"פרויקט מנהטן של המאה ה-21": כך אמורה להיראות "כיפת הזהב" של טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ קושר בימים האחרונים בין המהלך סביב גרינלנד לבין פרויקט הדגל הביטחוני שלו, "כיפת הזהב של אמריקה", שהושק בהשראת כיפת ברזל הישראלית. לדבריו, האי הארקטי "חיוני" להקמת מערך ההגנה הרב-שכבתי, שאמור להגן על ארה"ב מפני טילים בליסטיים והיפרסוניים, טילי שיוט מתקדמים ואיומים מהחלל – גם כאלה שישוגרו ממרחק של אלפי קילומטרים. מה באמת עומד מאחורי מערכת הנשק השאפנית, כיצד היא אמורה לפעול, ואיך כל זה קשור לניסיון של טראמפ לייחס לעצמו את ההצלחה הישראלית?

מהי "כיפת הזהב" של טראמפ?

• מטרת על: מערכת הגנה רב-שכבתית לאומית שנועדה להגן על כל שטחה של ארה"ב מפני טילים בליסטיים בין-יבשתיים, טילים היפרסוניים מתמרנים, כלומר טילים המשייטים במסלול לא צפוי במהירות על-קולית, טילי שיוט, כטב"מים וטילים הנורים מן החלל.
• איך זה אמור להיראות: חיישנים, לוויינים ומיירטים הפועלים יחד על הקרקע, בים ובחלל, ומנוהלים ממערך פיקוד ושליטה מרכזי.
• ההבטחה: לפי טראמפ, המערכת תוכל ליירט איומים "גם אם ישוגרו מצדו השני של העולם – ואפילו מהחלל".

מאיפה צץ הרעיון?

• ההבטחה לפתח מערכת הגנה חדשה הייתה אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של טראמפ, שהתחייב לבנות את "הכיפה הגדולה מכולן – מערכת חדישה להגנה מטילים שתיבנה לחלוטין באמריקה".
• את ההשראה ל"כיפת הזהב" קיבל טראמפ ממערך ההגנה האווירית הישראלי: שילוב של כיפת ברזל, קלע דוד וחץ.
• טראמפ התאהב במערכת הישראלית והתעקש לקחת קרדיט על הצלחתה, אך העובדות גורסות אחרת: כיפת ברזל פותחה כולה על ידי ישראל, וארה"ב סייעה רק במימון ובייצור המיירטים.
• בניגוד למערכת הישראלית שמתמקדת בעיקר באיומים קצרי-טווח, "כיפת הזהב" מכוונת להגנה על יבשת שלמה מול איומים אסטרטגיים.

איך המערכת אמורה לעבוד בפועל?

נתחיל באמת הפשוטה: איש עדיין אינו יודע כיצד "כיפת הזהב" תיראה בדיוק. עם זאת, לפי מצגת שהכין ממשל טראמפ, ארכיטקטורת המערכת אמורה להתבסס על ארבע שכבות משולבות – שכבת גילוי ומיקוד מבוססת חלל להתרעה מוקדמת ומעקב אחר טילים, ולצידה שלוש שכבות יבשתיות הכוללות מיירטי טילים, מערכי מכ"ם, וייתכן שגם רכיבי לייזר להגנה בשלב הסופי:

1. גילוי ומעקב: לוויינים וחיישנים קרקעיים וימיים שמאתרים את השיגור, עוקבים אחרי מסלול הטיל ומזהים את סוג האיום.
2. יירוט בשלב ההאצה: ניסיון להשמיד את הטיל מיד לאחר השיגור, כשהוא במסלול צפוי ואינו יכול "להטעות" מכ"מים. לפי מומחים – זה השלב היעיל ביותר, ודורש מערכות הפועלות מהחלל.
3. יירוט באמצע המסלול: הרחבה של מערך המיירטים הקרקעיים הקיים, המיועד לפגיעה בטילים בליסטיים בין-יבשתיים כשהם כבר גבוהים מאוד מעל האטמוספירה.
4. יירוט בשלב הסופי: מערכות שמנסות לעצור את האיום ברגעים האחרונים לפני הפגיעה ביעד.

