בעקבות המהומות: דיפלומטים איראנים ערקו למערב

שני דיפלומטים איראנים ערקו וביקשו מקלט מדיני במערב בשבועות האחרונים, על רקע המהומות במדינה והמחאות הקשות נגד המשטר, והדיכוי האכזרי של טהראן. על פי דיווח באתר האופוזיציה האיראני "איראן אינטרנשיונל", דיפלומט איראני ששירת באוסטריה עזב את שליחותו ופנה לשווייץ בבקשת מקלט.

גולאם-רזא דריכוונד, שכיהן כדיפלומט הבכיר והממונה על היחסים בשגרירות איראן בווינה עזב את תפקידו וערק למערב. על פי הדיווח, דריכוונד ניתק מגע עם טהראן ונמצא כעת בשווייץ.

מקורות מסרו כי גורמים במשרד החוץ בטהראן נמנעו מלעסוק בפרשה, וחלק מהעובדים אף ציינו שיקולי ביטחון כסיבה להימנעות מדיון בנושא. דריכוונד שימש בעבר כממונה על היחסים בשגרירות איראן בצ׳כיה בשנים 2014-2011, ונחשב בעיני עמיתיו לדיפלומט שהיה עשוי להתקדם בעתיד לתפקיד שגריר.

האפשרות לדליפה ביטחונית באיראן

על פי בלוג המודיעין "אינטלי טיימס", דריכוונד מחזיק במידע מודיעיני קריטי מתקופת שליחותו בווינה וכן מתקופה קודמת שבה שימש כממונה על העניינים בשגרירות איראן בפראג. על פי הדיווח, מדובר בשנים שבהן פעלה באירופה רשת שפרס משרד המודיעין האיראני, בין היתר באמצעות אסדאללה אסדי, דיפלומט ששימש כסוכן מודיעין בשגרירות איראן בווינה.

אסדי נעצר בגרמניה בדרכו לבלגיה, שם תכנן לפגוע בעצרת של ארגון האופוזיציה מוג'האדין חלק בפריז, והורשע בבלגיה בשנת 2021. החקירה הצביעה על שגרירות איראן בווינה ככזו שפעלה במקביל כשלוחה דיפלומטית רשמית מול הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית וכמרכז לפעילות מודיעין וטרור נגד מתנגדי המשטר.

על פי ההערכה, עריקתו של דריכוונד עשויה לחשוף מידע על פעילות השגרירות בווינה לאחר 2018, אז החלה איראן לחדש את פעילות הגרעין שלה בעקבות פרישת ארה"ב מהסכם הגרעין, לרבות שינויים ברשתות, שיטות הסוואה וקשרי מודיעין של משרד המודיעין האיראני ומשמרות המהפכה באירופה. עוד נכתב כי הוא עשוי להחזיק בתובנות הנוגעות למדיניות איראן בסוגיית הגרעין, להתנהלות מול הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית ולדרכי עקיפת הסנקציות.

לא המקרה היחיד

המקרה של דריכוונד מצטרף לאירוע דומה שהתרחש בחודש שעבר, ימים לאחר גלי ההפגנות העזים ביותר במחאה באיראן. ב-18 בינואר דווח כי עלי-רזא ג'יראני חוכמאבאד, דיפלומט איראני בכיר שהוצב במטה האירופי של האו"ם בג׳נווה, עזב את תפקידו וביקש מקלט מדיני בשווייץ יחד עם בני משפחתו.

לפי מקורות דיפלומטיים, ג׳יראני הועסק בדרגת יועץ ושימש כשר מיופה כוח, תפקיד שהפך אותו למעשה לסגן ראש המשלחת האיראנית לאו"ם ולארגונים בין-לאומיים נוספים בג'נווה. הוא החל את עבודתו במשלחת האיראנית בשנת 2017, התקדם בהדרגה וייצג את איראן בגופים כלכליים של האו"ם, בהם פורומים העוסקים בסחר, פיתוח והשקעות.

בדיווח נכתב כי ג׳יראני בחר שלא לשוב לאיראן מחשש להשלכות אפשריות על רקע הטלטלה הפוליטית והחברתית המתמשכת במדינה, וכן בשל דאגה ליציבות מבנה השלטון של הרפובליקה האיסלאמית. הרשויות בשווייץ לא פרסמו תגובה פומבית לבקשת המקלט.

עוד דווח כי התמיכה הבין-לאומית הגוברת במפגינים באיראן, כולל הצהרות של מנהיגים אירופים ושל הפרלמנט האירופי, הגבירה את תחושת החרדה בקרב דיפלומטים איראנים המוצבים באירופה. במקביל, בשבועות האחרונים פנו כמה דיפלומטים איראנים באופן חשאי לרשויות במדינות אירופיות, במטרה לבדוק היתכנות לאפשרות של בקשת מקלט מדיני.

גורמים אירופיים מסרו כי מספר ממשלות ביבשת בוחנות או כבר החליטו לגלות פתיחות רבה יותר כלפי בקשות מקלט של דיפלומטים איראנים, גם במקרים שבהם המבקשים אינם יכולים להוכיח באופן מיידי איום ישיר על חייהם.

עריקות של דיפלומטים איראנים בתקופות של אי שקט פנימי אינן תופעה חדשה. לאחר אירועי המחאה הירוקה באיראן בשנת 2009 התפטרו כמה דיפלומטים איראנים באירופה וביקשו מקלט מדיני. בין השמות שהוזכרו אז היו הקונסול האיראני בנורווגיה מוחמד-רזא היידרי, הממונה על היחסים בפינלנד חוסיין אליזאדה, הקונסול במילאנו אחמד מאלכי ועובד השגרירות בבריסל אסדאללה פרזד פרהנגיאן.