מלחמה עם רוסיה? באירופה נדהמו מהמצב הגרוע ביבשת

ממשלות אירופה נערכות לאפשרות של עימות צבאי עם רוסיה, אך תרגיל מלחמה שפורסם לאחרונה מעלה סימני שאלה קשים לגבי רמת המוכנות שלהן, כך נכתב הבוקר (חמישי) בוול סטריט ג'ורנל. לפי גורמים פוליטיים וביטחוניים ביבשת, הסיכון לחדירה רוסית או אפילו לפלישה ישירה לשטחי מדינות נאט"ו והאיחוד האירופי גדל, על רקע המתיחות בין אירופה לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ סביב גרינלנד, אוקראינה, סחר ונושאים נוספים.

אותם גורמים מצביעים על כך שרוסיה עברה לכלכלת מלחמה. היא ממקדת משאבים לאומיים בחימוש מחדש ובגיוס חיילים בהיקף שעולה בהרבה על הצרכים של הלחימה באוקראינה בלבד. השאלה המרכזית שמעסיקה כעת את אירופה אינה אם יקרה עימות, אלא מתי. בעבר ההערכה בברלין ובבירות נוספות הייתה שרוסיה לא תוכל לאיים על נאט"ו לפני 2029. כיום מתגבשת הסכמה רחבה יותר שהמשבר עלול להגיע הרבה קודם, עוד לפני שאירופה, שמגדילה כעת את השקעותיה בביטחון, תהיה בכלל מוכנה להשיב מלחמה.

שר ההגנה של הולנד, רובן ברקלמנס, אמר כי לפי ההערכה שלו רוסיה תהיה מסוגלת להזיז כוחות גדולים בתוך שנה אחת בלבד. לדבריו, ניכרת עלייה במלאים האסטרטגיים של רוסיה והתרחבות של הנוכחות והאמצעים שלה לאורך גבולות נאט"ו.

על פי ההערכות באירופה, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שואף "להחזיר עטרה ליושנה" ולשקם את תהילת האימפריה הרוסית. מדינות שהיו בעבר חלק ממנה, ובהן ליטא, לטביה ואסטוניה, נתפסות כיעדים ברורים. שלושתן חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו כבר כעשרים שנה.

בליטא עצמה ניכרת דאגה גוברת. היועץ לביטחון לאומי של המדינה, דייבידס מטוליאוניס, אמר כי החרדה מורגשת היטב, אך במקביל המדינה נערכת להגן על עצמה. הוא הדגיש כי גם אם ליטא מצפה לסיוע מארה"ב ומבעלות בריתה בנאט"ו במקרה של חדירה רוסית, אין להמעיט בערך כוחותיה שלה, שלדבריו ילחמו עוד לפני הגעת תגבורות.

מתכננים צבאיים בנאט"ו חוששים גם מאפשרות שרוסיה תכוון לאיים שבשליטת שוודיה, פינלנד ודנמרק בים הבלטי, לחלקים מפולין ולאזורים הצפוניים של נורווגיה ופינלנד. בנוסף עולה חשש ממערכה של תקיפות על תשתיות אסטרטגיות באירופה, אפילו עד לנמל רוטרדם שבהולנד.

"צבא רוסיה כבש עיר מרכזית בליטא"

את הדיון הציבורי החריף ביותר הצית תרגיל מלחמה שדימה חדירה רוסית לליטא. התרגיל אורגן בדצמבר על ידי העיתון הגרמני "די ולט" יחד עם מרכז המשחקים הצבאיים של אוניברסיטת הלמוט שמידט של הכוחות המזוינים הגרמניים. בתרגיל השתתפו 16 בכירים לשעבר מגרמניה ומנאט"ו, מחוקקים ומומחי ביטחון, והוא דימה תרחיש שמתרחש באוקטובר 2026.

בתרחיש זה רוסיה השתמשה בטענה של משבר הומניטרי במובלעת הרוסית קלינינגרד כתירוץ להשתלטות על העיר הליטאית מריאמפולה, צומת תחבורה מרכזי באזור צר בין רוסיה לבלארוס. הצגת המהלך כהתערבות הומניטרית הספיקה כדי שארה"ב לא תפעיל את סעיף 5 של נאט"ו, המחייב סיוע הדדי. (במשחק) גרמניה היססה, פולין אומנם גייסה כוחות אך לא שלחה אותם לשטח ליטא, והחטיבה הגרמנית שכבר הייתה פרוסה במדינה לא התערבה, בין היתר לאחר שרוסיה הניחה מוקשים באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים בדרכים המובילות מהבסיס.

אנליסט צבאי מווינה, פרנץ שטפן גאדי, ששיחק בתרגיל את תפקיד הרמטכ"ל הרוסי, אמר כי ההרתעה תלויה לא רק ביכולות צבאיות אלא גם במה שהאויב מאמין לגבי הנכונות להשתמש בהן. לדבריו, ההבנה שגרמניה תהסס הספיקה כדי להביא לניצחון בתרגיל.

