רצח מזעזע בבריטניה: הבן חשף כי נאלץ לסייע לאב לרצוח את אימו

גבר מבריטניה נידון ל-29 וחצי שנות מאסר לאחר שהורשע ברצח אשתו, הרשעה שהגיעה רק שנים אחרי שדווקא זוכה מאשמה - ובעקבות עדות מטלטלת של הילד שלו עצמו, שסיפר כי אולץ לקחת חלק פעיל ברצח.

רוברט רודס, נגר בן 52 מוויתלי שבמחוז דבון, הורשע ברצח אשתו, דאון רודס, לאחר שבית המשפט קיבל את גרסת הילד של בני הזוג, שסיפר כי אביו הכריח אותו להשתתף בתכנון ובהסתרת הרצח. רודס סירב להגיע לדיון גזר הדין, בטענה שהוא חף מפשע. השופטת התייחסה לכך ישירות ואמרה שהוא הוסיף לעצמו תכונה נוספת: "פחדנות".

לדבריה, מדובר במעשים "מרושעים וחסרי לב". היא קבעה כי רודס רצח את אשתו "בדרך האכזרית ביותר", תוך שימוש בכוח משמעותי, וכי המעשים מעידים על תכנון מוקדם ויסודי.

הרצח התרחש ביוני 2016 בבית המשפחה ברדהיל שבסארי. דאון רודס נמצאה מוטלת על רצפת המטבח בתוך שלולית דם, לאחר שגרונה שוסף בסכין בעוצמה כזו שהוא נחתך כמעט לגמרי. כבר אז נעצר רודס והואשם ברצח, אך במשפט שנערך ב-2017 הוא זוכה לאחר שטען שפעל מתוך הגנה עצמית במהלך ויכוח, ושכנע את חבר המושבעים בגרסתו.

הפרשה קיבלה תפנית דרמטית שנים מאוחר יותר. בשנת 2021 פנה הילד של בני הזוג לטיפול, ושם חשף לראשונה גרסה אחרת לגמרי: האב הוא זה שרצח את האם, והילד עצמו היה מעורב - לא מרצונו, אלא לאחר שנכפה עליו לשתף פעולה. בעקבות הדברים, המשטרה החלה לפקפק ברצינות בגרסת ההגנה העצמית והחליטה לפתוח מחדש את התיק.

הילד, שהיה בן פחות מ-10 בזמן הרצח, סיפר למשטרה כי אביו אילץ אותו לעזור לו להרוג את האם, וכי בהמשך גם תמרן אותו לשקר לגבי מה שבאמת קרה, תוך הפעלת לחץ ומניפולציות כבדים. העדות החדשה הובילה לכך שבנובמבר 2024 בוטל הזיכוי של רודס, ובית המשפט אישר קיום משפט חוזר - צעד נדיר במיוחד במערכת המשפט הבריטית.

במשפט החוזר, שנערך בשנת 2025, הרשיע חבר המושבעים פה אחד את רודס ברצח רעייתו. בנוסף, לאחר יותר מ-22 שעות של דיונים הוא הורשע גם בהתעללות בילד, בשיבוש מהלכי משפט ובשני סעיפי עדות שקר.

הילד סייע לפתות את האם

במהלך המשפט נחשפו פרטים קשים על האופן שבו בוצע הרצח. על פי העדויות, התוכנית כללה שימוש בילד כדי לפתות את האם: הילד אמר לה שצייר עבורה ציור, ביקש ממנה לעצום עיניים ולהושיט את ידיה - ואז יצא מהחדר. בשלב הזה נכנס רודס ורצח אותה.

במשפט גם נקבע כי פצעי הסכין שנמצאו בזירה על גופו של רודס ועל גופו של הילד לא היו תוצאה של תקיפה מצד דאון רודס, כפי שנטען במשפט הראשון, אלא חלק ממהלך הסתרה. לאחר הרצח, רודס פצע את עצמו פעמיים בראשו, הורה לילד לפצוע אותו פעמיים בגב, ואז חתך את זרועו של הילד עצמו בעומק כזה שנדרש טיפול רפואי ותפרים בהרדמה כללית.

הילד אינו נושא באחריות פלילית למעשיו, מכיוון שבאותה עת היה מתחת לגיל האחריות הפלילית.

בדבריו בבית המשפט תיאר הילד את החוויה כטראומה שלא תיעלם לעולם. הוא סיפר כי הצלקת שנותרה לו בזרוע, לאחר שאביו חתך אותה, היא "תזכורת כואבת למה שעבר". העדות נגד האב הוגדרה על ידו כ"תהליך שובר לב", והוא הדגיש כי אימו "ראויה לצדק על הסבל שעברה".

"באותו ערב", אמר, "רוברט רודס לא רק רצח את אמא שלי - הוא גם לקח ממני את אבא שלי".

עוד עלה כי גם לאחר הרצח, בזמן שהתקיימו מפגשים בפיקוח בין הילד לאביו בשנים 2016 ו-2017, רודס המשיך להנחות את הילד לדבוק בגרסה שסיכמו ביניהם. הוא אף החביא טלפון בבית אימו, כדי להשאיר לילד הודעות תזכורת על “ההסכם” ביניהם.

המקרה התאפשר למשפט חוזר בשל שינוי בחוק "כפל הענישה" באנגליה וויילס. החוק, שתוקן בשנת 2005, מאפשר לשפוט אדם פעם נוספת על עבירות חמורות במיוחד, כולל רצח, אם מתגלה ראיה חדשה ומשכנעת לאחר זיכוי. במקרה הזה, קבע בית המשפט לערעורים כי עדות הילד הייתה חזקה מספיק כדי לבטל את הזיכוי ולאפשר את המשפט החוזר. כך, כמעט עשור אחרי הרצח, הסתיים אחד המקרים החריגים והמטלטלים במערכת המשפט הבריטית בהרשעה ובגזר דין כבד.