צילומי לוויין חושפים: זינוק בפיתוח תוכנית הגרעין של סין

צילומי לוויין חדשים חושפים האצה גדולה בהרחבת תוכנית הגרעין של סין, בעיקר באזור העמקים ההרריים והערפיליים של דרום מערב המדינה. לפי הדיווח שפורסם הבוקר (ראשון) בניו יורק טיימס, באזורים אלה מוקמים ומורחבים מתקנים רגישים שנועדו לתמוך בבניית כוח גרעיני מותאם לעידן חדש של יריבות בין המעצמות.

אחד האתרים הבולטים נמצא בזיטונג שבמחוז סצ’ואן. שם נבנים בשנים האחרונות בונקרים וסוללות עפר חדשים, ובמקום הוקם קומפלקס הכולל מערכות צנרת רבות, דבר המרמז על טיפול בחומרים מסוכנים במיוחד. לפי מומחים, הבונקרים והסוללות נועדו ככל הנראה לניסויים בחומרי נפץ רבי עוצמה, אותם חומרים כימיים שמייצרים את התנאים לתגובת שרשרת בחומרים גרעיניים. המתחם כולל אזור אליפטי בגודל של כעשרה מגרשי כדורסל.

בעמק נוסף במחוז נמצא המתקן פינגטונג, אתר מוקף גדר כפולה שבו מעריכים מומחים כי מיוצרות ליבות פלוטוניום של ראשי נפץ גרעיניים. המבנה המרכזי במקום מתנשא לגובה של כ-110 מטר וכולל ארובת אוורור גבוהה במיוחד. בשנים האחרונות הוא שופץ, נוספו פתחי אוורור ומערכות לפיזור חום, ובסמוך לו מתבצעת בנייה נוספת. מעל שער הכניסה למתקן מופיע סלוגן של נשיא סין שי ג'ינפינג, באותיות כה גדולות עד שהן נראות מהחלל: "הישאר נאמן לייעוד המקורי ותמיד זכור את שליחותנו".

האתרים האלה הם חלק ממספר מתקנים גרעיניים חשאיים במחוז סצ’ואן שהורחבו ושודרגו בשנים האחרונות. רני בביארז, מומחה שצוטט בניו יורק טיימס אמר שהשינויים בשטח תואמים את יעדיה הרחבים של סין להפוך למעצמת על עולמית. "נשק גרעיני הוא חלק בלתי נפרד מכך", אמר. לדבריו, ניתן לראות דפוס צמיחה מהירה בכלל האתרים, כאשר ההאצה המשמעותית החלה סביב 2019.

ההתרחבות הזו מסבכת את המאמצים לחדש את משטרי הפיקוח על נשק גרעיני בעולם, לאחר שפג תוקפו של ההסכם האחרון שנותר בין ארצות הברית לרוסיה. בוושינגטון טוענים שכל הסכם עתידי חייב לכלול גם את סין, אך בבייג’ינג לא מביעים עניין בכך.

המתיחות בין שתי המעצמות גברה גם בעקבות האשמה פומבית שהשמיע בימים האחרונים תת שר החוץ האמריקני לבקרת נשק וביטחון בין-לאומי, תומס דינאנו, שלפיה סין ערכה בחשאי ניסויים גרעיניים בניגוד להסכמים העולמיים ומבלי שדיווחה על כך, כולל בשנת 2020. בייג’ינג דחתה את הטענות, ומומחים חלוקים בשאלה עד כמה הראיות שהוצגו משכנעות.

לפי ההערכה השנתית האחרונה של הפנטגון, לסין היו יותר מ-600 ראשי נפץ גרעיניים עד סוף 2024, והיא צפויה להגיע ל-1,000 עד 2030. אף שמדובר במאגר קטן בהרבה מזה של ארצות הברית ורוסיה, קצב הגידול מדאיג, כך אמר מתיו שארפ, לשעבר בכיר במשרד החוץ וכיום עמית בכיר במרכז למדיניות ביטחון גרעיני במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס. לדבריו, בהיעדר דיאלוג אמיתי בנושא, קשה להעריך לאן הדברים מתפתחים. "אנחנו נאלצים להגיב ולתכנן לפי התרחיש הגרוע ביותר של המגמה המדאיגה", אמר.

שורשי האתרים בסצ’ואן נעוצים לפני שישה עשורים, בתקופת הפרויקט שנודע בשם "החזית השלישית" ביוזמת מאו דזה דונג, שנועד להגן על מתקני הייצור הגרעיניים של סין מפני תקיפה אמריקנית או סובייטית. עשרות אלפי מדענים, מהנדסים ועובדים פעלו אז בחשאי כדי להקים בלב ההרים מה שכינה לימים המדען האמריקני דני סטילמן "אימפריה גרעינית פנימית".

בשנות השמונים, כאשר המתיחות בין בייג’ינג לוושינגטון ומוסקווה נרגעה, חלק מהמתקנים נסגרו או צומצמו, ורבים מהמדענים עברו למעבדה חדשה בעיר מיאניאנג הסמוכה. אתרים כמו פינגטונג וזיטונג המשיכו לפעול, אך השינויים בהם היו נקודתיים, בהתאם למדיניות סינית של החזקת ארסנל גרעיני מצומצם יחסית.

התקופה הזו של ריסון דעכה לפני כשבע שנים. מאז החלה סין של שי ג'ינפינג לבנות או לשדרג במהירות מתקנים רבים הקשורים לנשק גרעיני, והבנייה בסצ’ואן הואצה גם היא. בין היתר הוקמה במיאניאנג מעבדת רחבת היקף להצתה בלייזר, שיכולה לשמש לחקר ראשי נפץ ללא פיצוץ נשק בפועל.

לדברי בביארז, תכנון קומפלקס פינגטונג דומה לזה של מתקנים לייצור ליבות במדינות אחרות, כולל המעבדה הלאומית לוס אלמוס בארצות הברית. בזיטונג, כך מעריכים מומחים, מתבצעים ניסויי הדף הנדרשים לשכלול מערכות חומרי הנפץ.

בוושינגטון גובר החשש כי ארסנל גדול ומודרני יותר ישפיע על התנהלות סין בעת משבר, במיוחד סביב טייוואן. מייקל צ’ייס, לשעבר סגן עוזר שר ההגנה לענייני סין וכיום חוקר בכיר במכון ראנד, אמר כי סין שואפת להגיע למצב שבו תרגיש חסינה במידה רבה מפני "כפייה גרעינית אמריקנית". להערכתו, תפיסה כזו עלולה לבוא לידי ביטוי בעימות קונבנציונלי סביב טייוואן.