סגנה של קמלה האריס נבדק על ידי צוותה האם הוא "סוכן ישראלי"

ג'וש שפירו, שהתמודד בהליך הבחירה להיות סגנה של קמלה האריס לבית הלבן במהלך המירוץ לנשיאות 2024 חשף בספרו החדש פרטים חריגים וטעונים במיוחד שעלו מתוך תהליך הסינון שעבר כמועמד אפשרי להיות סגנה של האריס. לדבריו, אחד הרגעים הזכורים ביותר מהתהליך היה כאשר נשאל על ידי בכירה בצוות הבדיקה האם היה אי פעם "סוכן של ממשלת ישראל". שפירו הדגיש שמבחינתו השאלה הייתה "מקוממת ופוגענית".

שפירו, היום מושל פנסילבניה ואחד משלושה פוליטיקאים יהודים שנחשבים מועמדים פוטנציאלים לבחירות לפריימריז במפלגה הדמוקרטית האמריקנית ב-2028, שיתף כיצד גם בשלב יחסית מתקדם בתהליך הבדיקה נשאל שאלות שראה בהן "עימותים שלא לצורך". מי שנבחר בסופו של דבר להיות סגנה של האריס הוא טים וולז, ושפירו מתאר את המתח ואי-הנוחות שחש במהלך תהליך הבדיקה.

"האם הייתי סוכן כפול של ישראל? היא רצינית?" כתב בספרו שפירו, כשהתייחס לשאלה שנשאל על ידי דנה רמוס, היועצת המשפטית של הבית הלבן בתקופת ביידן וחברה בצוות האיתור של האריס.

שפירו בספרו החדש: " אולי ההחלטה לוותר עלי כלל לא הייתה בידיה של קמלה"

לאחר ההפסד הענק של הדמוקרטים לרפובליקנים וטראמפ בבחירות, רבים מתוך המפלגה ביקרו את ההחלטה ללכת עם וולז ולא עם שפירו, מושל פופלרי במדינה גדולה שבה קולות הצבעה מתנדנדים רבים באותו זמן. שפירו ציין בספרו כי "ייתכן וההחלטה כלל לא הייתה בידיה של האריס". לאורך תהליך הבדיקה, מושל פנסילבניה מתאר אווירה "לוחמנית", שגרמה לו להסיר את שמו מהמרוץ לאחר הפגישה האישית עם האריס, שבה נרשמו עימותים נוספים סביב היחס לסוגיית ישראל.

"זה בולשיט מוחלט. היא כותבת שקרים בוטים"

שפירו על התיאור שקיבל מקמלה בספרה

האריס כתבה ספר לאחר המירוץ לבית הלבן בשם "107 ימים", שם תיארה את תהליך הבחירות ובמיוחד את בחירת המועמד לסגנות, תיאור שלא הציג את שפירו באור מחמיא. שפירו הגיב באופן חריף לדברים ואמר: "זה בולשיט מוחלט. הדברים שהיא מתארת הם שקרים בוטים". שפירו לעומת האריס בחר בטון מתון יותר בספרו, נמנע מהתקפה ישירה עליה והפנה את הביקורת בעיקר כלפי אנשי הסגל שלה.

"רמוס רק עשתה את העבודה שלה"

על שאלת "הריגול לישראל" שפירו כתב: "רמוס פשוט עשתה את העבודה שלה. אני מבין את זה. אבל עצם זה שהשאלה נשאלה, או שמישהו אחר הורה לה לשאול אותה, אומר הרבה על חלק מהאנשים שסובבים את סגנית הנשיא".

הספר נפתח בתיאור דרמטי של הצתת מעון המושל בליל פסח בשנה שעברה. לפי שפירו, המצית אמר לתובעים כי האשים את שפירו במות פלסטינים בעזה. שפירו ומשפחתו נמלטו מהבית באמצע הלילה לאחר שהוזהרו על ידי שוטר, והמעון ניזוק קשות. הוא כותב כי בחירתו להדגיש בפומבי את זהותו היהודית, לפני ואחרי הפיגוע, התקבלה בחיוב בקרב אנשים מדתות שונות, ומרמז שזה יהיה מרכיב מרכזי בכל מועמדות עתידית שלו לנשיאות.

