות בתחום השבבים, בשיתוף חברות טכנולוגיה משתי המדינות.
• רובוטיקה: השקת פיתוח דו-צדדי בתחום הרובוטיקה, במטרה להאיץ טכנולוגיות אוטומציה.

"מדינת ישראל סוף סוף מנהלת בצורה טובה יותר את ההיבט האסטרטגי-עולמי של בינה מלאכותית", אומרת ענתבי על ההסכם. "להיכנס לשיתוף פעולה משמעותי עם ארה"ב זה צעד מאוד חשוב, בטח עבור מדינה שאין לה עצמאות מוחלטת בפיתוח וייצור צרכי החישוב. מבחינה פרקטית, כתלות בסעיפי ההסכם המדויקים - הוא עתיד לשפר את מעמדה של ישראל ביכולת לקנות יכולות עיבוד מתקדמות שנחוצות בשביל להמשיך לפתח בינה מלאכותית בישראל, היכולת שלה להיות בשותפות של ידע ושל יכולות, היכולת שלה להיות שותפה בעוד הסכמים שארה"ב תוביל עם מדינות שהן לא בהכרח בעלות ברית ישירות עם ישראל, ומעבר לכך יש פה אמירה באיזה מחנה אנחנו".

הפער שישראל מנסה לסגור

ההסכם האחרון הוא בשורה מעודדת במיוחד לנוכח האזהרות של בכירים מפני הפיגור הישראלי בתחום הבינה המלאכותית בזירה הבין-לאומית. לפי דו"ח ועדת נגל להאצת תחום הבינה המלאכותית, שמונתה ביוזמת ראש הממשלה נתניהו והגישה את מסקנותיה באוגוסט האחרון, "מדינת ישראל לא נמצאת בנקודה המתאימה והרצויה להאצה בתחום הבינה המלאכותית".

יו"ר הוועדה, פרופסור יעקב נגל, התבטא בתקיפות בעת הגשת המסקנות: "הדוח הוא קריאת השכמה. ישראל היום אינה במקום טוב להאצת התחום, אך היא יכולה להוביל למהלכים משמעותיים שיאטו את ההתדרדרות ויאיצו קדימה את המדינה בתחום הבינה המלאכותית. המדינות הגדולות משקיעות מאות מיליארדים, בונות תשתיות עצומות - ואנחנו בפער עמוק. מדינת ישראל ניצבת בפני רגע היסטורי מכריע של קבלת החלטות".

לפי הוועדה, אין לישראל אסטרטגיה לאומית מתואמת בתחום הבינה המלאכותית. כמו כן, קיים פיצול בין גופים ממשלתיים, תקצוב נמוך מאוד ומחסור חמור בכוח אדם, מחקר ורגולציה מותאמת. עוד מזהירה הוועדה שישראל עלולה "להידחק לשוליים".

רק באוקטובר האחרון מונה תת-אלוף (במיל') ארז אסקל לתפקיד ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית. "אנו עובדים במרץ ליצור שותפויות עם המדינות המרכזיות המובילות את תעשיית הבינה המלאכותית בעולם ובראשם ידידתנו הגדולה ארצות הברית. מאמץ השותפויות מצטרף למאמץ לבניית תשתיות מחשוב מעצמתיות ולמאמץ לפיתוח ההון האנושי לתעשיית הבינה המלאכותית בישראל בשותפות עמוקה עם האקדמיה והתעשייה", אמר אסקל במועד חתימת ההסכם עם ארה"ב.