ירי בכינון ישיר ושרפה אכזרית: כוחות הביטחון באיראן טבחו במפגינים בשוק
אחד ממעשי הטבח הקשים ביותר של כוחות המשטר בשיאה של המחאה התרחש בשוק בעיר ראשת בצפון איראן • המוני מפגינים נלכדו בתחומי השוק ההיסטורי שעלה בלהבות, תחת ירי כבד של הכוחות • עדים סיפרו שחבריהם נטבחו באכזריות בזמן שניסו להימלט מהלהבות

כוחות הביטחון באיראן ירו למוות בעשרות מפגינים בעיר ראשת שבצפון המדינה, בזמן שניסו להימלט משרפה גדולה שפרצה בשוק המרכזי של העיר. כך עולה מעדויות של עדי ראייה ותושבים שנמסרו לעיתון וושינגטון פוסט, אשר ערך ניתוח מקיף של האירועים בימי השיא של המחאה.
האירועים הקשים התרחשו בשיאה של המחאה גוברת נגד השלטון, שכללה גם סגירה המונית של חנויות בשוק ההיסטורי של ראשת כמחאה מצד הסוחרים. כאשר השוק הפתוח עלה באש, מפגינים שמצאו בו מחסה מפני כוחות הביטחון ניסו להימלט דרך הסמטאות הצפופות, אך נתקלו בשוטרי דיכוי המהומות ובאנשי ביטחון בלבוש אזרחי, חלקם רכובים על אופנועים וחלקם נעים רגלית, חמושים ברובים ובנשק אוטומטי.
לדברי עדים, כוחות הביטחון ירו ישירות לעבר האנשים. סאמן, אחד המפגינים, סיפר כי הירי בוצע גם לעבר מי שניסה רק לברוח מהאש. לדבריו, המראות היו מחרידים, ואנשים רבים נהרגו גם בזמן שניסו להציל את חייהם של אחרים.
שני עדים נוספים סיפרו כי כוחות הביטחון מנעו מכוחות כיבוי להגיע מיד לזירה. בסופו של דבר נשרפו יותר מ-30 בתי עסק בתוך השוק עצמו וברחוב שריעתי הסמוך. ניתוח של תמונות וסרטונים מראה כי אזור השוק הפך לשלד אפור וחרוך.
בוושינגטון פוסט ניתחו יותר מ-40 תמונות וסרטונים ואספו שש עדויות של תושבים ועדי ראייה, כדי לשחזר בפרטים את פעולת הדיכוי בראשת. בשל ניתוק האינטרנט והטלפון על ידי השלטון, כמעט ולא פורסמו עדויות מפורטות מאיראן, ובדגש על ההתרחשויות בערים מחוץ לטהראן.
לפי מידע שנאסף מצוותים רפואיים בעיר וסביבתה, יותר מ-80 בני אדם נהרגו בשני בתי חולים בראשת בלבד ביומיים שבהם האלימות הגיעה לשיאה, ב-9-8 בינואר. ארגון זכויות אדם הפועל מחוץ לאיראן תיעד 392 הרוגים בעיר, כמעט כולם לאחר תחילת ניתוק התקשורת בינואר.
מנגד, סוכנויות הידיעות האיראניות המזוהות עם המשטר האשימו "גורמים עוינים" לשלטון ופורעים בתקיפת השוק ומסגדים סמוכים, והטילה את האחריות על ארצות הברית וישראל.
הסלמה מהירה
המחאות באיראן החלו בסוף דצמבר בטהראן בעקבות קריסת המטבע, והתפשטו במהירות לערים רבות. בראשת, מחאות קטנות בתחילת ינואר התעצמו כאשר בעלי חנויות בשוק פתחו בשביתה. לדברי תושבים, אנשי מודיעין וכוחות ביטחון לחצו על הסוחרים לפתוח את החנויות ואף איימו עליהם אם יסרבו.
ב-7 בינואר צעדו עשרות אנשים בתוך השוק, מחאו כפיים וקראו קריאות עידוד הדדיות. באותו ערב יצאו מאות לרחובות, והאווירה בעיר, שבה יותר מ-700 אלף תושבים, הפכה למתוחה במיוחד. למוחרת, כמעט כל הפעילות המסחרית בעיר הושבתה.
