הקולות של האיראנים ברשתות בצל המחאות - והניסיון של המשטר לדכא את המפגינים

ברקע גל ההפגנות ששוטף את רחובות איראן - הרשתות החברתיות הפכו לזירת מחאה נוספת: אזרחים ופעילים מפרסמים תיעודים מההפגנות ומפנים אצבע מאשימה לשלטון, בעוד שכלי תקשורת המזוהים עם המשטר מקדמים במקביל קמפיין נגד המוחים וטוענים שלא מדובר במחאה עממית אלא ב"פרויקט כושל עם הנשמה מלאכותית של ישראל".

התגובות ברשתות האיראניות לא מסתכמות רק בתיעוד ההפגנות עצמן, וחלקן הגדול מלווה בוויכוח עמוק על כיוון המחאה, על הנהגתה ועל היחסים עם שחקנים חיצוניים. כך למשל, חלק מהגולשים מביעים תמיכה בלתי מסויגת במאבק נגד המשטר, בעוד שאחרים מזהירים מפני הסתמכות על גורמים זרים ומפני פיצול בתוך האופוזיציה האיראנית.

"תמונות שיירשמו בהיסטוריה העולמית"

הגולש סמנאק כתב על המחיר האנושי של ההפגנות ועל האלימות בשטח: "על כל הרוג אחד, אלף נשארים מאחור". בהתייחסות להתנהלות של המשטר הוסיף: "מישהו ניתק את החשמל כדי שהראש שלו לא יהיה מחובר!". בציוץ נוסף, הוא תיאר את המתרחש במחוז אילאם: "אילאם ובית החולים שלה עקובים מדם. החיות המדכאות נכנסו לבית החולים ומחפשות אולם אחר אולם, חדר אחר חדר, מפגינים פצועים. אנשי אילאם מתבצרים ברחובות בידיים ריקות".

סמנאק אף התייחס להתרחשויות במחוז אילאם, בעיר מלכשאהי וכתב: "כמה טובים האנשים האלה, כמה מבינים האנשים האלה. בעיר מלכשאהי אנשים מחולקים לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה קוברת את מתי העיר, תחת הסיסמה 'מוות לח'אמנאי' והקבוצה השנייה יוצאת לרחוב תחת הסיסמה 'מוות לדיקטטור' נגד כוחות הדיכוי".

אמיר חוסין התייחס לתיעודים מההפגנות והדגיש את המשמעות שלהם. "תמונות אלו לא יירשמו בהיסטוריה האיראנית, אלא בהיסטוריה העולמית".

בציוץ אחר שלו, השווה חוסין בין גלי המחאה השונים: "התמונה משמאל: מחאות 2022, מימין: מחאות 2025".

"הפושעים יופלו מכיסאות הדיכוי שלהם, החופש קרוב"

גולש איראני נוסף, פרשיד, הביע אופטימיות ביחס להמשך המחאה: "המולות הפושעים יופלו בקרוב מכיסאות הדיכוי שלהם. כן, העם האיראני מנצח - החופש קרוב". אמיר הזכיר סצנה מהמחאות באוניברסיטאות, וטען כי בזמן שסטודנטים קראו "מוות לדיקטטור", תומכי המשטר והבסיג' עמדו מולם וקראו "יחי הדיקטטור" - אבסורד שלדבריו ממחיש עיוורון מוחלט לשלטון דיכוי. לטענת הגולש הנרגש, מדובר בתופעה חסרת תקדים בהיסטוריה האיראנית.

אבל לצד התקווה להפלת המשטר, גולשים רבים גם מביעים חשש מפני סיוע חיצוני שיביא להשגת המטרה. מאנה האיראנית הביעה עמדה ביקורתית כלפי מעורבות אפשרית במחאה - והזהירה ספציפית מישראל. "העם האיראני, ובמיוחד פעילים פוליטיים, חייבים להבין שגורם זר כמו ישראל אינו מחויב לדמוקרטיה האיראנית. הוא מחויב לאינטרסים הביטחוניים שלו, אך אנו מחויבים לדמוקרטיה האיראנית".

מאנה טענה גם כי בשנים האחרונות שימשה הרפובליקה האסלאמית לקידום אינטרסים ביטחוניים וגרעיניים של ישראל בזירה הבין-לאומית והוסיפה: "במשך שנים ישראל התמקדה באיום מצד איראן וחנקה ביקורת על בניית התנחלויות והפרות זכויות פלסטיניות תחת הכותרת של יישור קו עם איראן".

לדבריה, דווקא "אופוזיציה מקוטעת, מפוקפקת ורדיקלית, חסרת תמיכה חברתית" מהווה איום קטן יותר על ישראל מאשר תנועה לאומית דמוקרטית ומגובשת. לכן, לטענתה, "ישראל עשויה בו זמנית לתמוך בדמויות שבפועל חותרות תחת אחדות האופוזיציה". היא סיכמה כי ישראל פועלת "מצד אחד כדי להשקיע באופוזיציה מפוברקת, ומצד שני לשמר את איראן כאויב צפוי וניתן לניצול, השקוע במשבר ובסיכון להתפרקות".

תעמולת המשטר: "דולרים מלוכלכים של ישראל עבור הנשמה מלאכותית לכאוס החונק"

ובינתיים, משטר האיתוללות עושה כל שביכולתו כדי לעצור את ההפגנות, וממהר להאשים את "השטן הגדול" ואת "השטן הקטן" בהתקוממות העממית שפרצה נגדו. בעיתון כיהאן שמקורב למשטר מוצגת המחאה כפרויקט זר שאליו דוחפות ישראל וארה"ב שנועד לרכוב על מצוקה כלכלית ולהוביל את המדינה לכאוס.

דרך העיתון המגויס, טוען המשטר כי המחאה אינה ביטוי לדרישות אותנטיות, אלא ניסיון מתוזמן לערער את היציבות. "התנועות מאורגנות בידי שירות פוליטי של גרעיני הכאוס כדי לתפוס את הדרישות הכלכליות של הגילדות, הפכו לפרויקט כושל שכעת נושם רק עם הנשימה המלאכותית של וושינגטון ותל אביב".

בכיהאן מנסים לחדד את ההבחנה בין דרישות כלכליות לגיטימיות לבין מה שמוגדר, לטענתם, כניסיון מכוון לערער את היציבות. לפי העיתון הזה מאחורי האירועים עומד "ניסיון נואש של המשולש אמריקה, המשטר הציוני והאופוזיציה האיראנית הגולה - להחיות גל אי-שקט שכבר הגיע למבוי סתום בתודעת הציבור. זרם שהגיע למבוי סתום במודעות הציבור וכעת מחפש הישרדות ראוותנית בעזרת הנשמה מלאכותית של כלי תקשורת זרים ודולרים מלוכלכים".

ברקע ההסלמה המילולית מול וושינגטון וירושלים, נתלה אתמול שלט חוצות חדש בכיכר פלסטין בטהראן ועליו המסר: "שמרו על החיילים שלכם". השלט פורסם יומיים לאחר דברי האיום של עלי לאריג’אני, מזכיר המועצה לביטחון לאומי של איראן, שהזהיר ביום שישי כי כל התערבות אמריקנית בענייניה הפנימיים של איראן "תערער את יציבות האזור ותפגע באינטרסים של ארה״ב. טראמפ התחיל את ההרפתקה הזו והם צריכים לדאוג לגורל חייליהם".