בין המו"מ להיערכות לעימות - אזרחים מאיראן ל-N12: "הסכם יהיה הסוף שלנו"

פרויקט העדויות של N12 מתוך איראן: מאחורי השיח על חידוש שיחות המשא ומתן בין איראן לארצות הברית - ארבעה אזרחים מטהראן וממשהד תיארו היום (שלישי) בריאיון מיוחד תקופה של המתנה מתוחה, פחד ותחושת נטישה, שמובילה אותם למסקנה אחת: הסכם עלול להעמיק את האסון ולא לעצור אותו.

מהסה ממשהד: "מחכה שתהיה תקיפה, הסכם - הסוף שלנו"

מהסה, בת 34 ממשהד, תיארה בריאיון ל-N12 חודש של טלטלה רגשית מתמשכת. בין רגעים קצרים של תקווה לייאוש עמוק, היא דיברה על חיים שנדמים לה כתקועים בהמתנה. "תחושת חוסר האונים שאנחנו חווים פשוט גומרת אותי", היא אמרה. "אני מרגישה שבכל יום שעובר אנחנו נהיים יותר ויותר מיואשים".

מה השיח על המשא ומתן מעורר אצלך?
"מאז הלחישות על משא ומתן והסכם, הכול נהיה יותר מחריד ויותר מפחיד. הפחד שאם באמת ייחתם הסכם, אם לא תהיה תקיפה, אם השלטון הזה לא ייגמר, מה יקרה לי? מה יקרה לעם שלי אז? מה אנחנו אמורים לעשות? אני מחכה".

נראה שההבטחה לתקיפה לא מתממשת

מהסה, בת 34 ממשהד

למה את הכי מחכה?
"אני מחכה שתהיה תקיפה. אני מחכה שמישהו מבחוץ יעזור כי אני ראיתי בעיניים שלי ברחוב שאנשים כבר לא יכולים יותר מזה. האחריות על כל אחד ואחד מהאנשים שאיבדנו בתקופה הזו, על הגופות שאחרי חודש עדיין לא יודעים איפה כולן, היא כבדה".

"אני מרגישה שאני לא יכולה לשאת את זה. את כמות האלימות שעברנו, ואת זה שנראה שההבטחה לתקיפה לא מתממשת, שנראה שבאיזשהו מקום עומדים להגיע להסכם עם הרוצחים. וזה מפחיד", שיתפה. "הסכם פירושו הסוף שלנו. השמדה של האנשים. אובדן. הלוואי שלא יהיה הסכם".

ריהאנה מטהראן: "שארה"ב או ישראל יתקפו - זה קרש ההצלה היחיד שלנו"

ריהאנה, בת 26 מטהראן, סבורה שהמשא ומתן אינו תהליך מדיני אלא פצע פתוח שמעמיק את הכאב, שואב את שארית התקווה. "אני כועסת. אני עצובה. אני באבל. אבל אני לא מצליחה לבטא אף אחד מהדברים האלה", היא סיפרה ל-N12. "אין לי חשק לאכול. אין לי חשק לנשום. אין לי חשק לעשות כלום".

מה במצב הנוכחי הכי מתסכל אותך?
"מאז שהמשא ומתן התחיל אני בטוחה שמתכוונים לדרוס את הזיכרון של כל האנשים שכבר לא איתנו. וכולם יודעים, כולם מבינים, שבזמן שאני פה בחוץ יושבת, בחוץ אונסים אנשים".

"המשא ומתן הזה בשבילי הוא כמו סכין שננעצה לי בגב. אני יודעת שיכול להיות שזו התוכנית שלהם כדי לקנות זמן, אבל זה גורם לי לכעס ולעצב עצומים"، הדגישה.

"אני באמת לא מבינה מה הם רוצים לעשות עם המשא ומתן הזה. והמשא ומתן הזה כאילו לקח איתו את התקווה שלי", המשיכה ריהאנה. "הוא הרס לי את התקווה. הלוואי שטראמפ או נתניהו יתקפו. מבחינתי זה לא משנה מי".

למה את מייחלת?
"אני באמת מקווה שבאמצע המשא ומתן הזה, בסופו של המשא ומתן הזה, תהיה תקיפה. או שהם, מתוך ביטחון עצמי מופרז, יתקפו וצריך לרסק להם את הפנים, שארצות הברית וישראל יתקפו, כי אין לנו שום אלטרנטיבה אחרת. זה קרש ההצלה היחיד שנשאר לנו".

