הגל הכחול (לבן) באמריקה הלטינית: ההתבססות של ישראל ביבשת - וההשלכות

רוח חדשה נושבת באמריקה הלטינית בחודשים האחרונים, והיא סוחפת את היבשת ימינה ומקרבת אותה לישראל. בזו אחר זו, שורה של מדינות באזור עוברות מממשלות שמאל עוינות לישראל לממשלות ימין שבוחרות להדק את היחסים עם ירושלים - זאת במקביל לניסיון של איראן לשמור על אחיזתה באזור, והמכה שספגה עם הסרתו של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו מהשלטון.

"יש שינוי אינטסיבי בפעילות הדיפלומטית של ישראל במרחב", אומר אמיר אופק, סמנכ"ל אמריקה הלטינית במשרד החוץ, בשיחה עם N12, ומוסיף: "יש הצטברות של כמה שינויים משמעותיים מבחינתנו".

המדינות שהתקרבו לישראל

ב-10 בדצמבר חידשו בוליביה וישראל את היחסים באופן רשמי לאחר בחירתו של מועמד הימין-מרכז רודריגו פאס וסיום 20 שנות שלטון סוציאליסטי במדינה. ימים ספורים לאחר מכן נבחר בצ'ילה העוינת מנהיג ימין שבירושלים משוכנעים שישנה את המדיניות, ובשבוע שעבר החליף נשיא הונדורס החדש נאסרי עספורה את הנשיאה הביקורתית, ודקות לאחר מכן בחר לקבל את כתב האמנה של שגריר ישראל במדינה.

"השינוי בהונדורס הוא חלק משינוי אזורי - הגל הכחול באמריקה הלטינית של מדינות שמאמינות בחירות ובדמוקרטיה ומתיישבות עם המדיניות האמריקנית במרחב", אומר ל-N12 נדב גורן, שגריר ישראל בהונדורס. "אנחנו בתקופה מאוד אופטימית מבחינת אמריקה הלטינית. שר החוץ סער שם דגש על היבשת וזה מאוד מורגש".

אופק מדגיש שבישראל ממהרים לנצל את חלון ההזדמנויות הדיפלומטי: "היו שינויים במדינות שהיו ידידות בתקופות אחרות, ועברנו תקופות של ממשלות מאוד ביקורתיות ומאתגרות. התגובות שלנו לשינוי מאוד מהירות, אנחנו נמצאים בקשר ומתחילים להריץ את הדברים קדימה".

במקביל לחידוש היחסים עם מדינות שהיו בעבר עוינות, גם מדינות שהיו כבר מיודדות עם ישראל - הידקו את היחסים עוד יותר. נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי הכריז בחודשים האחרונים על "הסכמי יצחק" שמטרתם לחזק את הקשר בין ישראל למדינות אמריקה הלטינית, וקידם מדיניות פרו-ישראלית מובהקת - אם כי הקפיא את הכרזתו על הקמת שגרירות בירושלים בעקבות עבודות קידוח ופיתוח של חברה ישראלית באיי פוקלנד, כפי שנחשף בחדשות 12.

גם את פראגוואי ניתן להכניס לאותה הקטגוריה, לאחר שהידקה את יחסיה החמים עם ישראל. "בשנתיים מאוד מאתגרות הידידות הביאו לידי ביטוי את עוצמת החברות - בפורומים הבין-לאומיים, ביחסים ההדדיים, בביקורים ובצעדים נגד איראן. הם ביטאו את חברותם באופן בלתי משתמע", אומר אופק.

החשיבות של היבשת - והמרוץ מול איראן

החשיבות הדיפלומטית של אמריקה הלטינית עבור ישראל נעוצה בעיקר בשיתופי פעולה באו"ם ובפורומים בין-לאומיים נוספים, ובמאבק עקיף באיראן. בטהראן מנסים בעצמם להתבסס ביבשת, בעיקר במדינות אנטי-מערביות כמו ונצואלה, קובה וניקרגואה, וגם חיזבאללה מנהל באזור רשת מסועפת של עסקים שמסייעים לו לממן פעילות טרור.

