זינוק במספר ההרוגים והעצורים באיראן: "חוששים שנהיה הקורבן הבא של טראמפ"

מספר ההרוגים והעצורים בהפגנות באיראן ממשיך לטפס, והמחאות מראות בשלב זה סימנים ברורים של התמדה והתרחבות, ולא של רגיעה. סוכנות הידיעות AP דיווחה הבוקר על בסיס נתונים של ארגוני זכויות אזרח כי לפחות 35 בני אדם נהרגו מאז תחילת האירועים, בהם 29 מפגינים, ארבעה ילדים ושני אנשי כוחות הביטחון. במקביל דווח כי יותר מ-1,200 בני אדם נעצרו. ההפגנות התרחשו ביותר מ-250 מוקדים ב-27 מתוך 31 מחוזות במדינה.

גם כלי תקשורת איראניים רשמיים המזוהים עם המשטר מדווחים על אופי ההפגנות ועל פגיעה של אנשי כוחות הביטחון בעימותים. סוכנות הידיעות פארס, המקורבת למשמרות המהפכה, דיווחה על כ-250 שוטרים ו-45 אנשי בסיג' שנפצעו במהלך ההתפרעויות. המידע המוגבל שמגיע מתוך איראן מקשה על הערכת היקף המחאה במדויק, בין היתר בשל מגבלות קשות על עבודת עיתונאים וטענות לקטיעה והגבלה של רשת האינטרנט, אך סרטונים ברשתות החברתיות ודיווחי פעילים מצביעים על כך שההפגנות נמשכות למרות הדיכוי.

על רקע ההסלמה עומדים גם חששות כבדים בקרב הנהגת איראן. גורמים רשמיים אמרו לרויטרס כי יכולת המשטר להכיל את המחאה הולכת ומצטמצמת, בין השאר בשל הלחץ הציבורי מבית והאיומים הגוברים מבחוץ. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הזהיר ביום שישי כי אם השלטון באיראן ימשיך לפגוע במפגינים, ארצות הברית "תבוא לעזרתם". האיום הזה עורר תגובה חריפה בטהראן, כולל איומים מצד גורמים איראניים לפגוע בכוחות אמריקניים במזרח התיכון.

מחאה באזור אספהאן

החשש מפני פעולה צבאית אינו מוגבל לארצות הברית בלבד. לפי גורמים איראניים, קיימת דאגה של ממש גם מתקיפות אפשריות של ישראל, במיוחד על רקע המלחמה ביוני וחידוש האיומים בנושא בימים האחרונים. אותם גורמים מתארים מצב שבו ההנהגה לכודה למעשה לבין זעם ציבורי ברחובות לבין לחצים ואיומים חיצוניים, עם מעט מאוד מרחב תמרון והרבה סיכונים.

גורם רשמי באיראן אמר לרויטרס כי החשש הכפול מפני האיום של טראמפ להתערב והחרפת המצב הכלכלי מצמצם את מרחב הפעולה של המשטר בהכלת ההפגנות. גורם רשמי נוסף אמר כי הפעולה האמריקנית בוונצואלה גרמה לפחד בקרב חלק מהבכירים בטהראן כי "איראן עשויה להיות הקורבן הבא של מדיניות החוץ האגרסיבית של טראמפ". גורם שלישי אמר כי קיים חשש בטהראן שישראל וארה"ב ינצלו את המצב כדי לבצע מתקפות צבאיות נגד איראן.

העיתוי של ההפגנות מדגיש עד כמה המשטר נמצא בנקודת חולשה קריטית. הכלכלה האיראנית סובלת ממשבר עמוק, עם קריסת המטבע, אינפלציה רשמית של יותר מ-42% ועליות חדות במחירי המזון. הריאל איבד יותר ממחצית מערכו בשנה האחרונה, והסנקציות, יחד עם פגיעות קשות בתשתיות בעקבות העימות עם ישראל וארצות הברית, החריפו את המצב. לכך מצטרפים גם זעם ציבורי על שחיתות ופערים גדלים בין האזרחים לבין אליטה ביטחונית ודתית מצומצמת.

כוחות ביטחון גדולים באוניברסיטת טהראן

המחאה החלה על רקע כלכלי, עם סוחרים, סטודנטים ובעלי עסקים שסגרו שווקים ויצאו לרחובות, אך במהירות קיבלה אופי פוליטי יותר. קריאות נגד המשטר ונגד המנהיג העליון עלי ח'אמנאי הפכו שכיחות, דבר שמציב אתגר חריף במיוחד לשלטון, שניסה לשמר תחושת אחדות לאומית אחרי המלחמה.

מול הלחץ הגובר, הממשלה מנסה לשלב בין יד קשה לבין צעדים כלכליים מרגיעים. הנשיא מסעוד פזשכיאן הבטיח רפורמות במערכת המוניטרית והבנקאית, ובמסגרת תוכנית חדשה הודיעה הממשלה כי תעניק לרוב האזרחים קצבה חודשית בדמות אשראי אלקטרוני בסך של כ-10 מיליון ריאל, שהם כ-7 דולרים, לשימוש ברשתות מזון נבחרות. לפי הרשויות, המהלך נועד לשמור על כוח הקנייה ולהבטיח ביטחון תזונתי, במיוחד עבור השכבות החלשות.

עם זאת, גם בתוך איראן מודים כי מדובר בסיוע מוגבל בלבד. עבור משפחות עניות מדובר בתוספת מסוימת, אך עבור מעמד הביניים אין בכך שינוי ממשי. פרשנים כלכליים מעריכים כי הצעדים לא יצליחו להפיג את תחושת הייאוש הרחבה מהמצב הכלכלי ומהעתיד.

למרות אזהרות המנהיג העליון כי "יש לשים את המתפרעים במקומם", ולמרות השימוש באמצעים קשים ומעצרים המוניים, ההפגנות אינן שוככות. רבים מהצופים באיראן ומחוצה לה סבורים כי השילוב בין משבר כלכלי עמוק, פגיעה ביכולות הצבאיות והגרעיניות, ולחץ בין-לאומי חסר תקדים, הופך את גל המחאה הנוכחי לאחד הרגישים והמסוכנים ביותר שידעה הרפובליקה האסלאמית בשנים האחרונות.

השילוב בין זעם ציבורי ברחובות, קושי ממשי להשתלט על המחאה, ולחץ בין-לאומי גובר, מציב את איראן בנקודת חולשה קריטית. עבור ההנהגה בטהראן, מדובר במבחן משמעותי ליכולת לשרוד משבר פנימי חמור, בזמן שהעיניים של העולם כולו נשואות אליה.