נימא מטהראן: "כשמדברים על מלחמה, אמור להיות פחד - אבל בשבילנו היא נחמה"

נימא, בן 35 מטהראן, תיאר מצב שבו החיים נראים כתקועים. הוא היה עד למאבק העם ולמוות של רבים, כולל אחיו של חברו, וחווה את השתיקה והאבל שנשארו אחר כך. "את מאבק העם ראיתי בעיניים שלי, בנוכחות ברחוב לצד אנשים. הייתי עד לאובדן של אלפי בני אדם חפים מפשע, ולמוות של אחיו בן ה-22 של חברי", סיפר.

מה התחושות שלך בימים אלו?
"עכשיו, לכאורה, הכול נרגע, אבל הרוגע הזה בכלל לא דומה לשקט אמיתי. זה יותר דומה לעייפות קולקטיבית, אבל קולקטיבית מדוכאת. הרחובות נרגעו, המחאות התרוקנו, אבל בתוך הלב של האנשים משהו עדיין גועש. פשוט אף אחד כבר לא צועק, כי עכשיו זה הזמן למעצרים וזה הזמן להמשיך".

כמה פעמים עוד אנחנו אמורים להיאחז ב’אולי'?

נימא, בן 35 מטהראן

מה השיח על המשא ומתן מעורר אצלך?
"התעמולה של הרפובליקה האיסלאמית מפיצה חדשות על משא ומתן בין איראן לארה"ב, וממלאת את הכותרות בתקווה מזויפת. חלק קטן במוח שלי אומר שאולי אם לא יהיה הסכם הפעם, ייפתח איזה סדק, אולי תהיה מלחמה והחיים יהיו קצת יותר נסבלים".

"אבל בו זמנית, קול אחר בראש שלי שואל כמה פעמים עוד אנחנו אמורים להיאחז ב’אולי'. כמה פעמים עוד נבטיח לעצמנו?", תהה. "ובאופן טבעי, כשמדברים על מלחמה, אמור להיות פחד. אבל זה לא ככה. מלחמה בשבילנו היא נחמה".

לדברי מינא, החיים באיראן מלווים באי ודאות. "בין משא ומתן לאיומים של הרפובליקה האיסלאמית, החיים שלנו תלויים באוויר. אנחנו לא יכולים לתכנן לטווח ארוך, אפילו לא לשבוע הבא. אנחנו אפילו לא יודעים איפה נהיה בעוד חצי שנה, אם הרפובליקה האיסלאמית לא תהרוג אותנו עד אז. הדבר הכואב ביותר הוא שהדם שנשפך לא קיבל תשובה. החיים היקרים שנלקחו לא זכו לצדק".

סונה מטהראן: "הסכנה של הרפובליקה האיסלאמית מאיימת על העולם כולו"

סונה, בת 27 מטהראן, תיארה מציאות שבה ההרגשה של חזרה לשגרה נראית בלתי אפשרית. "אחרי האירועים של החודש האחרון והפשע שהרפובליקה האיסלאמית ביצעה, אני לא חושבת שאי פעם התנאים יחזרו להיות רגילים. האנשים עדיין באבל. הם עדיין מחפשים את גופות יקיריהם. אין שום מידע על מצב העצורים. המצב הכלכלי והקיומי של האנשים הוא קטסטרופלי".

"התקווה היחידה שנשארה לנו הייתה פעולה צבאית של ארצות הברית נגד הרפובליקה האיסלאמית, וגם התקווה הזאת הולכת ונעלמת", אמרה.

במה זה מתבטא?
"אנחנו בכלל לא מבינים מה המשמעות של המשא ומתן הזה ולמה הוא מתקיים. לנהל משא ומתן עם משטר שבתוך 48 שעות שרף למוות יותר מ-40 אלף בני אדם זה לא שום דבר אחר מאשר כיסוי לפשעים".

"ציפינו שהנשיא טראמפ, בהתאם להבטחות שנתן, יתמוך בעם האיראני מול הרפובליקה האיסלאמית, ובאופן טבעי גם סמכנו על תמיכה אמריקנית בישראל, כמדינה שיש לה אינטרסים משותפים עם העם האיראני, ועדיין סומכים על כך", המשיכה.

לדבריה, משטר האייתוללות לא מאיים רק על איראן. "זה איום ביטחוני על העולם כולו, שצריך להיות מחוסל בהקדם האפשרי ובכל מחיר", סיכמה סונה.