N12
פרסומת

אלפי זוגות גרושים בפולין נדהמו לגלות: ייתכן שהם עדיין נשואים

סערה משפטית חריגה במדינה במסגרת עימות פוליטי בלתי נגמר - שכעת פוגע ישירות באזרחים • המדינה קבעה כי סמכותם של שופטים שמונו בממשלה הקודמת בוטלה, וההשלכות עלולות להיות הרות גורל • בני זוג גרושים הגיעו לבית המשפט להסדיר את חלוקת הרכוש - וגילו שהם עדיין נשואים

אסף רוזנצוייג
פורסם:
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק
ראש ממשלת פולין דונלד טוסק | צילום: רויטרס
הקישור הועתק

אלפי זוגות בפולין שהיו בטוחים כי התגרשו לפני שנים, מגלים כעת מציאות מטרידה: ייתכן שמבחינת המדינה הם עדיין נשואים. הסיטואציה החריגה הזו נולדה כתוצאה ישירה מהמאבק הפוליטי והמשפטי המתמשך סביב מערכת המשפט הפולנית, מאבק שמחלחל כעת אל חיי היומיום של אזרחים מן השורה.

הפרשה עלתה לכותרות בימים האחרונים בינואר בעיירה גיז'יצקו שבצפון מזרח פולין. זוג גרוש הגיע לבית המשפט כדי להסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם, עניין שנראה שגרתי לחלוטין. אלא שבמהלך הדיון נאמר להם דבר מפתיע: בעיני הרשויות, הגירושים שלהם מעולם לא התקיימו.

בלב המקרה עומדת החלטה של שופט מקומי שקבע כי פסק הדין המקורי שאישר את הגירושים שלהם הוא חסר תוקף משפטי. הסיבה לכך הייתה שאחד השופטים שחתמו עליו מונה במסגרת רפורמות שביצעה ממשלת הימין הלאומנית "החוק והצדק" (PiS), ששלטה בפולין בין 2015 ל-2023 וקידמה מהפכה משפטית שעוררה סערה גדולה. שופטים שמונו אז מכונים כיום בפולין "נאו שופטים".

הממשלה הנוכחית בראשות דונלד טוסק, המזוהה עם קו פרו-אירופי, מנסה לבטל או לצמצם את השפעות הרפורמות ההן. בתי משפט באיחוד האירופי קבעו בעבר כי השינויים שקידם שר המשפטים דאז, זביגנייב זיוברו, פגעו בעצמאות מערכת המשפט. מאז מתמודדת הממשלה עם דילמה מורכבת - כיצד לפרק את המנגנון שנוצר, מבלי לערער את הוודאות המשפטית של אזרחים שכבר קיבלו פסקי דין סופיים.

לא ברור כמה מקרים דומים לזה של הזוג בגיז'יצקו קיימים ברחבי פולין, אך ההיקף הפוטנציאלי גדול. במדינה נרשמים כ-57 אלף גירושים בשנה, ועשרות אלפי תיקים שגרתיים, בהם גירושים, ירושה ומשכנתאות, נדונו לאורך השנים בידי שופטים שמונו תחת השיטה השנויה במחלוקת.

נשיא פולין קארול נברוצקי בטקס השבעתו
נשיא פולין קארול נברוצקי בטקס השבעתו | צילום: רויטרס
פרסומת

עורכת הדין קינגה סקבינסקה פויצ'קה ממשרד בוורשה טענה כי ההחלטה בגיז'יצקו שגויה ויש לבטל אותה בערעור. לדבריה, בית משפט שדן בסכסוך בנושא רכוש לא אמור היה להטיל ספק בתוקפו של פסק דין גירושים סופי. היא הדגישה כי יש לראות בפסיקה הזו חריג ולא תקדים מחייב.

לעומתה, משפטנים אחרים מזהירים כי גם פסיקות בודדות עלולות להוביל להשלכות רחבות. עורך הדין ברטוש סטאשיק מהעיר ורוצלב אמר כי מערכת שמתחילה להטיל ספק באופן נרחב בפסקי הדין של עצמה חדלה מלהיות מערכת יציבה. לדבריו, איש אינו רוצה לבשר לאלפי אזרחים שהגירושים, הירושות או פסקי הדין שלהם אינם תקפים, אך גם מהלך כזה יכול להתחיל במקרה יחיד.

שורש העימות נמצא במועצה הלאומית של מערכת המשפט, הגוף שאחראי על מינוי שופטים. בשנת 2017 שינתה ממשלת "החוק והצדק" את כללי המינוי כך שרוב חברי המועצה נבחרו על ידי הפרלמנט ולא על ידי שופטים. עד שבתי המשפט באיחוד האירופי הכריעו בנושא, כבר מונו או קודמו מאות שופטים תחת השיטה החדשה, כולל כאלה שטיפלו בתיקים אזרחיים יומיומיים.

ממשלת טוסק מנסה כעת לצמצם את הנזק. אחת ההצעות שמתקדמות בפרלמנט תאפשר לזוגות ללא ילדים להתגרש באופן מנהלי בלשכות הרישום האזרחי, ללא צורך בהליך משפטי. שר המשפטים ולדמר ז'ורק כינה את פסיקת גיז'יצקו "מטרידה מאוד", והזהיר כי משבר "הנאו שופטים" הגיע לאזורים הרגישים ביותר בחיי האזרחים, משפחה, כספים ותחושת הוודאות המשפטית הבסיסית.

פרסומת
נשיא פולין לשעבר דודה וראש הממשלה לשעבר מורבייצקי
נשיא פולין לשעבר דודה וראש הממשלה לשעבר מורבייצקי | צילום: AP

ז'ורק הטיל את האחריות על רפורמות העבר של זיוברו, והפנה אצבע מאשימה גם כלפי הנשיא הנוכחי קרול נברוצקי, בעל ברית של מפלגת "החוק והצדק", שאיומי הווטו שלו מעכבים חקיקה שנועדה לשקם את שלטון החוק. לדבריו, אזרחי פולין אינם אמורים לשלם את המחיר על החלטות פוליטיות שלא הייתה להם כל השפעה עליהן.

מנגד, מחוקקים ממפלגת "החוק והצדק" ובעלי בריתם מיהרו לנצל את המקרה כהוכחה לקריסת המוסדות תחת ממשלת טוסק. ז'יוברו עצמו, השוהה בבודפשט שם קיבל מקלט מדיני מפני אפשרות של מעצר בפולין, טען כי הממשלה מוכנה לזרוע כאוס ואנרכיה כדי לערער את הרפורמות שלו, גם במחיר הרס חייהם של אזרחים רגילים.

בדיון סוער בפרלמנט כינו נציגי "החוק והצדק" את הצעת הגירושים מחוץ לבית המשפט "מתקפה על מוסד הנישואים". קבוצות משפטיות שמרניות וכלי תקשורת ימניים האשימו את הממשלה בכך שהיא מודה למעשה שמערכת המשפט אינה מתפקדת.

פרסומת

לקראת הבחירות לפרלמנט הצפויות בשנה הבאה, המאבק על מערכת המשפט הופך להימור פוליטי של ממש. השאלה המרכזית היא על מי יטילו הבוחרים את האחריות לכאוס - על מחוללי הרפורמות בתקופת "החוק והצדק", או על מי שמנסה כעת לבטל אותן. למרות ש"הקואליציה האזרחית" של טוסק עדיין מובילה בסקרים, התמיכה בשותפותיה לקואליציה נשחקת, מה שמעלה אפשרות שטוסק יאבד את השלטון גם אם מפלגתו תסיים ראשונה.