מכה למלוני: תבוסה כואבת במשאל עם קריטי באיטליה

החדשות בקצרה:

• אזרחי איטליה דחו במשאל עם את הרפורמה המשפטית של ג'ורג'ה מלוני.
• כ-54% מהמצביעים התנגדו לתוכנית לשינוי מערכת המשפט במדינה.
• הרפורמה הציעה לפצל את הגוף המפקח על השופטים לשלושה גופים.
• ראש הממשלה מלוני הבהירה כי לא תתפטר מתפקידה בעקבות ההפסד.
• למה זה חשוב: זו המכה הפוליטית הקשה ביותר למלוני מאז כניסתה לתפקיד.

אזרחי איטליה דחו אתמול (שני) במשאל עם תוכנית מרכזית של ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני לשינוי מערכת המשפט, במהלך שמסתמן כמכה הפוליטית הגדולה ביותר עבורה מאז שנכנסה לתפקיד לפני שלוש שנים.

על פי התוצאות שפורסמו אתמול, כ-54% מהמצביעים התנגדו לרפורמה המשפטית של מלוני, לעומת כ-46% שתמכו בה. מדובר ביותר מ-14 מיליון בני אדם שהצביעו נגד הרפורמה, במשאל עם שנמשך יומיים והתאפיין במאבק צמוד. שיעור ההצבעה הגיע לכ-58.5%, נתון גבוה מהצפוי.

הרפורמה המשפטית ביקשה לשנות את אופן הפיקוח על שופטים ותובעים. בין היתר הוצע לפצל את הגוף המפקח עליהם לשלושה גופים נפרדים, ולבחור חלק מהנציגים באמצעות הגרלה במקום בחירה על ידי עמיתיהם. מלוני טענה כי השינויים יהפכו את מערכת המשפט ליעילה יותר וישברו קשרים קרובים מדי בין שופטים לתובעים, אך מתנגדיה הזהירו מפני הרחבת ההשפעה הפוליטית על המערכת ופגיעה בעצמאותה.

התוצאה נחשבת למכה פוליטית כואבת עבור מלוני, שהובילה עד כה אחת הממשלות היציבות באיטליה מאז מלחמת העולם השנייה. מאז נבחרה ב-2022 בראשות קואליציה ימנית, היא ניהלה מדיניות שנתפסה כפרגמטית יותר מהצפוי ואף הצליחה לרכך חלק מהביקורת נגדה בארץ ובעולם. רק לפני שבועות בודדים סקרים הצביעו על כך שהיא צפויה לנצח במשאל העם ולהגיע מחוזקת לבחירות הפרלמנטריות הצפויות בשנה הבאה.

כעת מעמדה הפוליטי נראה חלש יותר. מלוני השקיעה הון פוליטי גדול במהלך, והתוצאה מעלה סימני שאלה לגבי המשך התמיכה הציבורית בה. ההפסד, שגדול במיוחד מכיוון שבימים האחרונים החלה להיות יותר מעורבת אישית בקמפיין, גורם לפגיעה בתדמית ה"בלתי מנוצחת" שדבקה בה עד כה, והיא עשויה להיתפס מעתה כמנהיגה פגיעה יותר.

אחד האתגרים המרכזיים שעלו במהלך הקמפיין היה מורכבות ההצעות שנתונות להצבעה, שרבים מהמצביעים התקשו להבין. כתוצאה מכך, המשאל הפך במידה רבה לבחינה של הפופולריות של מלוני עצמה ולמעין הצבעת אמון, ולא רק להכרעה מקצועית לגבי מערכת המשפט. לא ברור לחלוטין אם הציבור הצביע נגד הרפורמה עצמה או נגד עצם ההתערבות במערכת הנתפסת במשך שנים כאיזון מול פוליטיקאים מושחתים וארגוני פשיעה.

מלוני הודתה בהפסד ואמרה כי מדובר ב"הזדמנות שהוחמצה למודרניזציה של איטליה", אך הדגישה כי ממשלתה תמשיך לפעול בנחישות ותכבד את ההחלטה. עוד לפני ההצבעה הבהירה כי לא תתפטר אם התוכנית תידחה, והערכות הן כי הקואליציה שלה, שמחזיקה ברוב מוצק בפרלמנט, לא נמצאת בסכנת נפילה מיידית. גם האופוזיציה אינה מאורגנת מספיק כדי להקים ממשלה חלופית. מלוני הבהירה שלא תתפטר על רקע מקרי עבר, למשל של ראש הממשלה מתאו רנצי, שהתפטר לאחר הפסד במשאל עם בשנת 2016.

עם זאת, להפסד עשויות להיות השלכות רחבות יותר. הוא צפוי להקשות על הממשלה לקדם רפורמות נוספות, כולל שינויי חקיקה בתחום הבחירות ויוזמה מרכזית נוספת של מלוני לאפשר בחירה ישירה של ראש הממשלה, שגם היא דורשת שינוי חוקתי. בנוסף, ייתכן שההפסד יחזק את האופוזיציה, שראתה בתוצאה פתיחה של תקופה פוליטית חדשה.

ג'וזפה קונטה, מנהיג מפלגת האופוזיציה "חמשת הכוכבים", אמר כי מדובר ב"עונה פוליטית חדשה" שבה האזרחים הם במרכז. גם אלי שליין מהמרכז-שמאל טענה כי ההצבעה מבטאת התנגדות ל"יהירות" הממשלה.

ההפסד מגיע בתקופה רגישה עבור מלוני. בחודש האחרון נפגעה תדמיתה גם בעקבות דיווחים כי ממשלתה לא עודכנה מראש על תקיפות אמריקניות וישראליות באיראן, למרות יחסיה הקרובים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. במקביל, המלחמה המתמשכת תורמת לעליית מחירי האנרגיה ומגבירה את הלחץ הציבורי מבית.

בסיכומו של דבר, אף שממשלתה של מלוני אינה צפויה ליפול בטווח הקרוב, תוצאות המשאל מציבות בפניה אתגר פוליטי נרחב. הן מחלישות את יכולתה להוביל מהלכים גדולים, מעמידות בספק את סיכוייה בבחירות הבאות, ומאותתות על שינוי אפשרי במגמה הפוליטית באיטליה.