לקראת הסלמה בארה"ב: ממשל טראמפ נערך לשלוח כוחות צבא למינסוטה

ממשל טראמפ נערך לאפשרות של שליחת כ־1,500 חיילים סדירים למינסוטה, על רקע המתיחות והמחאות במדינה והאיומים של הנשיא להפעיל את חוק המרד (Insurrection Act), כך דווח הלילה (בין שבת לראשון) בכלי תקשורת בארה"ב.

לפי הדיווחים, הפנטגון הורה לכ־1,500 חיילים להתכונן לפריסה אפשרית במדינה שמצויה בשיאה של הסלמה דרמטית, עם עימותים והפגנות קשים, בעיקר בעיר מיניאפוליס. מדובר בשני גדודי חי"ר השייכים לדיוויזיה המוטסת ה-11 של צבא ארצות הברית, שמוצבת באלסקה ומתמחה בפעילות בתנאי מזג אוויר קרים. בצבא הסבירו כי היחידות הועמדו בכוננות לפריסה במקרה שהאלימות במינסוטה תסלים, והגדירו את המהלך כ"תכנון זהיר".

הבית הלבן מסר בהצהרה כי זהו מצב שגרתי שבו הפנטגון נערך "לכל החלטה שהנשיא עשוי או לא עשוי לקבל". למרות זאת, מדובר במהלך חריג ויוצא דופן, אם אכן ייצא לפועל, שלא נראה בארה"ב 34 שנים.

הרקע להיערכות הוא האיום שהשמיע טראמפ להפעיל את חוק המרד - חוק פדרלי משנת 1807 שמאפשר לנשיא להשתלט על כוחות המשמר הלאומי של מדינה או לשלוח כוחות צבא סדירים לפעילות בתוך ארצות הברית, במקרה של "מרד". הפעלה של החוק נחשבת לצעד חריג במיוחד, והפעם האחרונה שבה נשיא עשה זאת הייתה ב-1992, כאשר הנשיא ג'ורג' בוש האב שלח כוחות צבא לטיפול במהומות בלוס אנג'לס.

הפעלת "חוק המרד" נחשבת לאמצעי קיצון, שמופעל רק כאשר רשויות אכיפת החוק אינן מצליחות לשמור על הסדר הציבורי. ביום חמישי איים טראמפ להפעיל את החוק, וכתב ברשתות החברתיות כי אם הרשויות במינסוטה לא יצליחו לעצור מפגינים מלתקוף סוכנים של רשות ההגירה והאכיפה הפדרלית (ICE), הוא יפעיל את החוק ו"ישים קץ במהירות למה שמתרחש במדינה שהייתה פעם גדולה". יום לאחר מכן, ביום שישי, הוא ריכך מעט את הטון ואמר שאין סיבה להפעיל את החוק "כרגע", אך הוסיף: "אם אצטרך - אשתמש בו".

במקביל, הממשל הגביר את הלחץ על מושל מינסוטה טים וולז ועל מנהיגים דמוקרטים נוספים במדינה. משרד המשפטים פתח בחקירה שבוחנת אם וולז וראש עיריית מיניאפוליס, ג'ייקוב פריי, פגעו באכיפת חוקי ההגירה. וולז, פריי ודמוקרטים נוספים טענו כי מדובר במהלך סמכותני שנועד להשתיק ביקורת על פעולות הממשל. השניים גם קראו למפגינים לשמור על מחאה לא אלימה.

אתמול הודיע וולז, שהיה המועמד לתפקיד סגן הנשיאה של קמלה האריס בבחירות ב-2024, כי הוא מגייס את המשמר הלאומי של מינסוטה כדי לסייע לרשויות המקומיות, אך ציין כי הכוחות טרם נפרסו בפועל. מינסוטה נמצאת במוקד תשומת הלב של הממשל בשבועות האחרונים, אז השיק המשרד להגנת המולדת את מבצע אכיפת הגירה שנמשך בעיקר במיניאפוליס והוביל למעצרם של מאות בני אדם, לצד עימותים בין סוכנים פדרליים למפגינים.

המתיחות החריפה בתחילת החודש, לאחר שסוכני רשות ההגירה ירו בשני אנשים במהלך ניסיונות מעצר: רנה ניקול גוד, אזרחית אמריקנית שנהרגה מירי ישיר בפניה מטווח קרוב, ומהגר מוונצואלה בשם חוליו ססאר סוסה-סליס, שנפצע. בעקבות המבצע, גורמים במדינת מינסוטה הגישו תביעה נגד הממשל הפדרלי, בטענה שהגברת האכיפה היא מהלך פוליטי שמפר את החוקה. התובע הכללי של המדינה, קית' אליסון, אמר כי הוא מבקש צו מניעה וכינה את המבצע "פלישה פדרלית".

המהלך הנוכחי מצטרף לשורה של פריסות צבאיות בתוך ארצות הברית בתקופת טראמפ, שחלקן עמדו במבחנים משפטיים. ביוני השתלט טראמפ על המשמר הלאומי של קליפורניה בניגוד לעמדת המושל גאווין ניוסם, ושלח כ-4,000 חיילי משמר לאומי ללוס אנג'לס, לצד כ-700 נחתים סדירים, בעקבות מחאות אלימות נגד רשות ההגירה. בדצמבר הודיע טראמפ כי יסיים את הפריסות בלוס אנג'לס, שיקגו ופורטלנד, לאחר פסיקת בית המשפט העליון שקבעה כי הממשל לא הציג בסיס חוקי מספק לפעילות הצבאית באותן מדינות.

בנוסף, טראמפ פרס יותר מ-2,600 חיילי משמר לאומי בוושינגטון הבירה, והמשימה הוארכה לאחרונה עד סוף 2026. פריסה זו עדיין נתונה במחלוקת משפטית, אך לנשיא סמכות רחבה יותר לפעול בבירה, שהיא בתחום שיפוט פדרלי.