ההבטחות הגדולות מול המציאות בשטח: תפקוד מערכת הלייזר במלחמה עם איראן

מערכת היירוט באמצעות לייזר "מגן אור" נמסרה לצה"ל לשימוש מבצעי בסוף השנה שעברה בקול תרועה רמה. שר הביטחון כ"ץ אמר שהמערכת "משנה את כללי המשחק", מפקד חיל האוויר תומר בר כינה אותה "פורצת דרך" ויו"ר רפאל ד"ר יובל שטייניץ טען שהיא תגן מפני כטב"מים, טילים ורקטות ואף תחסוך אזעקות.

אך אל מול ההצהרות, מערכת הלייזר לא משחקת תפקיד דומיננטי ביירוט האיומים שמשוגרים לעבר ישראל מאיראן ומלבנון במלחמה הנוכחית, ונתקלת בכמה קשיים. "בנקודת הזמן שאנחנו נמצאים המערכת המבצעית היא בתחילת בשלותה. היא ברמה של אב-טיפוס ועוד לפני ייצור סדרתי מלא - לכן מבחינה כמותית אין הרבה מאוד מערכות", מסביר ל-N12 שחר שוחט, מומחה לתחום ולשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית, ומונה כמה סיבות שמקשות על המערכת למצות את הפוטנציאל שלה.

איך המערכת עובדת

• המערכת מבוססת על קרן קרן לייזר עוצמתית שמתמקדת במטרה במשך מספר שניות ומיירטת אותה.
• בשלב הנוכחי היא אמורה לספק מענה בעיקר לאיומים קצרי טווח - כמו כטב"מים ורקטות.
• היא נמסרה לצה"ל לשימוש מבצעי בסוף דצמבר 2025 לאחר תקופה ממושכת של פיתוח וניסויים.
• היתרון המרכזי שלה: יירוט בשקלים בודדים, לעומת עשרות אלפי דולרים של כיפת ברזל.
• משרד הביטחון חתם על עסקת ענק בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים לרכישת המערכת והמעבר לייצור סדרתי דורש מיליארדים נוספים.

השימוש במערכת במלחמה עם איראן

שוחט מסביר שבשלב הפיתוח הנוכחי, המערכת מותאמת יותר להתמודד עם כטב"מים מאשר עם טילים בליסטיים, בגלל החומר הקשיח ממנו עשויים הטילים ומהירות התעופה שלהם - ולכן היא פחות רלוונטית אל מול טילים מאיראן. "כרגע המקום של הלייזר הוא הרבה יותר בעולם של יירוט כטב"מים והרבה פחות בעולם של טילי הקרקע-קרקע", אומר מפקד ההגנה האוויירית לשעבר.

הוא מוסיף שגם בהגנה מכטב"מים המערכת לא מספקת הגנה הרמטית. "קודם כל אין מספיק מערכות, ובנוסף הטווח של המערכות האלה יחסית מוגבל, מספר של קילומטרים בודדים", אומר שוחט, ומסביר שאם רוצים להקים "קיר" של הגנה, יש צורך להציב מערכת לייזר כל כמה קילומטרים. קושי מבצעי נוסף של המערכת לפי שוחט הוא תנאי מזג האוויר - לדוגמה, היא פחות אפקטיבית בתנאי עננות גבוהה.

"זו טכנולוגיה מפציעה", הוא מדגיש, ומתייחס לאכזבה שנרשמה בחוגים מסוימים מפני יעילות המערכת: "אכזבה זה עניין של איזו רמת ציפייה פיתחת - אם פיתחת ציפייה מוגזמת אז יכול להיות שתתאכזב. צריך להיזהר מלעשות בילד-אפ מוגזם". לדבריו כן מדובר במערכת חשובה, שכבר כעת תורמת למאמץ ההגנתי.

שוחט מבהיר שהמערכת הוטלה למערכה בשלב מוקדם בגלל צורך מבצעי, והיא צפויה להשתפר בעתיד, אך תמיד תישאר להערכתו מערכת משלימה. הוא אומר שהיא תהיה דומיננטית יותר במערך ההגנה האווירית "כשהמערכת תבשיל ושההצטיידות תהיה משמעותית יותר כך שיהיה אפשר לפרוס את המערכת בצורה יותר רחבה - אבל גם אז היא תהיה מערכת משלימה למערכות הטיליות כמו כיפת ברזל ודומיה, ולא מערכת שעומדת לבד בפני עצמה אל מול איומים בסדרי גודל של מטחי טילים או נחילי כטב"ם. היכולת שלה להעסיק כמות מטרות גדולה בו זמנית היא מוגבלת".

מה אמרו בעבר במערכת הביטחון על המערכת

• הציפיות הגבוהות מהמערכת נבעו מהשבחים הרבים שפיזרו עליה בכירים במערכת הביטחון בשנתיים האחרונות, שהובילו לציפייה כי היא תשנה את כללי המשחק בתחום ההגנה האווירית.
• "ההישג האדיר הזה משנה את כללי המשחק ומעביר מסר חשוב לכל אויבינו", אמר שר הביטחון כ"ץ בטקס מסירת המערכת לצה"ל, וכינה את מסירתה "מעמד היסטורי".
• באותו המעמד אמר מפקד חיל האוויר תומר בר כי המערכת היא "פורצת דרך ומשנה מציאות".
• יו"ר רפאל יובל שטייניץ הבטיח שהיא תהיה יעילה גם נגד טילים בליסטיים וגם נגד כטב"מים, ואף התחייב שהיא תחסוך אזעקות.

תגובת משרד הביטחון: "מערכת הלייזר 'אור איתן' נמצאת בשלבי קליטה בחיל האוויר. זאת במקביל להמשך תהליך הפיתוח והייצור של מערכות נוספות, שמתבצע בהתאם לתכנית העבודה שהואצה אל מול האתגרים הביטחוניים. משיקולים מבצעיים, אין באפשרותנו לפרט על אופן הפעלת מערכות ההגנה האווירית".