תמונת מצב | המלחמה באיראן שמתפתחת למערכה עולמית

המלחמה בין ישראל וארצות הברית לאיראן ערבה עד כה יותר מ-20 מדינות שונות ברחבי העולם, מבריטניה עד עומאן, כאשר 15 מהן הותקפו ישירות - סכסוך חסר תקדים בהיקפו מאז מלחמת העולם השנייה. N12 עושים סדר בשחקנים השונים שעל לוח המלחמה, במערכה שרק הולכת ומתרחבת ככל שעוברים הימים.

השחקניות המרכזיות: ישראל, ארה"ב ואיראן

ישראל, ארצות הברית ואיראן נמצאות במוקד העימות - שנפתח במתקפת מנע משולבת של וושינגטון וירושלים שחיסלה את המנהיג העליון עלי ח'אמנאי לצד שורה ארוכה של בכירים במשטר. מאז הפציצו שתי בעלות הברית אלפי מטרות בשטח איראן - תוך התמקדות בהנהגה, מערך הטילים הבליסטיים, סמלי הדיכוי, הצי האיראני ותוכנית הגרעין.

איראן מצידה השיבה באמצעות יותר מ-100 גלי תקיפה לעבר ישראל ויותר מאלף כטב"מים ומאות טילים בליסטיים לעבר מדינות המפרץ שמארחות בסיסים אמריקניים. במקביל, איראן שיבשה את אספקת הנפט העולמית ומנסה לגבות מחיר כמה שיותר גבוהה מארה"ב - כדי להפוך את המשך המלחמה ללא כדאית.

שחקניות המשנה: מדינות האזור שהותקפו

במשך שנים ניהלו מדינות המפרץ מערכת יחסים מורכבת עם איראן, וניסו ביד אחת לא לשבור מולה את הכלים וביד השנייה להחליש אותה ולהתמגן מול איומיה. המערכה הנוכחית, והחלטתה של איראן לתקוף באופן נרחב את מדינות המפרץ - משנים את פני האזור ועשויים לחייב תגובה צבאית של המדינות וחישוב מחדש של האסטרטגיה הכוללת שלהן.

זמן קצר לאחר מתקפת המנע של ארצות הברית וישראל, שיגרה איראן מתקפה ל-8 מדינות ערביות באזור: עיראק, ירדן, סעודיה, איחוד האמירויות, בחרין, קטאר, עומאן, כווית ואזרבייג'ן. כל המדינות האלו מארחות בסיסים אמריקניים, וזה היה הנימוק האיראני לשיגור המתקפה. בסך הכול שיגר משטר האייתוללות יותר מ-500 טילים בליסטיים ו-2,000 כטב"מים לעבר מדינות המפרץ.

עם זאת, איראן מיקדה את מתקפותיה גם באוכלוסייה האזרחית ופגעה בבתי מגורים, מלונות ונמלי תעופה ברחבי המפרץ. מבין מדינות המפרץ, איחוד האמירויות ספגה את המתקפה האיראנית הקשה ביותר - בחירה מפתיעה במיוחד לנוכח המאמצים ארוכי השנים של אבו-דאבי למתן את המתיחות של איראן והאינטרסים הכלכליים של איראן בדובאי.

במקביל, איראן מיקדה את תקיפותיה בתשתיות האנרגיה של מדינות האזור, והתקיפה לפחות 6 מתקני נפט וגז מהחשובים ביותר באזור. היא גם סגרה את מצר הורמוז, דרכו עובר כרבע מהנפט העולמי - שני הצעדים הובילו לזינוק במחירי האנרגיה.

באיראן ניסו לטעון שהמתקפה לא מיועדת למדינות המפרץ, אלא לנכסים האמריקנים בהם. שר החוץ עראקצ'י אף שוחח עם שרי החוץ של המדינות שהותקפו, וניסה לשדר מסר מתון. הנשיא מסעוד פזכשיאן התנצל פומבית בפני המדינות שהותקפו והבטיח להפסיק אותן - אך דקות ספורות לאחר מכן התקיפות המשיכו בעצימות גבוהה.

מדינות המפרץ זעמו על התקיפה האיראנית, וכינו אותה "בוגדנית". דיווחנו שקטאר החליטה להצטרף למערכה ותקפה בשטח באיראן, ולפי דיווחים גם סעודיה ואיחוד האמירויות נערכות לעשות זאת.

בשולי העימות: המדינות שנגררו פנימה

לצד מדינות האזור שספגו תקיפות נרחבות ונמצאות עמוק בתוך העימות, שורה של מדינות נגררו פנימה בעל כורחן. קפריסין הותקפה כמה פעמים בשל בסיס חיל האוויר הבריטי בשטחה, וטיל יועד גם לבסיס האמריקני בטורקיה, ויורט על ידי כוח נאט"ו.

בתגובה, יוון הודיעה שתשלח ספינות ומטוסים במטרה להגן על קפריסין, בעלת ברית קרובה שלה. אליה הצטרפו גם צרפת, איטליה, ספרד והולנד שהודיעו שישלחו נכסים צבאיים כדי להגן על קפריסין, שחברה באיחוד האירופי. איטליה הגדילה לעשות והודיעה ששלחה מערכות הגנה אווירית למדינות המפרץ.

בריטניה מצידה הודיעה שתאפשר לארה"ב להשתמש בבסיסי חיל האוויר שלה נגד איראן, ושטייסיה מיירטים מתקפות איראניות באזור המפרץ. עם זאת, ראש ממשלת בריטניה סטארמר עורר את זעמו של טראמפ בשל הסתייגותו מהמלחמה, והאשים אותו ב"הצטרפות למלחמה אחרי שכבר ניצחנו".

חזית הצפון

כיומיים לאחר פתיחת המערכה החליט ארגון הטרור חיזבאללה לפתוח חזית נוספת עם ישראל בגבול הצפון, וירה לעברה לראשונה מאז הסכם הפסקת האש בנובמבר 2024. בתגובה פתח צה"ל בגל נרחב של תקיפות, כולל בביירות ובעומק לבנון, ובימים האחרונים החלו לוחמי צה"ל גם בתמרון קרקעי בדרום המדינה.

ההסלמה בין ישראל ללבנון הובילה גם את צבא סוריה להגיב. משטרו של אחמד א-שרע החליט לשלוח אלפי יחידות לגבול לבנון, במטרה למנוע מארגון הטרור להתפשט לתוך סוריה, כך דווח בסוכנות הידיעות רויטרס.

הנפקדות והפועלות מאחורי הקלעים

לצד המדינות שהשתתפו ישירות בעימות, שורה ארוכה של מדינות מעורבות בו מאחורי הקלעים. לפי דיווח בוושינגטון פוסט, רוסיה מסייעת לטהראן ומספקת לה מידע מודיעיני לגבי מטרות אמריקניות באזור, כולל ספינות ובסיסים. ב-CNN דווח שגם סין שוקלת לספק סיוע לאיראן, כולל רכיבי נשק. מדובר בשתי מדינות שמקיימות יחסים הדוקים עם איראן, אך בחרו שלא לעמוד לצידה בגלוי.

באירופה, רוב מדינות ניסו לשמור על מרחק מהמלחמה, ורבות מהן הביעו הסתייגויות ממנה ואף ביקרו את הפעולות של ישראל וארצות הברית בטענה שהן מפרות את הדין הבין-לאומי. מלבד הגנה על קפריסין ויירוט מתקפות על ידי טייסים בריטים, ביבשת נמנעו מהתערבות ממשית בעימות.