גולים איראנים ל-N12 לאחר שבועיים של מחאות: "אם ישראל וארה"ב לא יעזרו - הדיכוי רק יחריף"

גל המחאות באיראן נמשך: בזמן שהאינטרנט מנותק, הדיכוי של המשטר גובר והחשש מהרג המוני מרחף מעל הרחובות. שלושה גולים איראנים מספרים ל-N12 על האכזריות ברחובות, על הפחד המתמיד שמשפחותיהם שנותרו מאחור ייפגעו ועל התנאים שלדבריהם חייבים להתקיים כדי שהמשטר בטהראן יקרוס.

איראנים מדברים: פרויקט העדויות של N12

• מפגינים איראנים בריאיון ל-N12: "כבר לא מפחדים משום דבר"

• סטודנטים שמפגינים באיראן ל-N12: "משמרות המהפכה נכנסים חמושים לאוניברסיטאות" | האזינו

מרזיה: "אני לא חושבת שנצליח בלי ישראל או ארה"ב"

מרזיה נאסירי, גולה איראנית שמתגוררת בגרמניה ובמקור מטהראן, מתארת חרדה יום-יומית שמלווה אותה, בשל ניתוק האינטרנט והיעדר הקשר עם משפחתה שנותרה באיראן. "בימים האלה, כשאני לא יכולה לדבר עם המשפחה שלי ואין קשר ואין אינטרנט, זה מאוד מאוד קשה", היא אומרת.

"כבר שלושה לילות שלא עצמתי עין", ממשיכה נאסירי. "אני לא יכולה לישון, לא יכולה לתפקד, לא מצליחה ליצור קשר. הפעם האחרונה שדיברתי עם המשפחה הייתה ביום חמישי. "הפחד הכי גדול שלי הוא שגם אם איראן תהיה חופשית בסוף, הכאב יישאר".

הניתוק מהמשפחה והמרחק מהרחובות באיראן מעצימים, לדבריה, תחושת חוסר אונים וכאב מתמשך. "זה נורא לעקוב מרחוק אחרי המחאות והמהפכה כשאת לא שם, ליד האנשים שאת אוהבת. כשאת בעצמך לא יכולה להילחם. זו תחושה איומה", אומרת נאסירי. "בגרמניה אני משתתפת כל הזמן בהפגנות, אבל זה עדיין לא מספיק. הפחד והדאגה לא עוזבים אותי".

מה בעינייך חייב לקרות כדי לעצור את הדיכוי באיראן?

"אם ישראל וארה"ב לא יעזרו לנו, הכול יהיה הרבה יותר גרוע. הדיכוי רק יחריף. אם נתניהו יחליט לעזור לעם האיראני או אם ארה"ב תעשה זאת - אני אהיה רגועה".

איך את רואה את האיומים של טראמפ?

"כשטראמפ מאיים, זה דווקא נותן לי תקווה. אני מרגישה יותר אופטימית, אולי באמת יקרה משהו.
אני לא חושבת שאנחנו יכולים להצליח בלי ישראל או בלי ארה"ב. ברור שיש אנשים שחושבים אחרת, אבל לדעתי הרפובליקה האיסלאמית לא מהססת להרוג מיליוני אנשים, ולכן אנחנו זקוקים לכוח חיצוני. כוח שלא יהיה מהעם עצמו, כי העם שלנו חסר נשק".

נאסירי סבורה כי גל המחאה הנוכחי שונה מכל מה שנראה בעבר, גם באופיו וגם במסרים שהוא משדר - פנימה והחוצה. "אפילו בטהראן נראו דגלי ישראל לצד דגל האריה והשמש. מדיניות החוץ של המפגינים ברורה, ברור על מה הם נלחמים. זה לא מאבק כלכלי, לא כמו ב-2009 על החזרת הקול שנגנב בבחירות, לא כמו 2019 בגלל התייקרות הדלק, וגם לא כמו ב-2022. כל האלמנטים האלה קיימים גם היום, אבל המחאה הנוכחית ברורה ומגובשת הרבה יותר, ומרכזת בתוכה את כל הדרישות הקודמות".

באיזה אופן המחאה הנוכחית הפכה למאבק נגד המערכת השלטונית?

"העם כולו הגיע למסקנה שהמשטר הזה הומצא רק דיקטטורה, אלא משטר טוטליטרי דתי ופשיסטי. בגלל זה סוגיית ישראל בולטת כל כך. המאבק הוא נגד מכלול חוקי השריעה והחוקים האסלאמיים. לכן, באופן סמלי, אזרחים מציתים מסגדים, שהפכו ליעד של נוכחות כוחות הבסיג' בתוכם, והעובדה שהאסלאם, כפי שהוא מיושם כיום, הוליד מתוכו שלטון טוטליטרי".

ניאק: "האיראנים זקוקים לתמיכה אמיתית מהעולם"

ניאק גורבאני, בן 39, לשעבר מבכירי מערכות המידע בתעשיית הנפט האיראנית, מתגורר כיום בבריטניה ומאמין כי המשטר ניצב מול נקודת תורפה מהותית. "הנושא האסלאמי הוא כיום נקודת החולשה המרכזית של המשטר. הנשיא טראמפ צריך לא רק לומר דברים, אלא גם לפעול בהתאם למה שהוא מצהיר שוב ושוב. הוא אמר שיתמוך בעם האיראני ובמאבק שלו לחירות - וזה חשוב ומעודד".

