דיווח: מדינות המפרץ לוחצות על טראמפ להמשיך את התקיפות באיראן

מדינות המפרץ לוחצות על ארה"ב שלא להפסיק את התקיפות באיראן, ואפילו להגביר את הלחץ, כך דווח אמש (שני) ברויטרס.

למה זה חשוב? הדיווח הזה, לפי שלושה מקורות במדינות המפרץ, עומד בסתירה להנחה כי אם איראן תמשיך לתקוף את מדינות המפרץ לאורך זמן - הן ינסו לכפות על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להפסיק את המלחמה ולחזור לשגרה.

לדברי אותם מקורות, החשש המרכזי של מדינות המפרץ הוא שאיראן תישאר עם יכולת לאיים על נתיב הנפט המרכזי של האזור ועל הכלכלות התלויות בו. במקביל, לפי חמישה דיפלומטים מערביים וערבים, ארצות הברית מפעילה לחץ משלה על מדינות המפרץ להצטרף למערכה שמנהלות ארה"ב וישראל נגד איראן.

שלושה מהדיפלומטים אמרו כי הנשיא דונלד טראמפ מעוניין להציג תמיכה אזורית במבצע הצבאי, הן כדי לחזק את הלגיטימציה הבין-לאומית שלו והן כדי להגדיל את התמיכה הפוליטית מבית. בפועל, מדינות המפרץ לא ששות להצטרף ללחימה, מכיוון שהן חשות שהתרומה הצבאית שלהן לא תהיה גדולה, אך הן יהיו חשופות למתקפות אפילו גדולות יותר מצידה של איראן.

עבד אל-עזיז סאגר, יו"ר מרכז המחקר של מדינות המפרץ שמושבו בסעודיה ומקורב לחשיבה בממשלות האזור, אמר לרויטרס כי במפרץ יש תחושה רחבה שאיראן חצתה את כל הקווים האדומים. לדבריו, בתחילת הדרך מדינות האזור התנגדו למלחמה ואף ניסו להגן על איראן, אך המצב השתנה לאחר שאיראן החלה לכוון מתקפות לעברן. לדבריו, איראן נתפסת כעת במידה רבה בעיני רבים כאויב.

אתמול דווח בניו יורק טיימס כי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן אמר בשיחה עם טראמפ בימים האחרונים כי יש להמשיך לתקוף ולפגוע בצורה קשה באיראן. עוד דווח כי בן סלמאן חזר על מסר שהעביר בעבר המלך הסעודי עבדאללה, לפיו יש "לגדוע את ראש הנחש". שעות לאחר הפרסום, גורם סעודי רשמי הכחיש בשיחה עם ערוץ אל-ערבייה את הדברים.

דוגמה טובה לתחושת הדחיפות במדינות המפרץ היא העובדה כי מאז תחילת המלחמה נערכו לפחות שתי שיחות טלפון בין מוחמד בן סלמאן ונשיא איחוד האמירויות מוחמד בן זאיד. רק לפני המלחמה דווח על מתיחות עמוקה בין שני המנהיגים בפרט ושתי המדינות בכלל, בין היתר על רקע העימותים בדרום תימן, המלחמה בסודאן והיחסים עם ישראל.

התקיפות האיראניות והדאגה במפרץ

איראן כבר הוכיחה את יכולתה לפגוע במדינות המפרץ. היא תקפה נמלי תעופה, נמלים, מתקני נפט ומרכזים מסחריים בשש מדינות המפרץ באמצעות טילים וכטב"מים, בתקיפות יום-יומיות שממשיכות כל העת. בנוסף, היא משבשת את התנועה הימית במצר הורמוז, נתיב שדרכו עוברת כחמישית מתנועת הנפט והגז העולמית ושמהווה בסיס מרכזי וקריטי לכלכלות האזור.

התקיפות הללו חיזקו את החשש במפרץ שאם איראן תישאר עם יכולות התקפיות או עם יכולת לייצר נשק, היא עלולה להשתמש בהן בעת עימותים ומשברים עתידיים כדי לאיים על אספקת האנרגיה העולמית ועל יציבות האזור כולה.