אילו מערכות קיימות אמורות להשתלב בפרויקט?

• THAAD – יירוט טילים בליסטיים בשלב הסופי.
• פטריוט – נגד טילי שיוט, כטב"מים ואיומים אוויריים.
• Aegis / Aegis Ashore – מערכת ימית ויבשתית מבוססת מכ"מים ומיירטים.
• מערכות לווייניות חדשות – חיישנים ומיירטים בחלל.
• ייתכן שילוב של מערכות שפותחו במשותף עם ישראל (כיפת ברזל, קלע דוד וחץ).

איך גרינלנד נכנסה לסיפור?

• טראמפ טען שחלק ממערך "כיפת הזהב" צריך להיות מוצב בגרינלנד.
• הסיבה: גרינלנד נמצאת במיקום קריטי להגנת ארה"ב, שכן כל תקיפה מצד יריבותיה הגדולות של אמריקה עשויה להתבצע דרך האזור הארקטי, שהוא הנתיב הקצר ביותר מאסיה לחוף המזרחי של ארה"ב.
• לפי הבית הלבן, טילים, כטב"מים או כלי שיט עוינים מצד יריבותיה המרכזיות של ארה"ב – ובראשן סין ורוסיה – עלולים להגיע לצפון אמריקה דרך האזור הארקטי, ולכן נדרשת שם שכבת התרעה ויירוט מוקדמת.
• מומחים חלוקים בשאלה עד כמה האי אכן חיוני למערכת והאם ההשקעה שם מצדיקה את עצמה, אבל בבית הלבן מדגישים כי גרינלנד "חיונית לכיפת הזהב" ולביטחון הלאומי.

כמה כסף זה יעלה?

• ההערכות נעות בין 175 מיליארד דולר לגרסאות ראשוניות ועד יותר מחצי טריליון דולר – רק לרכיבי החלל, לפי משרד התקציבים של הקונגרס.
• טראמפ מינה את גנרל מייקל גוטליין מחיל החלל האמריקני להוביל את התקדמות המיזם.

מי החברות המעורבות?

• המערכת אמורה להיבנות במספר מדינות בארה"ב, כולל אלסקה, פלורידה, ג'ורג'יה ואינדיאנה, ותערב כמה חברות אמריקניות מתחומי הביטחון והטכנולוגיה שטרם נבחרו.
• לוקהיד מרטין, RTX (ריית'און), L3Harris ובואינג הוזכרו כמועמדות או כבר נערכות להשתלב בפרויקט.
• "זו משימה בסדר גודל של פרויקט מנהטן – משימה דחופה וחיונית לביטחון של אמריקה", הצהירו בלוקהיד מרטין.
• מספר חברות ישראליות כבר מתחממות על הקווים כדי להציג מועמדות במכרזים – אך הן לא יוכלו להתמודד לבדן ויעשו זאת בשותפות עם חברות אמריקניות.

מתי זה אמור להיות מבצעי?

• טראמפ הצהיר שהוא רוצה לראות את המערכת פעילה לפני תום כהונתו השנייה ב-2029.
• בפועל, מומחים מעריכים שמדובר בלוחות זמנים של שנים ארוכות, במיוחד לפיתוח שכבת החלל.

איך הגיבו סין ורוסיה?

• משרד החוץ בבייג'ינג הזהיר כי "כיפת הזהב" עלולה להפוך את החלל לזירה צבאית, לפגוע ביציבות האסטרטגית העולמית ולהצית מרוץ חימוש חדש, וקרא לארה"ב "לנטוש את הפיתוח והפריסה של מערכת הגנה גלובלית".
• במוסקבה הצטרפו לביקורת וטענו שהפרויקט הוא "מהלך מערער יציבות", שמרחיב את העימות אל מעבר לכדור הארץ ועלול להפוך את החלל לאזור עימות מזוין בין מעצמות.