מריאמפולה, עיר של כ-35 אלף תושבים, יושבת על אחד מצמתי הכבישים האסטרטגיים ביותר באירופה. דרומה ומערבה עובר כביש ויה בלטיקה שמחבר את המדינות הבלטיות לפולין ומשמש תנועת משאיות ערה מכל רחבי האיחוד האירופי ואוקראינה. כביש נוסף מחבר בין בלארוס למובלעת קלינינגרד הרוסית, וליטא מחויבת בהסכם להשאירו פתוח לתנועה רוסית.

בתרגיל עצמו, ובהיעדר הנהגה אמריקנית, הצליחה רוסיה בתוך ימים ספורים לערער את אמינות נאט"ו ולהשתלט על המדינות הבלטיות, תוך שימוש בכוח התחלתי של כ-15 אלף חיילים בלבד. אנליסט ביטחון פולני, ששיחק את ראש ממשלת פולין, אמר כי התרגיל הראה עד כמה אירופה נוטה לחשוב שעליה להרגיע ולהפחית הסלמה כאשר היא מתמודדת עם נרטיב מאיים מצד רוסיה.

האיום על רוסיה: "תאבד את קלינינגרד"

במציאות, כך לפי ראש מטה ההגנה של ליטא, גיידריוס פרמנצקאס, היו מתקבלות התרעות מודיעיניות מוקדמות שהיו מאפשרות להימנע מתרחיש כזה. לדבריו, גם ללא סיוע מבעלות ברית - כוחותיה של ליטא, המונים 17 אלף חיילים בשגרה ו-58 אלף לאחר גיוס מיידי, היו יכולים להתמודד עם איום מוגבל על מריאמפולה. הוא הוסיף כי גם רוסיה הייתה צריכה לשקול את הסיכונים, וציין שאם תפתח במהלך כזה, נאט"ו תצטרך להבהיר שרוסיה עלולה לאבד את קלינינגרד.

מפקד כוחות היבשה של גרמניה, גנרל כריסטיאן פרוידינג, אמר בביקור בליטא כי לפי הערכות המודיעין של נאט"ו, רוסיה לא תוכל לפעול נגד חברות הברית לפני 2029, אך הדגיש שגרמניה ובעלות בריתה מוכנות להילחם כבר כעת, "מבלי להיכנס להשערות לגבי לוחות זמנים".

הוויכוח סביב מידת הדחיפות של האיום הרוסי משפיע ישירות על תכנון הביטחון האירופי. הגורמים הסקפטיים ביבשת מצביעים על ההתקדמות האיטית של רוסיה באוקראינה ועל המחיר הכבד שהיא משלמת שם. נשיא פינלנד, אלכסנדר סטוב, אמר כי פוטין נכשל כמעט בכל יעד שהציב לעצמו במלחמה ולא ניסה כלל להתעמת עם נאט"ו, ולכן אין להפריז ביכולות הרוסיות.

לפי נתונים שמציגים גורמים בליטא, רוסיה מגייסת כ-35 אלף חיילים חדשים בחודש אך מאבדת כ-30 אלף בזירות הלחימה השונות באוקראינה, מה שמאט את יכולתה לבנות כוח. עם זאת, באירופה מדגישים כי המלחמה באוקראינה מעניקה למוסקווה זמן יקר להיערכות, ומזהירים שאם ייחתם הסכם שם, רוסיה עלולה להאיץ מחדש את מכונת המלחמה שלה באין מפריע.

גם ללא הסכם כזה, יש הערכות שרוסיה תוכל לשחרר מיידית עד 200 אלף חיילים מנוסים רק על ידי מעבר מהתקפה להחזקה של הקווים, מספר גדול מזה ששימש אותה בפלישה לאוקראינה ב-2022. גורמים ביטחוניים מסבירים כי רוסיה לא תנסה מלחמת התשה מול נאט"ו, אך עשויה לפעול מוקדם כדי להשיג עמדות נוחות שקל להגן עליהן, בדיוק כפי שהוצג במשחק המלחמה.

בתרגיל של "די ולט" הודגש גם השימוש בטקטיקות היברידיות, ובמיוחד במסווה של פעולה הומניטרית, כדי להצדיק מהלך צבאי. לפי משתתפים בתרגיל, נרטיב כזה עלול להקשות על קבלת החלטות בנאט"ו, במיוחד בתקופה שבה גורמים בממשל האמריקני מאמצים לעיתים את העמדה הרוסית.

שר ההגנה של הולנד הזהיר כי התחום האפור שבין שלום למלחמה "הולך ומתכהה". בסופו של דבר, אמר, ההחלטה אם נחצה הקו שמפעיל את סעיף 5 נמצאת בידי המדינה שנפגעה ושאר בעלות הברית, ורוסיה מודעת לכך שמדובר בשטח שאינו חד-משמעי ועל כן תנסה לדחוף את הגבולות עוד ועוד.