איראן מאשרת: ירינו שני טילים בליסטיים ל"אי המפציצים"

סוכנות הידיעות האיראנית מהר מאשרת כי איראן שיגרה שני טילים בליסטיים לטווח בינוני לעבר דיאגו גרסיה, בסיס צבאי משותף לארה"ב ובריטניה - לדברי גורמים רשמיים בארה"ב שצוטטו בוול סטריט ג'ורנל, אף טיל לא פגע בבסיס: טיל אחד כשל במהלך הטיסה, ולעבר השני שוגר מיירט ממשחתת אמריקנית, אם כי לא נקבע סופית אם בוצע יירוט.

טילים לעבר הבסיס שמרוחק 4,000 ק"מ משטח איראן

הפרט המעניין ביותר בדיווח הוא המרחק ליעד: כ-4,000 קילומטרים משטח איראן. נתון זה מעיד כי לטילים האיראניים טווח גדול בהרבה מזה שטהראן הודתה בו עד כה. רק בחודש שעבר הצהיר שר החוץ האיראני, עבאס אראקצ'י, כי איראן הגבילה במכוון את טווח הטילים שלה ל-2,000 קילומטרים בלבד – חצי מהמרחק בהשוואה לתקיפה המדווחת.

לפי הערכות של מרכז "עלמא" הישראלי שהוצגו בדיווח, הטווח המקסימלי של האיראנים הוא כ-3,000 קילומטרים. התקיפה לעבר דיאגו גרסיה מאששת הערכות של מכוני מחקר לפיהן בידי איראן טילים מבצעיים המסוגלים להגיע לטווח של 4,000 קילומטרים.

בסיס דיאגו גרסיה, הממוקם על אי מבודד בטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי, נחשב לנכס קריטי ממנו מפעילה ארה"ב מפציצים כבדים, צוללות גרעיניות ומשחתות טילים. הדיווח מגיע על רקע מגעים של בריטניה להעברת הריבונות באיים למאוריציוס תוך חכירת הבסיס לטווח ארוך – מהלך שזכה להתנגדות מצד הנשיא טראמפ ומחוקקים רפובליקנים, החוששים לפגיעה באינטרסים הביטחוניים של ארה"ב.

הדיווח על התקיפה מגיע בשיאו של שינוי מדיניות דרמטי בלונדון. ראש ממשלת בריטניה, קיר סטאמר, אישר אתמול לצבא ארצות הברית להשתמש בבסיסים בריטיים – ובהם דיאגו גרסיה ובסיס חיל האוויר המלכותי "פיירפורד" – לצורך תקיפת אתרים איראניים המאיימים על נתיבי השיט במצר הורמוז.

עד לאחרונה, התיר סטאמר לכוחות האמריקניים להשתמש בבסיסים אלו לפעולות הגנה בלבד, שנועדו למנוע שיגור טילים המסכנים חיי אדם או אינטרסים בריטיים. אולם, ביום שישי הודיע דאונינג 10 כי השרים אישרו להרחיב את רשימת המטרות כדי לפגוע ביכולות ובאתרי השיגור המשמשים לתקיפת כלי שיט במצר, תחת העיקרון של "הגנה עצמית קולקטיבית".

ההחלטה להרחיב את המנדט המבצעי התקבלה על רקע שיתוקו המעשי של מצר הורמוז. בלונדון הסבירו כי התקיפות האיראניות ה"פרועות", הכוללות פגיעה בכלי שיט תחת דגל בריטי ושל בעלות בריתה, מאיימות להחריף את המשבר הכלכלי בעולם. לפי ה-BBC, כחלק מההסכם, אנשי צבא בריטים כבר הצטרפו לפיקוד המרכז האמריקני (CENTCOM) כדי לגבש תוכניות לאבטחת מעבר המכליות בנתיב הימי.

המהלך עורר סערה פוליטית משני עברי האוקיינוס. הנשיא טראמפ, מתח ביקורת על המועד המאוחר של ההחלטה וטען כי בריטניה "הייתה צריכה לפעול הרבה יותר מהר". מנגד, בתוך בריטניה, כינתה מנהיגת המפלגה השמרנית, קמי בדנוק, את הצעד "אם כל ההתקפלויות", וגורמים בליברל-דמוקרטים ובירוקים הביעו חשש כי בריטניה נגררת למדרון חלקלק ומסוכן - ואף דרשו מהממשלה להביא את תנאי ההסכם להצבעה בפרלמנט.

בטהראן הגיבו בזעם להסכם החדש והזהירו מפני השלכות חמורות. שר החוץ האיראני, עבאס אראקצ'י, טען כי מתן האישור לאמריקנים להשתמש בבסיסים הבריטיים נחשב ל"השתתפות בתוקפנות" וכי סטאמר "מסכן חיי בריטים". בשיחה עם שרת החוץ הבריטית, איווט קופר, דרש אראקצ'י להפסיק כל שיתוף פעולה עם ארה"ב, וקופר מצידה גינתה את הפגיעה בתשתיות אזרחיות ובמצר הורמוז.