כך מנסה ארה"ב לפתור את בעיית המחסור הצפוי במיירטים

כלכלת חימושים הפכה להיות מושג נרחב ומוכר בכל היבטי הלחימה, כולל ההגנה האווירית, ועבורה מתכוונים בפנטגון לשנות את שיטת הניהול הקיימת. בה בעת, ההודים ממשיכים לשאוף להרחיב את היכולות הטכנולוגיות הצבאיות ורוצים להצטרף לתוכנית פיתוח מטוס קרב מהדור השישי. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

צבא ארה"ב ייטול אחריות על תוכנית ה-THAAD

ההחלטה האמריקאית לפרוס את סוללות ה-THAAD במזרח התיכון ככלל ובישראל בפרט אמנם הביאו להם ניסיון מבצעי קריטי, אבל גם אתגרים קשים בכל הנוגע לשרשראות האספקה. המערכה עם איראן ביוני אשתקד כבר הביאה לחששות בוושינגטון מפני מחסור, משום שמיירטים שהוזמנו ב-2021 צפויים להתקבל רק ב-2027. על כן, בפנטגון הפנימו כי ניהול התוכנית נדרש להשתנות.

הפתרון שנמצא, לפי דיווחים בחו"ל הוא העברת ניהול התוכנית מהסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA) לצבא ארה"ב. עד עתה, הסמכות של הצבא על התוכנית הייתה בפריסה המבצעית, ואילו כעת יקבל גם את הובלת הפיתוח והרכש. הצבא הוא מפעיל האמצעים ועל כן הפקות הלקחים מהשטח ברמה המבצעית והאסטרטגית צפויות להיות יעילות יותר. לעומת המצב כיום, שבו בפועל שני גופים ביצעו תהליכים מקבילים שהובילו לסרבול תהליך הייצור.

בדומה לכל רכש של מערכות, העלויות של THAAD מהוות שיקול בתכנון, שהרי כל מיירט מדגם זה עולה כ־12.7 מיליון דולר. סכום גבוה בהרבה מחץ 3 (כ־2 מיליון דולר) או מחץ 2 (כ־1.5 מיליון דולר) הישראליות. השוואה בין מערכות ישראליות ואמריקאיות מקבילות אחרות מביאה לאותה תוצאה: בעוד מיירט קלע דוד מוערך בכ־700 אלף דולר, עלות יירוט של מערכות פטריוט מדגם PAC-3 עומדת על כ־6 מיליון דולר. זו אחת המערכות המרכזיות שמופעלות במפרץ, בין אם על בסיס כוחות אמריקאיים ובין אם על בסיס כוחות מקומיים.

הודו מעוניינת במטוס קרב מהדור השישי

הודו היא מהלקוחות הביטחוניות הבולטות בעולם והיא גם הרוכשת המרכזית של התעשיות הביטחוניות הישראליות. המטרה של ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בכל ההיבטים היא ליצור עצמאות הודית, כולל בענף הביטחוני - ועל כן דורש מהן להקים פסי ייצור במדינתו. בצעד חדש, ההודים בוחנים הצטרפות לתוכנית פיתוח מטוס הקרב מהדור החמישי של איטליה, יפן ובריטניה, שנקראת GCAP (Global Combat Air Programme).

כמה תכונות בולטות יאפיינו את מטוסי הדור השישי: שילוביות עם כלי טיס בלתי מאוישים, מערכות הנעה משופרות, קסדות מתקדמות, ארכיטקטורה פתוחה ויכולות תקשורת מתקדמות. אחד ההיבטים המסקרנים בדור השישי הוא המהירות הצפויה, של כ־2.5-2.2 מאך. לצורך ההשוואה, מטוסי F-35, אלו המתקדמים ביותר שיש לישראל, מגיעים למהירות של 1.6 מאך.

הכתבה פורסמה במקור באתר גלובס