ערוץ SNN באיראן המזוהה עם המשטר בדיווח מהשוק השרוף בראשת, תוך האשמת "טרוריסטים" בנזק הכבד
בערב 8 בינואר הגיעו המחאות לנקודת רתיחה ברחבי איראן בכלל ובעיר ראשת בפרט. מפגינים זרמו מדרום העיר לעבר המרכז, חסמו את צירי התנועה והקיפו מכוניות. אחרים צעדו לעבר השוק דרך רחוב סמוך. לפי עדויות, ההמון הלך וגדל מכל רחוב וסמטה, וכלל משפחות, ילדים ואנשים מכל הגילים.
עד השעה 20:30 נרשמה מתיחות אך לא הייתה אלימות קשה. ואז נראה היה כי נפתחו שערי הגיהינום: כוחות הביטחון החלו לירות ישירות לעבר האנשים. תחילה נעשה שימוש בגז מדמיע, אך כאשר המפגינים המשיכו להתקדם, החלה אש חיה. אנשים נפלו על הקרקע, וזעקות נשמעו בין מטחי הירי.
בסרטון שצולם סמוך לבניין ממשלתי נשמע אדם מתאר כיצד נורים צעירים ונפגעים תוך דקות ספורות, תוך שהוא מציין שכוחות משמרות המהפכה יורים לעבר המפגינים. על פי חלק מהעדויות, כוחות המשטר הם אלה שהציתו את האש בשוק ההיסטורי ואז מנעו מהמפגינים לצאת ממנו.
שרפה, ירי ובלבול מוחלט
השוק של ראשת, שהיה במשך שנים מוקד חיים תוסס ומוכר בכל איראן, עלה באש בסביבות השעה תשע בערב. הלהבות התפשטו גם לבניינים ולמכוניות ברחובות המובילים אליו. לא ברור כיצד החלה השרפה, אך עדים ציינו רוחות חזקות וחמות שתרמו להתפשטותה המהירה.
חלק מהמפגינים שהיו בתוך השוק מצאו עצמם לכודים בין האש לבין הירי של כוחות הביטחון. סאמן סיפר כי רעולי פנים של כוחות הביטחון ירו לעבר כל מי שיצא מהשוק לכיוון רחוב שריעתי. מפגין אחר תיאר כיצד חבריו נטבחו מול עיניו כאשר ניסו להימלט, בעוד כוחות חמושים, חלקם על אופנועים, כיוונו אליהם נשק.
סטודנט מאוניברסיטת ראשת סיפר כי ראה חברים ללימודים נורים בתוך הכאוס. לדבריו, אנשים לא ידעו אם לברוח או להתקדם, והתחושה הייתה "אפוקליפטית".
לפי עדויות, כבאיות לא הורשו להיכנס לזירה עד אחרי אחת בלילה. שידור חי בטלוויזיה הממלכתית הראה את הלהבות משתוללות שעות לאחר פרוץ השריפה, וגם כאשר הגיעו הכבאיות, האש עדיין בערה בעוצמה.
הבוקר שאחרי וההשתקה
בבוקר שלאחר מכן, רחוב שריעתי היה מכוסה בהריסות, דלתות, חלונות וגגות שרופים. חנויות רבות הפכו לפחם, ועשן המשיך לעלות מהשוק. תריסי מתכת היו מעוכים וזכוכיות כיסו את הרצפה.
עדים סיפרו כי הרשויות הפעילו לחץ על משפחות הקורבנות שלא לפרסם את שאירע. תושב אחד אמר שהוא מכיר קרוב לעשרה הרוגים שמשפחותיהם, בשל איומים כבדים, סירבו לדבר בפומבי. סאמן הוסיף כי משפחות מסוימות חששו להביא את גופות ילדיהן לבתי חולים, וקברו אותם בעצמן כדי למנוע מהשלטון להעלים את הגופות.
מספר לא ידוע של מפגינים נעצרו, וגורלם עדיין אינו ידוע. תושב סיפר על משפחה שמחפשת את בנה בין בתי חולים וחדרי מתים, ולבסוף הצליחה לגלות שהוא נעצר, אך מבלי לדעת היכן הוא מוחזק.
למרות עוצר חמור שהוטל לדבריהם על העיר, תושבי ראשת המשיכו להפגין גם בימים שלאחר השריפה. "עיר שלמה הפכה לאפר מול העיניים שלנו, ואנחנו נשרפנו איתה", אמר סטודנט מהעיר. "ראינו את השוק קורס ונשרף ואנשים חיים בפחד ותחת אש".
