מכה לימין הקיצוני בפורטוגל: הימין והשמאל מצופפים שורות נגד המטאור הפוליטי

בפוליטיקה הפורטוגלית מתרחש בימים אלה מהלך חריג במיוחד. בכירים במחנה הימין השמרני בוחרים במפתיע לתמוך במועמד מהשמאל המרכזי בבחירות לנשיאות, במטרה אחת ברורה: למנוע את בחירתו של אנדרה ונטורה, מנהיג מפלגת הימין הקיצוני "שגה", שנחשב לאחד המטאורים הפוליטיים הבולטים במדינה בשנים האחרונות.

לקראת הסיבוב השני בבחירות לנשיאות שיתקיים ביום ראשון, הודיעו בשבוע שעבר פוליטיקאים בולטים מהמרכז-ימין כי יתמכו באנטוניו ז’וזה סגורו, לשעבר המזכיר הכללי של המפלגה הסוציאליסטית. התמיכה הזו נתפסת כהצהרה פומבית נגד ונטורה, שהגיע למקום השני בסיבוב הראשון שנערך בינואר.

לפי הסקרים, לוונטורה אין סיכוי ממשי לנצח בסיבוב השני. עם זאת, תומכיו של סגורו מהימין מדגישים כי המהלך אינו נובע מחישוב אלקטורלי בלבד, אלא מרצון להבהיר את מחויבות המחנה הדמוקרטי לערכים ליברליים ולשיטת המשטר.

בין הדמויות שהביעו תמיכה פומבית בסגורו נמצאים הנשיא וראש הממשלה לשעבר אניבל קבקו סילבה, סגן ראש הממשלה לשעבר פאולו פורטאש, וראש עיריית ליסבון הנוכחי קרלוש מואדש, שכיהן בעבר כנציב האירופי למחקר. בנוסף, אלפי אזרחים חתמו על מכתב פתוח התומך בסגורו, ביוזמת קבוצת אישי ציבור המגדירים עצמם כ"לא סוציאליסטים".

החשש המרכזי שמניע את ההתלכדות הזו הוא הצלחתה המרשימה של מפלגת "שגה" בשנים האחרונות. ונטורה גרף כמעט רבע מקולות הבוחרים בסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, הישג שממחיש את הזינוק הגדול של המפלגה. בתוך שש שנים בלבד היא עברה מייצוג של חבר פרלמנט אחד למעמד של מפלגת האופוזיציה הגדולה במדינה. הקמפיין שלה התבסס על מתקפות נגד קבוצות מיעוט, בהן הצוענים, התנגדות להגירה מוגברת והאשמות בשחיתות של הממסד השלטוני.

יועץ פוליטי בשם אנריקה בורנאי, החתום על המכתב הפתוח, אמר לפוליטיקו כי יש צורך בקו אדום ברור בין כוחות דמוקרטיים וליברליים לבין כוחות שאינם כאלה. לדבריו, הוא מעדיף "מועמד שאינו מעורר בו התלהבות על פני מועמד שלדעתו מקטב את הציבור ומערער על עצם ההגדרה של אזרחות ראויה".

גם לואיש מרקש מנדש, שהתמודד ללא הצלחה לנשיאות מטעם מפלגת השלטון מהמרכז-ימין, הודיע כי יצביע לסגורו. לדבריו, סגורו הוא המועמד היחיד שמתקרב לערכים שהוא עצמו תמיד ייצג, בהם הגנה על הדמוקרטיה, שמירה על מתינות וכיבוד תפקיד הנשיא כנציג של כלל אזרחי פורטוגל.

לעומת גל התמיכה הזה, ראש הממשלה המכהן לואיש מונטנגרו מהימין המתון נמנע מלתמוך בפומבי באחד המועמדים, מה שמעורר ביקורת ולחץ פוליטי. במהלך דיון בפרלמנט תקפו אותו חברי פרלמנט על כך שאינו בוחר בין מועמד דמוקרטי לבין מי שלטענתם "מבקש לשים קץ למשטר הדמוקרטי". פרשנים פוליטיים מעריכים כי הימנעותו נובעת משיקול טקטי, מתוך רצון שלא להרחיק את האגף השמרני ביותר במפלגתו, שעשוי לראות בתמיכה במועמד סוציאליסטי צעד בלתי מתקבל על הדעת.

ביקורת דומה הופנתה גם כלפי ז’ואאו קוטרין דה פיגיירדו, מבכירי מפלגת "היוזמה הליברלית", שנמנע מהצהרת תמיכה מפורשת. עם זאת, הוא רמז כי יצביע לסגורו כאשר אמר שלא יצביע לוונטורה וגם לא יימנע מהצבעה. זאת, על רקע החשש שמצביעי מפלגתו, צעירים בעלי נטייה ימנית, עלולים לעבור לתמוך ב"שגה".

לדברי חוקר מדע המדינה אנטוניו קושטה פינטו מאוניברסיטת ליסבון, ההתגייסות נגד ונטורה מובנת לאור הסמכויות הרחבות של נשיא פורטוגל, הכוללות הטלת וטו על חוקים, מינוי בכירים במוסדות המדינה והמערכת המשפטית, ואף פיזור הפרלמנט. הוא מזהיר כי אם ונטורה היה זוכה בנשיאות, קיים חשש ממשי שהיה משתמש בתפקיד כדי לחזק את שליטת מפלגתו בממשלה ולפגוע בתפקוד המוסדי של הדמוקרטיה.

עם זאת, קושטה פינטו מציין גם סיכון הפוך: התמיכה הפומבית של המרכז-ימין בסגורו עלולה דווקא לשרת את ונטורה, שיכול להציג אותה כהוכחה לטענתו כי המרכז-ימין והמרכז-שמאל הם חלק מאותו ממסד, ויש לפעול כדי להחליף את כולם. כך, לדבריו, ונטורה מחזק את דימויו כמנהיג אנטי-ממסדי "הנלחם באליטות בשם העם".

ההערכה היא שאם ונטורה יצליח להשיג 35%-40% מהקולות בסיבוב השני, הישג גבוה מזה שקיבל ראש הממשלה בבחירות לפרלמנט בשנה שעברה, הוא יוכל לטעון כי הוא המנהיג האמיתי של הימין הפורטוגלי, גם ללא ניצחון בבחירות לנשיאות. כך, הוא צפוי להגדיל את כוחו הפוליטי בטווח הארוך.