אילו צעדים ממשיים היית מצפה לראות מצד העולם, מעבר להצהרות ולאיומים?

"הרגע שבו זה באמת יהפוך למשמעותי הוא כשטראמפ ינקט צעדים ממשיים, ולא יסתפק בדיבורים או באיומים. פעולה אמיתית יכולה להיות דרמטית".

"לדעתי, מדינות המערב צריכות לגרש את כל נציגי הרפובליקה האיסלאמית - פוליטיקאים, אנשי שגרירויות וכלל אנשי הסגל. צעד כזה יהיה משמעותי מאוד ועשוי לסייע באופן ממשי לעם האיראני. זו תהיה דרך ברורה להראות סולידריות אמיתית עם האיראנים".

איך תמיכה מהסוג שאתה מתאר יכולה, לדעתך, להשפיע בפועל על כוחות הביטחון ועל היכולת של המשטר להמשיך בדיכוי?

"האיראנים כבר הוכיחו שהם אמיצים מספיק, והם רוצים להמשיך להיאבק עד לנפילת המשטר.
אבל הם זקוקים לתמיכה - לתמיכה אמיתית מכל מדינות העולם. ברגע שמגרשים את נציגי המשטר, כוחות הביטחון מרגישים שאין להם עוד גיבוי מהמערב או מהקהילה הבין-לאומית כולה. זה הרגע שבו הם מתחילים לפחד, ואני מאמין שזה גם הרגע שבו הם מפסיקים להילחם למען המשטר".

גורבאני מציין כי גם צעדים פומביים של הנשיא טראמפ ממלאים תפקיד משמעותי. "כשטראמפ מקיים פגישה עם גורמי אופוזיציה או דמויות הקשורות למאבק, זה משדר מסר חזק ועוצמתי במיוחד, וכך גם כאשר מנהיגי מדינות המערב מקיימים פגישות פומביות בהקשר הזה. במציאות שבה בתוך איראן כמעט ואין דמויות שמסוגלות לפעול בחופשיות, וכל מי שמעז להשמיע קול נרדף ומותקף, לצעדים כאלה יש חשיבות עצומה".

“זה חלק מהצטרפות אמיתית אל העם שבתוך איראן", הוא מדגיש. "מסר שאומר: שמענו אתכם, אנחנו מקשיבים לכם, ואנחנו תומכים במה שאתם דורשים".

סעיד: "היקף האלימות של המשטר חסר תקדים, הרשויות מוכנות להרוג אלפים"

סעיד, עיתונאי איראני גולה המתגורר בגרמניה, מצביע על כך שהאלימות היא בלב סיפורו של המשטר מאז הקמתו. "במהלך השנים הוכיחה הרפובליקה האסלאמית פעם אחר פעם את נכונותה להשתמש בהרג ככלי לקידום יעדיה הפוליטיים. למרבה הצער, זה לא מפתיע שלנוכח השתיקה המבישה של הקהילה הבין-לאומית כיום, הרשויות מוכנות להרוג אלפים כדי להישאר בשלטון".

מה מאפיין את דפוס הדיכוי של המשטר כיום, ואיך הוא משפיע על היכולת של הציבור להתמיד במאבק?

"הקווים האדומים של העם האיראני נחצו כבר לפני שנים. עם זאת, השגת ניצחון בידיים חשופות מול משטר שהסתמך באופן שיטתי על הרג כדי לשרוד היא קשה ביותר. בשנים האחרונות הרפובליקה האיסלאמית לא הסתפקה בהפעלת משמרות המהפכה והבסיג' אלא גם פרסה מיליציות פרוקסי כדי לדכא התנגדות".

לדבריו, גל המחאות הנוכחי מלווה ברמת אלימות חריגה מצד המשטר. "זה לא יהיה מוגזם לומר שהיקף האלימות שהפעיל המשטר נגד אוכלוסייתו במהלך המחאות האלו הוא חסר תקדים בתולדות איראן המודרנית. דווקא רמת האכזריות הזו מעידה שכל התנאים הנדרשים לתחילתה של מהפכה, להמשכה ואף להשלמתה כבר התקיימו, הן מצד הרפובליקה האיסלאמית והן מצד חברה מהפכנית".

מה לדעתך יכול להפוך את גל המחאות הנוכחי מנקודת רתיחה לרגע של שינוי אמיתי?

"הגורם החשוב ביותר הוא המשך הנוכחות של הציבור ברחובות. עם הזמן, כוחות הביטחון מגיעים לנקודה שבה הם מתחילים לעמוד לצד העם - לא בהכרח כולם, אך חלק משמעותי מהם. בתהליך הזה אין להתעלם גם מחשיבות התמיכה הבין-לאומית".

"במהלך השבועיים האחרונים, מה שסייע למנוע זוועות מהסוג שנראו בשנים קודמות הוא תמיכתו של הנשיא טראמפ במפגינים ותפקידה של ישראל כאיום האזורי המרכזי ביותר על הרפובליקה האיסלאמית וכמקור עידוד לעם האיראני. זו אינה עמדתי האישית, אלא נרטיב שמניע את האנשים שחיים באיראן".