"אחרי 7/10 קיבלנו 1,000 ביקורות שליליות בשעה"

"יומיים אחרי 7 באוקטובר התחילו להגיע הודעות השנאה הראשונות. בהתחלה בפרטי, וניסינו לנהל דיאלוג. אחרי שבועיים התחילו להפיץ ביקורות מזויפות. בשיא, קיבלנו אלף ביקורות רעות בשעה".

כך מספר טום (45), בעלה של לורי (31). השניים הקימו את רשת בתי הקפה Boker Tov, שבשיאה מנתה ארבעה סניפים ברחבי בלגיה והגישה תפריט בהשראה ישראלית: חומוס, שניצל, פיתה עם פלאפל וארוחת בוקר ישראלית. בני הזוג הכירו בפסטיבל טומורולנד, ולהם שני ילדים. לורי, בת לאב ישראלי, חיה במשך תקופה בתל אביב.

"במשך שנתיים גילויי השנאה הגיעו בגלים", אומר טום. "כל פעם שפוליטיקאים, עיתונאים או תוכניות טלוויזיה בבלגיה העלו חדשות על המצב בישראל, ראינו עלייה בשנאה וירידה בהכנסות. בשלוש השנים הראשונות צמחנו מאוד מהר ברשתות החברתיות, מה שאפשר שיתופי פעולה רבים. מאז 7 באוקטובר הצמיחה האורגנית נעצרה לחלוטין".

Boker Tov נוסדה ב-2020, ובתקופת הקורונה השיקה "קופסאות Balagan". בתוך תשעה חודשים בלבד, עדיין בתקופת הסגרים, נפתח הסניף השני. ההצלחה נמשכה גם ב-2021, ובני הזוג הוזמנו לפתוח פופ אפ שהפך למסעדת פיין דיינינג, עם הזמנות מראש לארבעה חודשים קדימה.

הסניף השלישי נפתח בדרום אנטוורפן, ובמקביל פיתחו בני הזוג סדרת ממרחים ישראליים שנמכרו בלמעלה מ-300 חנויות ברחבי המדינה: חומוס, לבנה, באבא גנוש ועוד. ב-2022 זכתה Boker Tov בפרס "קונספט המסעדה הטוב ביותר" בבלגיה, ובאותה שנה הגיעה למקום השני בתחרות כלל-אירופית.

ואז הגיע 7 באוקטובר, ולדברי בני הזוג - הרעיון שבבסיס המותג, spreading love & hummus - הפסיק לעבוד.

"ארבעה ימים אחרי 7 באוקטובר פתחנו את המסעדה האחרונה שלנו בגנט (Ghent). זה היה הסניף הגדול ביותר, והראשון מחוץ לאנטוורפן, והכול התחיל לקרוס", מספר טום. "אנשים מהקהילה היהודית אמרו לנו שאנחנו מאוד אמיצים לקרוא למסעדה Boker Tov ולהיות שקופים לגבי התרבות הישראלית, אבל עבורנו זה הרגיש נכון. לפני 7 באוקטובר הגשר בין יהודים למוסלמים היה בשיא רוחבו. היו לנו הרבה לקוחות מוסלמים".

מה הייתה נקודת המפנה בה הבנתם שסגירה מוחלטת היא האפשרות היחידה שנותרה?

"סיפור של עסק בצמיחה כולל ממילא אתגרים רגילים. היינו בשלב סופי מול משקיעים כשפתחנו את הסניף בגנט, אבל בעקבות הביצועים הקשים שם אחרי המלחמה, הם נסוגו. למרות זאת הצלחנו להביא את Boker Tov לאיזון אחרי ארבעה חודשים. הסניפים באנטוורפן היו רווחיים עד היום האחרון, אבל בגנט המצב היה שונה. ההטרדות שם, אפס תמיכה מהממשלה ומהשכנים, לא הותירו לנו סיכוי".

ניסיתם לתקן את המצב בכוחות עצמכם, בהעדר סיוע מהרשויות?

"באוגוסט פרסמתי הצהרה אישית בלינקדאין עם הרבה ניואנסים וקריאה חזקה לסובלנות. אבל זה התפוצץ והפך ויראלי לחלוטין מחוץ להקשר. אחרי ירידה נוספת של 50% בהכנסות בגנט החלטנו לסגור ולנסות למכור. בסוף 2025 החלטנו לסגור את העסק. היינו מותשים נפשית, פיזית ורגשית. להמשיך להילחם היה ממוטט אותנו לגמרי".

במבט לאחור, זו הייתה לדעתכם החלטה נכונה לתת לעסק שם ישראלי?

"היום אנחנו מרגישים שהרגו את העסק שלנו, אבל לא את המותג ולא את הרוח שלנו. לפני שהקמנו אותו, כל מי שסיפרתי לו על בת הזוג הישראלית שלי אמר שתל אביב היא יעד הזיכרון הטוב ביותר שלו, אם כבר ביקר, או יעד חלומי לביקור. השילוב הזה עם מנות שיתוף צבעוניות היה מתכון להצלחה. הבאנו אוכל אותנטי מהלב, בצורה מודרנית".

לדעתכם, האם הרשויות יכלו לעשות יותר כדי להתערב או לסייע ככל שהמצב הסלים?

"אחנו בטוחים ב-100% שהרשויות אפשרו לשנאה כלפי יהודים להתפשט יותר מדי. פוליטיקאים, עיתונאים, משפיענים, לכולם מותר היום להפיץ שקרים ודעות שמוצגות כעובדות. להשמדת פרנסה לאנשים אין שום קשר למלחמה ושרשורים וקריאות לחרם לא קשורים ל'חופש הביטוי'. חופש הביטוי נגמר כשמטרידים אנשים אחרים כדי לכפות דעה, וכשמנסים להרוס מישהו כלכלית, רגשית, פיזית או נפשית.

ומה הלאה?

"קודם כל אנחנו צריכים לטפל בפשיטת הרגל. אחרי זה אנחנו מתכננים לפתוח את Es Balagan, שם נגיש את אותה אהבה וחומוס כמו בחמש השנים האחרונות. נחזור גם לקייטרינג בכמה פסטיבלים בקיץ הקרוב עם פיתה ופלאפל, אבל אין לנו שום כוונה לצמוח שוב. הפעם נשמור על מעגל קטן יותר. אנחנו רוצים להגן על המשפחה שלנו ולהעניק לילדים עתיד בטוח".