"מבחינתנו זה מעגל ידידים שרואה כמונו את האיום שבחדירת איראן למרחב, ונכון לשתף פעולה בבלימת ההתפשטות שלה - ראינו כמה זה מזיק לנו במישור המיידי של פיגועים נגד מטרות ישראליות ויהודיות", אומר אופק, ומוסיף ש"צריך לעצור" גם את הפעילות של איראן הקשורה לסמים ולטרור באזור, וכי "השינויים האלה יסגרו דלתות בפני איראן".

פרופסור אריה קצוביץ' ממכון מיתווים ומהמחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית, מסביר על המרוץ שבו מצויה ישראל ביבשת: "יש לך תחרות באמריקה הלטינית - מול איראן, ובמידה מסוימת נגד ההכרה במדינה פלסטינית".

בחזית הזו בירושלים פועלים בשיתוף פעולה עם וושינגטון, והבכיר במשרד החוץ מדגיש ש"השיח עם האמריקנים בהקשרים של היבשת קרוב". בסוכנות הידיעות רויטרס דווח בשבוע שעבר שארצות הברית דוחקת בבוליביה לגרש מרגלים איראניים מהמדינה ולהגדיר את משמרות המהפכה, חיזבאללה וחמאס ארגוני טרור, בתחילת החודש שעבר דווח בניו יורק טיימס שהממשל מפעיל לחץ על ונצואלה לנתק קשרים עם איראן ולגרש את אנשיה מהמדינה.

מהצד השני, ככלל מדינות אמריקה הלטינית מעוניינות בעיקר בטכנולוגיה הישראלית בתחום החקלאות והמים. "לישראל יש ערכים מוספים עם מוניטין עולמי, שנוגעים לצרכים של חלק גדול מהמדינות צריכות אותם. זה אומר כל עולמות הטכנולוגיה החקלאית, ניהול משק מים, ביטחון מזון, הסייבר והחדשנות - ברור להם שישראל יכולה להזניק אותם קדימה. גם בהקשר של ביטחון פנים", אומר אופק.

המדינות שעדיין לא הצטרפו

לצד המגמה המעודדת, לא כל אמריקה הלטינית נצבעה עדיין בכחול. בברזיל, אחת המדינות החשובות ביותר ביבשת, האשים הנשיא לולה את ישראל ברצח עם בעזה, וסירב לאשר לישראל למנות שגריר חדש במדינה. בישראל בתגובה הכריזו עליו כאישיות בלתי רצויה. במדינה יתקיימו בחירות מאוחר יותר השנה, ובישראל תולים תקוות במועמד האופוזיציה פלביו בולסונרו הפרו-ישראלי.

גם בקולומביה, איתה היחסים הגיעו לשפל, יתקיימו בחירות השנה, וממשלה חדשה עשויה לשנות את תמונת המצב. בוונצואלה מדורו אמנם הוחלף, ובירושלים עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, אך בינתיים לא חל שינוי ביחסים. קובה וניקרגואה האנטי-מערביות נמצאות גם הן הרחק מטווח ההשפעה של ישראל.

הסיבות לגל הכחול

פרופסור קצוביץ' מסביר שאמריקה הלטינית מאופיינת בתזוזות פוליטיות שמשפיעות על היחס לישראל - ככל שהמשטרים ימניים יותר כך הם נוטים לשפר את היחסים. "המטוטלת זזה ימינה - אז היחסים עם המדינות האלה ישתפרו", אומר החוקר.

לדבריו, הסיבות ל"גל הכחול" הן "הכישלון של ממשלות מרכז-שמאל להתמודד עם אתגרים של ביטחון, אלימת וכלכלה", ואומר שגם טראמפ השפיע מעט. הנשיא האמריקני הציב לעצמו מטרה ברורה להיות מעורב יותר באמריקה הלטינית, החצר האחורית של ארה"ב, וגולת הכותרת של המאמצים האלו היא בלכידת מדורו בוונצואלה. לצד זאת, הנשיא הרבה להשפיע על מרוצים פוליטיים באזור, בין היתר בצ'ילה ובהונדורס, ותמך פומבית בבעלי בריתו.