אחד המקורות באזור אמר כי בקרב מנהיגי המדינות קיימת תחושה ברורה: טראמפ צריך לפגוע באופן מקיף ביכולת הצבאית של איראן. לדבריו, האלטרנטיבה היא חיים תחת איום מתמיד. אם איראן לא תיחלש באופן נרחב, היא תמשיך להחזיק את האזור תחת לחץ.

מתיחות ארוכת שנים

איראן, שרוב אוכלוסייתה מוסלמית שיעית, מביטה במשך שנים בחשדנות כלפי שכנותיה הערביות הסוניות במפרץ, רבות מהן הן בעלות ברית קרובות של ארצות הברית ואף מארחות בסיסים צבאיים אמריקאיים ואילו איחוד האמירויות ובחריין מקיימות קשרים רשמיים עם ישראל. עם זאת, היחסים עם קטאר ועומאן נחשבים בדרך כלל פחות מתוחים.

לאורך השנים איימה איראן על מדינות האזור ואף תקפה בסעודיה ב-2019, אולם כעת, לפי גורמים באזור, מנהיגי המפרץ סבורים כי הסיכון שבחוסר פעולה גדול יותר מהסיכון שבתגובה.

לדבריהם, ההשפעה של התקיפות האיראניות החודש חורגת הרבה מעבר לנזק הפיזי הישיר. הן פוגעות גם בתדמית היציבות והביטחון שמדינות המפרץ ניסו לבנות במשך שנים כדי למשוך השקעות, מסחר ותיירות ולהפחית את התלות בהכנסות מנפט וגז.

סאגר אמר כי אם ארצות הברית תיסוג לפני השלמת המשימה, מדינות המפרץ צפויות להישאר לבדן מול איראן.

חשש מהסלמה אזורית

לצד הלחץ להמשיך את התקיפות, במדינות המפרץ קיים גם חשש עמוק מהידרדרות למלחמה רחבה יותר. מבין מדינות המפרץ, רק איחוד האמירויות הערביות הגיבה רשמית, ובהודעה נמסר כי היא לא מעוניינת להיגרר להסלמה או לעימות, אך הדגישה כי היא שומרת לעצמה את הזכות לנקוט את כל הצעדים הנדרשים כדי להגן על ריבונותה וביטחון תושביה.

מקורות באזור אמרו כי פעולה צבאית חד צדדית של מדינה אחת במפרץ כלל אינה עומדת על הפרק. לדבריהם, רק פעולה קולקטיבית תוכל למנוע מצב שבו מדינה אחת תיחשף לבדה לתגובה איראנית.

עם זאת, גם בתוך מדינות המפרץ אין עדיין הסכמה מלאה. שש המדינות החברות במועצת שיתוף הפעולה של המפרץ קיימו עד כה שיחת זום אחת בלבד בנושא, ולא נערכה פסגה ערבית רחבה כדי לדון בצעדים משותפים. לפי הדיווח, מנהיגי האזור חוששים מאוד מהצתה של מלחמה רחבה ובלתי נשלטת.

הדילמה של מדינות המפרץ

המצב מציב את מדינות המפרץ בפני דילמה אסטרטגית מורכבת. מצד אחד ניצב האיום המיידי של תקיפות איראניות, ומנגד הסיכון הגדול יותר של היגררות למלחמה שמובילות ארצות הברית וישראל. ההערכה בקרב רבים היא כי הצטרפות מלאה למערכה לא תוסיף הרבה לעליונות הצבאית של צבא ארה"ב וצה"ל, אך עלולה להגדיל מאוד את החשיפה לתגובה איראנית קשה יותר.

מה שקורה בפועל הוא שמדינות המפרץ מגנות על ריבונותן ומסמנות קווים אדומים, אך מנסות להימנע מכניסה למלחמה שלא הן התחילו ושאין להן שליטה עליה. בינתיים, איראן ממשיכה לשמר מנופי לחץ גדולים, ובראשם השליטה בפועל על התנועה במצר הורמוז.

לדברי ברנרד הייקל מאוניברסיטת פרינסטון, לאחר שאיראן הראתה שהיא יכולה לשבש את המעבר במצר, האיום על מדינות המפרץ השתנה באופן יסודי. אם הבעיה לא תטופל, לדבריו, מדובר בסכנה ארוכת טווח.