רוסיה מסלימה את העימות: חשש לדליפה ביטחונית מסוכנת

באירופה חוששים מתקרית ביטחונית חמורה לרוסיה בעקבות פעילות חריגה של לוויינים וכלים מיוחדים בחלל, כך דווח אתמול (רביעי) בפייננשל טיימס. גורמי ביטחון באירופה מדווחים על דליפה ביטחונית חמורה בתחום הלוויינים והחלל, בעקבות פעילות חריגה של שני כלי חלל רוסיים שלפי ההערכות יירטו תקשורת של לפחות תריסר לוויינים מרכזיים מעל היבשת.

לפי גורמים אירופיים, מדובר בפעילות שעלולה לסכן מידע רגיש ומסווג המועבר דרך הלוויינים. מעבר לכך, קיים חשש שהידע שנצבר יאפשר בעתיד גם התערבות במסלולי הלוויינים עצמם, כולל אפשרות להזיז אותם ממקומם או אף לגרום להתרסקותם.

בשנים האחרונות, ובמיוחד בשלוש השנים האחרונות, נרשמה עלייה דרמטית במעקב של כלי חלל רוסיים אחר לוויינים אירופיים. זה מגיע על רקע המתיחות הגוברת בין מוסקווה למערב מאז הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה. במרכז תשומת הלב נמצאים שני עצמים רוסיים בשם לוץ 1 ולוץ 2, שביצעו שוב ושוב תמרונים שנחשבים חשודים במסלול סביב כדור הארץ.

לפי נתוני מסלולים ותצפיות מטלסקופים קרקעיים, שני כלי החלל התקרבו בצורה מסוכנת ללוויינים גאוסטציונריים חשובים במיוחד, כאלה שמספקים שירותים לאירופה, לבריטניה וגם לחלקים נרחבים מאפריקה והמזרח התיכון. לעיתים הם נשארו בסמיכות ללוויינים הללו במשך שבועות ואף חודשים. מאז שיגורו בשנת 2023, לוץ 2 התקרב ל-17 לוויינים אירופיים שונים.

ראש פיקוד החלל של הצבא הגרמני, הגנרל מיכאל טראוט, אמר כי שני הלוויינים הרוסיים חשודים באיסוף מודיעין אותות, כלומר בניסיון להאזין לתקשורת של לווייני תקשורת מערביים באמצעות היצמדות אליהם. גורם מודיעין אירופי בכיר הוסיף כי נראה שכלי החלל הרוסיים מנסים למקם את עצמם בתוך האלומה הצרה של שידורי הנתונים שמועברים מתחנות קרקע אל הלוויינים.

אחד החששות המרכזיים הוא שחלק מהמידע הרגיש, ובעיקר נתוני פיקוד שמאפשרים לשלוט בלוויינים, אינו מוצפן. זאת משום שלוויינים רבים שוגרו לפני שנים, בתקופה שבה לא היו מחשבים מתקדמים או יכולות הצפנה מתאימות. מצב זה הופך אותם לפגיעים במיוחד להתערבות עתידית, ואפילו להשמדה, אם גורם עוין מקליט את נתוני הפיקוד שלהם.

הפעילות הזו מתרחשת במקביל להחרפה של מה שמוגדר כלוחמה היברידית מצד רוסיה באירופה, כולל פעולות חבלה כמו פגיעה בכבלי אינטרנט וחשמל תת-ימיים. גורמי מודיעין וצבא חוששים שרוסיה עלולה להרחיב את הפעילות הזו גם לחלל, ואפילו כבר מפתחת את היכולת לכך.

לדברי גורמי מודיעין, לוץ 1 ולוץ 2 עצמם כנראה אינם מסוגלים לשבש או להשמיד לוויינים באופן ישיר, אך הם ככל הנראה סיפקו לרוסיה מידע רב על אופן הפעולה של מערכות חלל מערביות ואיך ניתן לפגוע בהן - הן מהקרקע והן מהחלל. גנרל טראוט אמר כי הוא מניח שלווייני לוץ יירטו את ערוץ הפיקוד של הלוויינים שאליהם התקרבו, אותו ערוץ שמאפשר למפעילים על הקרקע לבצע התאמות מסלול קטנות.

אנליסטים מסבירים כי עם מידע כזה, ניתן תאורטית לחקות את מפעילי הקרקע ולשדר פקודות שווא ללוויינים. פקודות כאלה עלולות להפעיל את המנועים הקטנים שלהם, להוציא אותם מיישור תקין, לגרום להם לסטות מהמסלול או אפילו להתרסק.

מעבר לכך, עצם המעקב אחרי לוויינים אחרים מאפשר ללמוד מי משתמש בהם והיכן, מידע שיכול לשמש בהמשך לפעולות שיבוש או פריצה ממוקדות מהקרקע. בלינדה מרשנד, המדענית הראשית של חברת Slingshot Aerospace האמריקנית, אמרה כי כלי הלוץ נוהגים לתמרן ו"להחנות" עצמם סמוך ללוויינים גאוסטציונריים, לעיתים במשך חודשים ארוכים. לדבריה, לוץ 2 נמצא כעת בקרבה ללוויין אינטלסט 39, שמספק שירותים לאירופה ולאפריקה.

נתונים של Slingshot מראים כי מאז שיגורו, לוץ 2 ריחף סמוך ללפחות 17 לוויינים גאוסטציונריים נוספים, שמשמשים הן לצרכים מסחריים והן לצרכים ממשלתיים. נורבר פוזן, אנליסט מסלולים בכיר בחברת "אלדוריה" מצרפת, ציין כי מדובר בלוויינים של אותם מפעילים שוב ושוב, כולם ממדינות נאט"ו, מה שמעיד על עניין ממוקד ומכוון.

לדבריו, גם אם הרוסים אינם מצליחים לפענח את ההודעות עצמן, הם עדיין יכולים להפיק מידע רב, כמו מיפוי אופן השימוש בלוויין וזיהוי מיקום תחנות הקרקע. פוזן הוסיף כי רוסיה הגבירה לאחרונה את פעילות הסיור שלה בחלל, עם שיגור שני לוויינים חדשים בשם קוסמוס 2589 וקוסמוס 2590, שלהם יכולות תמרון דומות. אחד מהם כבר עושה את דרכו לאזור שבו פועלים לוויינים גאוסטציונריים, בגובה של כ-35 אלף קילומטר מעל פני כדור הארץ.