עדויות מהזוועות באיראן: הסטודנטית רובינה נורתה בראשה מטווח קצר

עדויות קשות וחריגות ממשיכות להיחשף על היקף ההרג והפגיעה במפגינים במהלך גל המחאות האחרון באיראן. דיווחים מארגוני זכויות אדם, צוותים רפואיים, עדי ראייה ומפגינים עצמם מציירים תמונה של דיכוי אלים במיוחד, ירי חי לעבר אזרחים ופגיעה נרחבת בצעירים, נשים ואף ילדים. לצד הקושי לקבל תמונת מצב מהימנה של מצב העימותים באיראן בשל ניתוקי האינטרנט הקשים, ניכר כי הולכים ומתבררים ממדי הטבח הקשים במדינה. דיווחים של גורמי אופוזיציה באיראן חושפים את היקף הזוועות שהתרחשו בעימותים ובמחאות במדינה במהלך סוף השבוע - עם 48 שעות שהפכו לנקודת מפנה של ממש באירועים.

ארגון Iran Human Rights (זכויות אדם באיראן) פרסם פרטים על הריגתה של רובינה אמיניאן, סטודנטית בת 23 לעיצוב טקסטיל ואופנה במכללת שריעתי בטהראן. רובינה נהרגה ביום חמישי בערב לאחר שיצאה מהמכללה והצטרפה לאירועי המחאה בבירה, שבאותו יום עברה נקודת מפנה של ממש. לפי מקורות הקרובים למשפחתה, היא נורתה בראשה מטווח קצר מאחור.

בני משפחתה נסעו מכרמנשאה לטהראן כדי לזהות את גופתה. לדברי מקורות שצוטטו על ידי הארגון, המשפחה הובאה למקום סמוך למכללה, שם נתקלה בגופות של מאות צעירים שנהרגו במחאות. רוב הקורבנות, כך נטען, היו בני 18 עד 22, שנורו מטווח קצר בראש ובצוואר בידי כוחות ממשלתיים. תחילה לא אפשרו למשפחה לזהות את גופתה של רובינה, ובהמשך גם לא התירו להם לקחת את גופתה.

"זו לא הייתה רק הבת שלי, ראיתי בעיניים שלי מאות גופות", סיפרה אימה של רובינה. המקורות הוסיפו כי בני המשפחה נאלצו לחפש בעצמם בין הגופות כדי לזהות את בתם, וראו במו עיניהם גופות רבות של צעירים שנהרגו. ביממה האחרונה פורסמו סרטונים של אוהלים ואולמות גדולים שבהם מוטלות גופות רבות של מפגינים שנהרגו בעימותים.

לאחר מאבק ממושך הצליחה המשפחה לקבל את גופתה ולחזור לכרמנשאה, אך עם הגעתם גילו שכוחות מודיעין מקיפים את ביתם ואוסרים עליהם לקבור אותה. בסופו של דבר נאלצה המשפחה לקבור את רובינה בצד הדרך בין כרמנשאה לעיירה סמוכה. עד כה לא הותר להם לקיים טקסי אבל, וגם פניות למסגדים נענו בסירוב.

"הם טובחים בנו"

במקביל, אתר האופוזיציה האיראני IranWire מתאר יומיים של דיכוי אלים במיוחד בטהראן ובערים נוספות. מקור בטהראן מסר עם התחברות קצרה לאינטרנט: "הם טובחים בנו כאן, הם שופכים דם בכל מקום". לפי מקורות רפואיים בטהראן, שיראז, נג’פאבאד ונישאפור, כוחות הדיכוי ירו במפגינים תחמושת חיה, בעיקר לראש ולצוואר. גורמים רפואיים אמרו כי מספר ההרוגים והפצועים הוא "לא דומה לשום דבר שראינו לפני כן".

אחד מאזורי המחאה המרכזיים היה קלעה חסן חאן בטהראן. עד ראייה סיפר כי במהלך ההתכנסות הוצתו מבנים ונעשה ניסיון להשתלט על בסיס הבסיג’ המקומי, ואז החל ירי כבד מגגות הבניינים הסמוכים.

לדבריו, ילד בן 11 נורה וייתכן שיאבד איבר מגופו. עוד נמסר כי לפחות שישה מפגינים מתו באותו אזור לאחר שנורו בראשם - כל הכדורים הוצאו אך איש מהם לא שרד.

בשיראז תועדו פצועים רבים בבתי החולים. באחד הסרטונים נשמע איש צוות רפואי אומר: "לא ראיתי דבר כזה בכל ימי חיי, חסרי הבושה האלה יורים באנשים בראש ובצוואר. יש לכם מושג כמה מטופלים כבר קיבלנו?" לפי עדויות הצוותים הרפואיים, רבים מהפצועים נפגעו מירי חי ומרובה ציד, וחלקם איבדו עין אחת או שתיים.

גם בערים קטנות דווח על אלימות קשה. בנג’פאבאד שבמחוז אספהאן נמסר כי משפחות מיהרו לקחת את גופות ילדיהן מבית החולים ולקבור אותם עם אותם הבגדים שהיו עליהם, כדי למהר ולהשלים את ההליך.

"יורים כל מה שאפשר לחשוב עליו"

בנישאפור סיפר רופא כי כוחות הביטחון ירו במפגינים ואף בעוברי אורח מגגות בניינים. לדבריו, לפחות 30 בני אדם נהרגו בלילה אחד, בהם ילדים קטנים. הוא תיאר גם ירי לעבר משפחה של שישה אנשים ולעבר אחות של אישה מבוגרת. אותו רופא אמר כי הוא ורופאים נוספים מטפלים בפצועים במרפאות פרטיות מחשש למעצר, והוסיף: "הם יורים מגגות ומרפסות, כמה אנשים הולכים למות כאן?"

בקרג’ דווח על מאות פצועים ועל מצב קריטי בבתי החולים, עם מחסור בדם, רופאים ותרופות. לפי דיווחים, חדרי הניתוח היו מלאים, חלק מהפצועים טופלו אף בחדרי מתים, ומספר הקטיעות בעקבות פצעי ירי היה גבוה, גם כתוצאה מהיעדר אמצעים ותנאים בסיסיים.

מפגינים ואזרחים סיפרו ל-CNN על אלימות קשה ברחובות טהראן. אישה אחת אמרה שראתה "גופות נערמות אחת על השנייה" בבית החולים. אחרים תיארו ירי מסיבי לאחר נאום של המנהיג העליון, והפיכת האווירה "מתקווה לסיוט". מפגינה אחת סיפרה: "כדורים, גז מדמיע, מי יודע, כל מה שאפשר לחשוב עליו - הם ירו אותו".