המהומות באיראן יתחדשו? גל המחאה החדש כבר מבעבע מתחת לפני השטח

גל מחאה חדש מבעבע באיראן מתחת לפני השטח, ומאיים להתפרץ מחדש למרות הדיכוי הכבד של המשטר, כך עולה מדיווח בוול סטריט ג'ורנל. הזעם הציבורי גובר בעקבות ההרג ההמוני של מפגינים בחודש שעבר, וכעת הוא בא לידי ביטוי בשורה של מעשי התנגדות, חלקם גלויים ומסוכנים, אחרים שקטים ואישיים.

בכל רחבי המדינה, הלוויות ואירועי זיכרון הפכו לזירות המחאה החדשות. בני משפחות שכולות קוראים סיסמאות נגד המשטר, ובהן קריאות מוות למנהיג העליון עלי ח'אמנאי. סטודנטים באוניברסיטאות במשהד, תבריז ושיראז קיימו טקסי זיכרון לחבריהם שנהרגו במהומות שהפכו להפגנות. באחד המקרים קראו סטודנטים לרפואה במשהד כי סטודנט שמת "לא מוכן להיות מושפל". בשיראז קיימו סטודנטים לרפואה שביתה של כמה ימים, תוך קריאות לשחרור מפגינים שנהרגו ולרופאים שנעצרו לאחר שטיפלו בפצועים.

גם תלמידי תיכון מצטרפים למחאה. תלמידה בת 17 מטהראן סיפרה כי בבית הספר שלה תלמידים מסרבים לשיר את ההמנון הלאומי בבוקר. לדבריה, מורה הזהירה את התלמידים מראש מפני חיפוש מתוכנן של כוחות הביטחון, ביקשה מפצועים להישאר בבית והמליצה לכולם למחוק מהטלפונים תמונות וסרטונים בעלי תוכן פוליטי.

ארגוני עובדים ואיגודים מקצועיים מביעים זעם פומבי. מועצת התיאום של איגודי המורים באיראן פרסמה הצהרה שבה נאמר כי מחאה אזרחית שקטה עם דרישות בסיסיות "הפכה לאבק ודם", וכי האבל הפך לשנאה עמוקה. איגוד המורים הזהיר שההרג, הדיכוי המתמשך והמצב הכלכלי המידרדר צפויים להצית עוד אי שקט ציבורי, ואף קרא למחאה רחבה ברחובות.

גם במערכת הבריאות נרשמת התנגדות חריגה - ועובדים רפואיים מגנים את מעצר עמיתיהם שטיפלו בפצועים מההפגנות. לפי עדויות וארגוני זכויות אדם, כוחות הביטחון פשטו על בתי חולים ברחבי המדינה, חיפשו פצועים ולקחו אותם למעצר. רופאים ואחיות נעצרו לאחר שסיפקו טיפול רפואי בבתי חולים, במרפאות ואף במרכזים מאולתרים. מועצת הרפואה של איראן אישרה כי 17 אנשי צוות רפואי נעצרו לאחר הדיכוי המסיבי ב-8 וב-9 בינואר, והדגישה כי חובתם המקצועית והאתית של אנשי רפואה היא לטפל בכל פצוע ובכל נסיבות.

מעצרים אלה עוררו זעם ציבורי. רופא מנתח מקאזווין פרסם ברשתות החברתיות הצעה לטפל בפצועים, ונלקח מביתו לאחר שהוכה. רשת של רופאים איראנים מחוץ למדינה תיעדה מעצר של יותר מ-30 אנשי רפואה, חלקם שוחררו בערבות.

קולות בולטים בתוך איראן קוראים כעת בגלוי לסיום המשטר. ראש הממשלה לשעבר מיר חוסיין מוסאווי, הנתון למעצר מאז המחאה הירוקה בשנת 2009, אמר כי היקף ההרג מוכיח שהרפובליקה האסלאמית אינה ניתנת לרפורמה ויש להחליפה. הוא קרא לאנשי כוחות הביטחון להניח את נשקם ולפנות את השלטון כדי שהעם יוכל להוביל את המדינה לחופש ולשגשוג, בדברים שנחשבים לגינוי החריף ביותר שלו עד כה כלפי המשטר.

גם פעילי חברה אזרחית הצטרפו. קבוצה של 17 פעילים פרסמה מכתב פתוח שבו תיארה את ההרג ההמוני כפשע נגד האנושות והטילה את האחריות על ח'אמנאי. לאחר פרסום המכתב - נעצרו שלושה מהחותמים עליו.

לפי ארגוני זכויות אדם הפועל מחוץ לאיראן, מאז סוף דצמבר נהרגו לפחות 7,000 בני אדם ונעצרו יותר מ-50 אלף. הרשויות האיראניות מצידן מודות בכ-3,000 הרוגים ובמעצר של כמה מאות, ומגדירות את העצורים "מתפרעים" או "טרוריסטים". רבים מהמעצרים בוצעו בבתים פרטיים או בזמן שאנשים פנו לקבל טיפול רפואי לאחר הדיכוי.

המשטר מנסה לעיתים להפחית לחץ באמצעות צעדים נקודתיים. בסוף ינואר שוחרר בערבות ארפאן סולטאני, מפגין בולט שהיה אמור להיות מוצא להורג. בנוסף הודיעה הממשלה כי תתחיל להנפיק רישיונות אופנוע לנשים, כחלק משורת צעדים שנועדו לרכך נורמות חברתיות ולזכות בתמיכה מיידית. עם זאת, רבים סבורים שהוויתורים הקטנים לא ישנו את המצב.

סוחרים בבזאר הגדול בטהראן, שם החלו ההפגנות בסוף דצמבר, קראו לבעלי חנויות ברחבי המדינה לצאת שוב לרחובות ב-18-17 בפברואר, בתום תקופת האבל המסורתית של 40 יום על ההרוגים של 8 ו-9 בינואר. בהודעה שפרסמו קראו לשמור על זכר ההרוגים ולהמשיך את ההתקוממות הלאומית, במטרה לנקום את מה שהגדירו הטבח הגדול ביותר בתולדות הרחוב המודרני.