כרטיסי אשראי וחשבונות מייל נחסמים: טראמפ ממרר את חיי השופטים בהאג

שופטי בית הדין הפלילי הבין-לאומי בהאג מדווחים על פגיעה ממשית בעבודתם ובחייהם האישיים בעקבות הסנקציות שהטיל עליהם ממשל טראמפ. עבור חלקם, כך הם מתארים, לא מדובר בצעד סמלי אלא במהלך שיש לו השלכות יום-יומיות ומוחשיות.

השופטת הקנדית קימברלי פרוסט סיפרה לגרדיאן כי הופתעה לגלות ששמה נכלל ברשימת הסנקציות של ארצות הברית. במשך שנים ישבה על כס השיפוט בבית הדין הפלילי הבין-לאומי, דנה בהאשמות על פשעי מלחמה, רצח עם ופשעים נגד האנושות. כעת, לדבריה, מצאה את עצמה "באותה רשימה עם טרוריסטים ואנשי פשיעה מאורגנת".

היא תיארה את הרגע כתחושת הלם וחוסר אמון. בהמשך בוטלו כרטיסי האשראי שלה, וכן חשבונות אמזון וגוגל, והיא הגדירה את המהלך "מתקפה ישירה ובוטה" על אחד מבתי הדין הבולטים בעולם. לדבריה, מדובר באמצעי כפייה שנועדו לפגוע ביכולתם של השופטים לבצע את עבודתם באופן אובייקטיבי ועצמאי.

מאז חזרתו של הנשיא דונלד טראמפ לבית הלבן בשנה שעברה, פועל הממשל להחליש את בית הדין שבהאג, כמו גם ארגונים בין-לאומיים חשובים נוספים. עד כה הוטלו סנקציות על 11 מבכירי המוסד, בהם התובע הראשי כרים ח'אן ושמונה שופטים. הצעדים כוללים איסור כניסה לארצות הברית, קנסות ואף עונשי מאסר לגורמים בחברות אמריקניות שיספקו להם שירותים.

בצו נשיאותי טען טראמפ כי בית הדין נוקט "פעולות לא לגיטימיות וחסרות בסיס" נגד ארצות הברית ובעלת בריתה ישראל, ורמז כי הסנקציות הן תגובה לחקירות שנפתחו נגד גורמים אמריקניים וישראליים, בדגש על ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. ארצות הברית וישראל אינן נמנות עם 125 המדינות החתומות על חוקת רומא המעגנת את סמכותו של בית הדין.

המהלך עורר תגובת נגד בין-לאומית. 79 מדינות, בהן קנדה, ברזיל, דנמרק, מקסיקו וניגריה, פרסמו מכתב תמיכה בבית הדין והזהירו כי הסנקציות "מגבירות את הסיכון לחסינות מפני ענישה על הפשעים החמורים ביותר ועלולות לערער את שלטון החוק הבין-לאומי".

השופטת הפרואנית לוז דל כרמן איבאנייז קרנסנה תיארה מציאות דומה ואף מורכבת יותר. לדבריה, זו הפעם השנייה שבה מעצמה עולמית פועלת נגדה בשל תפקידה בבית הדין. בדצמבר האחרון נשפטה שלא בנוכחותה בבית משפט ברוסיה, יחד עם התובע הראשי ושבעה שופטים נוספים, לאחר שבית הדין הוציא במרץ 2023 צו מעצר נגד נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בעקבות הפלישה לאוקראינה, והם נידונו לעד 15 שנות מאסר.

אך לדבריה, הסנקציות האמריקניות חמורות אף יותר בשל מעמדה המרכזי של ארצות הברית במערכת הפיננסית העולמית. זמן קצר לאחר שהוטלו עליה, ביטל הבנק שלה בהולנד את כרטיס האשראי שלה. היא ציינה כי מדובר בבנק אירופי, אך לדבריה ישנה הקפדה יתרה מצד בנקים החוששים מקשריהם עם מוסדות אמריקניים.

לדבריה, הכאב הגדול ביותר נגרם כאשר בתה, שאינה קשורה לעבודתה בבית הדין ומתגוררת במדינה אחרת, נפגעה אף היא מהצעדים. אשרת הכניסה שלה לארצות הברית בוטלה וגם חשבונות הגוגל שלה נסגרו. היא תיארה זאת כ"נקמה טהורה על דבר שלא עשתה". לדבריה, בני זוג, הורים וילדים של אנשי בית הדין מצאו עצמם לכודים ברשת הסנקציות.

הסנקציות נוספו למציאות מורכבת ממילא עבור בית הדין. הן הוטלו חודשים לאחר שהתובע הראשי ח'אן הואשם בהתנהגות מינית בלתי הולמת, טענות שהוא מכחיש. אף שהצעדים התמקדו עד כה באנשים פרטיים, בבית הדין חוששים כי וושינגטון עלולה להרחיבם ולהטיל סנקציות על המוסד כולו. גורם בבית הדין אמר בעבר כי החשש הוא שהסנקציות ישמשו לסגירת בית הדין ולהריסתו ולא רק להגבלת פעילותו.

לדברי פרוסט, בית הדין נקט צעדי מנע והנושא מטופל ברצינות רבה. היא ואיבנייז קרנסנסה מדגישות כי למרות הפגיעה האישית הקשה, עבודת השופטים לא נפגעה. לדבריהן, הן והשופטים והתובעים ימשיכו למלא את תפקידם באופן עצמאי, והצעדים לא ישפיעו על האופן שבו הם בוחנים תיקים ומקבלים החלטות.