מעבר לסיפור האישי, שפירו מציג בספר עמדות שמבדילות אותו מדמוקרטים בכירים אחרים. הוא כותב כי היה נוהג אחרת בסגרים בתקופת הקורונה, שלא תמך ברטוריקה נגד המשטרה בקיץ 2020, וכי הציע לביידן לשקול פרישה לאחר עימות כושל מול טראמפ. הוא מגן על תמיכתו בקיצוצי מסים ובגישה מתירנית יותר כלפי דלקים מאובנים, ומזהיר כי האנטישמיות הפכה ל"מפחידה הרבה יותר, מוחשית הרבה יותר". לדבריו, יש להבחין בבירור בין חופש ביטוי לבין מחאה שגולשת לאיומים והפחדה.

כמה פרקים בספר מוקדשים לגרסתו לאירועי קיץ 2024. פגישתו עם האריס ב-4 באוגוסט התקיימה זמן קצר לאחר שיחה עם רמוס, שבה אמר כי אין לו דרך לדעת אם אי פעם שוחח עם סוכן ישראלי סמוי. האריס כתבה כי עוד לפני הפגישה שאל שפירו את צוות מעון סגן הנשיא על מספר חדרי השינה ועל אפשרות לשאול יצירות אמנות מהמוזיאון הסמית’סוניאן, רמז לכך שלדעתה כבר “מדד את הווילונות”. שפירו טוען מנגד כי היה מדובר ב"שיחת חולין" בלבד, ש"נותחה, סולפה ופורקה לגורמים" על ידי אנשי הצוות שלה.

לדבריו, הפגישה עצמה הייתה קרה וישירה, ללא נימוסים. אחד הרגעים המתוחים נרשם כאשר האריס שאלה אם יתנצל על אמירותיו בנוגע למפגינים באוניברסיטת פנסילבניה, שהקימו מאהלים נגד המלחמה בעזה וחלקם, לדבריו, הפחידו סטודנטים יהודים. “אמרתי לה בצורה חד־משמעית שלא”, כתב.

הוא מוסיף כי חזר והבהיר שלא יתנצל על עמדותיו רק כדי להתיישר עם הקו של הקמפיין. “לא ראיתי שום דבר פסול בכך שלא נהיה מיושרים לחלוטין”, כתב, והוסיף כי שאלות הצוות לא עסקו במהות אלא “באידאולוגיה שלי, בגישה שלי, בתפיסת העולם שלי”.

"לא ראיתי דבר פסול בכך שלא נהיה מיושרים לחלוטין"

שפירו בספר החדש, על היחסים המתוחים מלכתחילה עם קמלה

גם סוגיית תפקיד סגן הנשיא עלתה לדיון. שפירו כותב שהופתע לשמוע עד כמה האריס עצמה סלדה מהתפקיד, אותו תיארה כחסר סמכויות. הוא ניסה לקדם רעיון של שותפות שוויונית יותר, אך לדבריה זה היה "ציפייה לא ריאלית". הפער הזה הוביל את שני הצדדים למסקנה שכרטיס משותף אולי מבטיח אלקטורלית, אך לא בהכרח מתאים אישית ופוליטית.

לבסוף, מספר שפירו, רמוס אף העלתה בפניו את העלות הכלכלית של התפקיד – מהצורך במלתחה חדשה ועד הוצאות על שיער ואיפור – והדבר גרם לו לתהות אם מנסים לשכנע אותו לוותר. זמן קצר לאחר מכן חזר לפנסילבניה כשהחלטתו ברורה: זה לא תפקיד שהוא רוצה.