משתק טילים וגורם לדימום פנימי: מה עומד מאחורי "נשק יום הדין" של טראמפ

בתחילת השנה הסעירה יחידה מובחרת בצבא האמריקאי את העולם כששלפה את נשיא ונצואלה ניקולס מדורו ממקום מחבואו במבצע מרהיב שכלל שימוש בכלי נשק שטרם נחשפו. דוברת הבית הלבן קרוליין לוויט שיתפה ברשת X דברים שאמר באופן אנונימי אחד משומריו של מדורו: "היינו דרוכים, אבל כל מערכות המכ"ם שלנו כבו ללא הסבר. בשלב מסוים כוון לעברנו גל קול עוצמתי, הרגשתי שהראש שלי מתפוצץ. התחלנו לדמם מהאף, חלק הקיאו דם. נפלנו, לא יכולנו לזוז".

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שיגר רמזים לגבי המערכת, שאותה כינה Discombobulator ("המבלבלת"): "אסור לי לדבר על זה... היו להם טילים רוסיים וסיניים, והם לא הצליחו לשגר כלום. הם לחצו על כפתורים, ושום דבר לא עבד". רשת CBS העריכה לאחר מכן כי מדובר במערכות בשימוש חיל האוויר האמריקאי שעושות שימוש בגלי מיקרוגל רבי־עוצמה כדי לשבש מערכות אלקטרוניות.

בימים אלה נשלחים כ־8,000 חיילי רגלים לאיראן. האם המערכת החדשה תהיה הקלף שיכריע גם את פלישת הכוחות הקרקעיים לארה"ב?

גלי מיקרוגל עוצמתיים

בטור שכתב בחודש פברואר עיתונאי הוושינגטון פוסט דיוויד איגנשיוס, הוזכרו לפחות שני ניסויים שנערכו בעבר בארה"ב כדי לבחון כלי נשק או הגנה המבוססים על גלי מיקרוגל - שלהם השפעות דומות לאלה שהתפרסמו במתקפה בוונצואלה.

ב־2017 פרסם חיל האוויר האמריקאי ניסוי ברקטה הנושאת מערכת מיקרוגל עוצמתית בשם CHAMP, שעשויה לגרום להפסקות חשמל נרחבות, "באופן דומה למה שקרה בקראקס בינואר", כתב איגנשיוס. נשק מתקדם יותר שהוצג על ידי צבא ארה"ב ב־2023 כלל את HiJENKS, מערכת שעושה שימוש בגלי מיקרוגל ל"השבתת מערכות מחשב, פגיעה ממוקדת באלקטרוניקה ושיבוש מערכות אבטחה ובקרה".

חצי שנה לפני המבצע בוונצואלה, כתב ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), מאמר שכותרתו "נשק המבוסס על גלי מיקרו", הסוקר מערכות שפותחו בארה"ב, רוסיה וסין ושפך אור על יתרונותיהן בשדה הקרב. "קרן המיקרוגל הזו לא שונה בהרבה מהמיקרוגל הביתי", אומר קליסקי לגלובס. "אם היא מכוונת לעבר מערכת אלקטרונית, היא תשרוף את המעגלים החשמליים והרכיבים הרגישים בו. זה כמו לשים מחשב נייד במיקרוגל".

בשדה הקרב, משודרת הקרן האלקטרומגנטית בעוצמות גבוהות שיכולות להגיע אפילו עד לגיגה־וואט אחד. היא חודרת דרך האנטנות, פתחי האוורור או קווי הטלפון אל המערכות האלקטרוניות שבמתקנים הצבאיים - מכ"ם, קשר ואפילו משגרי טילים - ומתיכה את המעגלים האלקטרוניים בהן. בעוצמות נמוכות המערכת תושבת זמנית ועוצמות גבוהות ישמידו אותה.

הנזק הגופני משמעותי

האפקט הנוסף של המיקרוגל עשוי להסביר את הדיווחים בוונצואלה על כאבי ראש ודימום. "ההשפעות הפיזיולוגיות האלה ידועות כבר מאז מלחמת העולם השנייה", אומר קליסקי. "זו הסיבה שמכשיר המיקרוגל הביתי אטום, ומפסיק לעבוד עם פתיחת הדלת. קרן מיקרוגל בעוצמה נמוכה יכולה לגרום לכוויות, אבל בעוצמות גבוהות היא יכולה לפגוע במערכת העצבים ובכלי הדם, לגרום לחוסר ראייה, בעיות שמיעה, כאבי ראש, כוויות, הקאות ואפילו שיתוק. היא יכולה לחדור דרך מיגונים קשיחים ולגרום נזק גם לאנשים שמסתתרים במבנים ממוגנים או בכלי רכב משוריינים".

האפקט האנושי לא התגלה לראשונה בוונצואלה. כבר ב־2016 התלוננו דיפלומטים ואנשי צבא אמריקאים בשגרירויות ברחבי העולם על רעש צורם שלאחריו נתקפו בבחילה, כאבי ראש, סחרחורות ואובדן שיווי משקל - מה שהוגדר בתקשורת כ"תסמונת הוואנה".

תחקיר של CBS ודר שפיגל חשף כי האחראית לכך היא יחידת מודיעין סודית של צבא רוסיה שהשתמשה בנשק אקוסטי לא־קטלני המבוסס על גלי מיקרו, למרות הכחשות של סוכנויות ביון אמריקאיות. תסמינים דומים חוו דיפלומטים אמריקאים בג'ונגג'ואו בסין.

קליסקי מונה לפחות שתי מערכות שפותחו בארה"ב שקיים תיעוד לגבי ההשפעה הפיזיולוגית שלהן. הראשונה היא MEDUSA שפותחה על ידי חברת ווייב־באנד במימון חיל הים האמריקאי - והיא מבוססת על שימוש בגלי מיקרו בעוצמה נמוכה במטרה לייצר תחושת קול במוח, זאת כדי למנוע כניסה לאזורים מוגנים ואסורים. המערכת השנייה היא ADS שפותחה בחיל האוויר האמריקאי ומחממת את העור במטרה לשלוט על קהל מתפרעים. המערכת ניידת, בעלת טווח פעולה של מאות מטרים עם יכולת חדירה דרך זכוכית או בגדים - אך לא דרך מבנים.

עם זאת, מדובר במתקנים כבדים שדורשים גנרטורים גדולים לייצור עוצמות חשמל גבוהות. לשם כך נדרשים הצבאות להרכיב את המערכות על תותח או על אונייה. הספקים נמוכים יותר מאפשרים גם להרכיב אותם על כלי מוטס.

אם מדובר בטכנולוגיה שמוכרת למדע כבר כמעט מאה שנה, מדוע רק עכשיו "נתגלתה"? "קו המחשבה של צבאות התמקד בפגזים ובטילים, ופחות באנרגיה", אומר קליסקי. "היום מבינים שהקרן הזו פוגעת במהירות האור. מתקן אחד יכול להפיל מספר רחפנים במקביל, כשיש לו יתרונות מסוימים על הלייזר".

הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס".