"מבחינת איראן - אנחנו וישראל אויבים שווים": בעולם הערבי מבולבלים מהמלחמה

איראן איימה וקיימה: מתקפה ישראלית-אמריקנית הפכה בתוך שעות למלחמה אזורית, כשהרפובליקה האיסלאמית משגרת אלפי טילים וכטב"מים לעבר השכנות מהמפרץ - ומבעירה את האזור.

עאיד אל-מנאע, עיתונאי מכווית, סיפר על ההפתעה: "לא ציפינו שאיראן תתנער מהאחווה האיסלאמית ומקשרי הידידות ותתקוף אותנו חזק יותר ממה שהיא תקפה את ישראל. נראה שמבחינת איראן - אנחנו וישראל אויבים שווים".

במצב עניינים שכזה, הציפייה הייתה שמדינות המפרץ והמזרח התיכון בכלל יחשבו מסלול מחדש. אולם לפחות על פני השטח, רבים בעולם הערבי נשארו באותן זמירות ישנות.

"ארצות הברית, שגרפה טריליוני דולרים מהכנסות הנפט במדינות המפרץ, בסופו של דבר מגינה אך ורק על ישראל", אמר העיתונאי המצרי ווליד א-רמאלי. "היא אפילו לא מגינה על הבסיסים האמריקניים שאמורים להגן גם על המפרץ".

הפרשן הסעודי סלימאן אל-עקילי הצטרף לדבריו: "מדינות המפרץ מעלות טענות נגד השותפה שלהן, ארה"ב, שממוקדת בשמירה על ביטחון ויציבות ישראל ושלום תושבי ישראל - ואינה פועלת די להגנת מדינות המפרץ".

יותר מזה, בעולם הערבי דווקא מזהים אויב ישן-חדש, שלהבנתם התחזק מאוד בעקבות מה שמסתמן כתבוסה איראנית. ובמזרח התיכון, ללא איזונים ובלמים, ישראל, לדעתם - עלולה להפוך למאיימת מדי.

חבר הפרלמנט הירדני עומר אל-עירארה אמר בריאיון: "אחרי שאיראן לא תהיה יותר בתמונה, המדינה החלשה הזו שאיני יודע אם תתעורר - האתגר האמיתי שלנו יהיה ישראל. כל העיניים הערביות יהיו נשואות לאתגר והאיום הישראלי - יהיה צורך למלא את הוואקום הזה. יש לנו אינטרס שלא יעלה משטר חדש באיראן שיהיה בעל ברית של ישראל, שאה חדש שיכרות איתה ברית ויסייע לה לבסס את כוחה באזור שלנו".

ד"ר מיכאל מילשטיין, חוקר בכיר במרכז דיין שבאוניברסיטת תל אביב, התייחס למצב הדברים: "מה שכרגע בישראל הוא סוג של הפגנת עוצמה מודיעינית וביטחונית, נתפס בצורה חרדתית בעולם הערבי. יש הרבה שממש חוששים מזה שמתפתחת כאן הגמוניה. לא כולם מוחאים כפיים, בטח לא בגלוי - להישגים הישראליים. יש הרבה מאוד שבתוך תוכם די חרדים מהם".

ד"ר בדר א-סייף, חוקר מדינות המפרץ, הוסיף: "התקיפה של איראן את מדינות המפרץ היא הגשמת החלום הישראלי - שנתעמת עם השכנה שלנו איראן, ובכך שיופעל לחץ על מדינות המפרץ להצטרף לקואליציה האמריקנית-ישראלית נגד איראן".

חוקר מדעי המדינה בדר אל-מאדי הצטרף: "סעודיה מחשבת היטב את צעדיה כי היא אינה מעוניינת להיזכר, בעל כורחה, כמי שהתייצבה לצידה של ישראל". חמד בן ג'אסם, לשעבר ראש ממשלת קטאר ושר החוץ שלה, סיפק טענות נחרצות יותר: "לנתניהו ושותפיו חלום להשתלט על מדינות המפרץ כלכלית ומדינית. הם ביצעו מהלכים בהקשר הזה".

התחושה שהמלחמה היא אינטרס ישראלי, בתוך כל העוינות כלפי ישראל, גורמת לרבים להתרפס בפני האיראנים. עבדאללה ג'אנם אל-קחתאני, אלוף לשעבר בצבא סעודיה, אמר: "מדובר במלחמה אכזרית בין ארה"ב לבין איראן ולא בין מדינות המפרץ לבין איראן. אנחנו ידידים, שכנים ומקורבים לאיראנים".

אימאן לחריש, שדרנית בסקיי ניוז, אמרה: "ההיסטוריה חוזרת על עצמה. בדומה למה שקרה בפלישה של סדאם לכווית, צצו קולות שמצדיקים, מנמקים, שמחפשים תירוץ כלשהו, רק לא לגנות את התוקפנות. עדיין ישנן הצהרות שמתארות את המצב כאילו זה חלק ממאבק הרבה יותר גדול ולא כהפרת ריבונות בוטה. מה שמסוכן יותר מהטילים אלו ההצהרות שמצדיקות אותם".

ומה לגבי נורמליזציה עם סעודיה? מאז 7 באוקטובר החלום הזה התרחק מאוד וסימן השאלה הגדול שנותר הטא האם המלחמה תקרב אותו?

עודוואן אל-אחמרי, עיתונאי סעודי, התייחס לסוגיה: "ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו הצהיר ואמר שסעודיה תצטרך לשתף פעולה עם ישראל במלחמה הזו נגד איראן. הדברים האלה אינם נכונים. סעודיה לא תשתף פעולה עם ישראל תחת ממשלת נתניהו".

ד"ר מילשטיין הוסיף בנושא: "אנשי מדיה סעודים אומרים שיכול להיות שמאחורי הקלעים יתהדקו היחסים, בעיקר הביטחוניים, אבל יחסים גלויים ופומביים, או פריצת דרך, יקרו רק בהתניה של אותו דבר ותיק - והוא השיח על העניין הפלסטיני".

אך רק במדינה אחת, זו שספגה יותר מ-1,500 טילים וכטב"מים איראניים, הידידה הגדולה של ישראל במפרץ איחוד האמירויות - הדברים נשמעים אחרת. ד"ר עבדל-ח'אלק עבדאללה, מרצה אמירותי, אמר: "איראן איבדה עשתונות לאחר חיסולו של עלי ח'אמנאי. ההבנה שאיראן מהווה איום על יציבות האזור התחלפה בהבנה שאיראן היא האויב העיקרי שלנו. מדובר בשינוי תפיסה משמעותי בהתנהלות מול איראן".