הלם ומבוכה בהודו מהטבעת הספינה האיראנית: "בוגדנות" של ארה"ב

אירוע הטבעתה של ספינת המלחמה האיראנית "דנה" בידי צוללת של צבא ארה"ב בתחילת המלחמה ממשיך לעורר הדים במערכת הביטחון והפוליטיקה באזור. בכירים בהודו מתארים את התנהלות ארה"ב כ"בגידה שמשאירה טעם רע בפה", וטוענים כי מדובר בנורת אזהרה על אופן ההתנהלות הביטחונית בהודו ועל כך שנראה שארה"ב לא סופרת את ניו דלהי.

ספינת המלחמה האיראנית "דנה" טבעה בתוך דקות ספורות לאחר שנפגעה מטיל טורפדו אמריקני, כך דווח הבוקר (שני) בגרדיאן. התקרית הזו גרמה להלם בקרב בכירים ופרשנים ביטחוניים באזור. במיוחד בהודו נשמעות תגובות חריפות, כאשר רבים שם רואים באירוע פגיעה חמורה במעמדה הביטחוני של המדינה.

הקריאה לעזרה והחילוץ

האירוע החל מעט אחרי חמש בבוקר ב-4 במרץ, כאשר מרכז התיאום לחילוץ ימי של סרי לנקה קיבל קריאת מצוקה. לאחר בדיקה התברר כי הספינה נמצאת מעט יותר מ-19 מיילים ימיים מחופי העיר גאלה בדרום המדינה, אזור שנמצא בתחום האחריות של סרי לנקה לפעולות חילוץ.

הצי הסרי לנקי הגיב במהירות. כבר בשש בבוקר יצאה סירת חילוץ ראשונה למקום, ואחריה כלי נוסף, אולם תנאי הראות היו קשים בגלל ערפל בוקר סמיך.

כאשר הכוחות הגיעו לאזור הם לא מצאו ספינה, אלא כתם נפט גדול שהתפשט על פני המים. עשרות ניצולים נאחזו בסירות הצלה וגופות רבות צפו פזורות בין הגלים. ספינת המלחמה האיראנית כבר לא הייתה שם - היא שכבה בתחתית האוקיינוס ההודי.

טביעה בתוך דקות

לפי הדיווחים, הספינה טבעה בתוך פחות משלוש דקות לאחר שנפגעה מטורפדו מסוג "מארק 48", אחד מטילי הטורפדו החזקים והמתקדמים בעולם. הטורפדו שוגר הצוללת הגרעינית "שארלוט" שפעלה באזור. לפחות 84 בני אדם שהיו על הסיפון נהרגו, וגופותיהם הוחזרו לאיראן במהלך הימים האחרונים.

העיר גאלה בסרי לנקה שסמוך לחופיה הוטבעה הספינה האיראנית "דנה"

התקיפה התרחשה במרחק של יותר מ-3,000 קילומטרים מהמפרץ הפרסי, ובזמן שבו הספינה לא הייתה במשימה מבצעית פעילה. בשל כך הושוותה התקרית לטביעת הספינה הארגנטינית "בלגראנו" במלחמת פוקלנד במאי 1982, כאשר צוללת בריטית הטביעה ספינה מחוץ לאזור הקרבות המרכזי.

ביקורת חריפה בהודו

בהודו נשמעו תגובות נוקבות במיוחד. אדמירל בדימוס ארון פרקש (Prakash), לשעבר מפקד הצי ההודי, אמר שהתקיפה אומנם חוקית משום שבוצעה במים בין-לאומיים, אך עדיין "מזעזעת".

לדבריו, לארצות הברית הייתה אפשרות להטביע את הספינה בכל שלב בדרכה חזרה למפרץ הפרסי. "אנחנו אמורים להיות חברים ושותפים של ארצות הברית. להביא את המלחמה עד לפתח דלתנו היה מעשה מעוות", אמר.

פרקש גם מתח ביקורת על עצם הבחירה לתקוף ספינה שעל סיפונה כ-130 בני אדם וששהתה באזור כאורחת של הודו. לדבריו, הדבר "מותיר טעם רע מאוד".

הוא אף הגדיר זאת כ"בגידה" מסוימת מצד ארצות הברית. לדבריו, הצי האמריקני השתתף באותו אירוע ימי לצד הצי האיראני "באווירה של אחווה ושיתוף פעולה", ורק זמן קצר לאחר מכן הספינה האיראנית הוטבעה. לדבריו, ארצות הברית הייתה יכולה לפחות לדחות את התקיפה כדי לחסוך מהודו את המבוכה.

שאלות קשות עבור הודו

התקרית מעוררת גם שאלות קשות עבור הודו עצמה. העובדה שצוללת אמריקנית פעלה קרוב כל כך לאזור ההשפעה ההודי מבלי שדלהי ידעה על כך הפתיעה רבים.

סרי לנקה והודו שואפות בשנים האחרונות להציג את הודו כמעצמה המרכזית שמגינה על האוקיינוס ההודי, במיוחד מול הניסיונות של סין להגדיל את השפעתה באזור.

וירסקרה אמר כי האירוע פגע במאמץ הזה. לדבריו, "זה מביך" שהודו היא שותפה ביטחונית של ארצות הברית - אך לא ידעה שצוללת אמריקנית פועלת ממש "בחצר האחורית" שלה.

האנליסט הביטחוני ההודי סושנט סינג כינה את האירוע "השפלה" עבור ממשלת הודו. לדבריו, התקרית משדרת למדינות האזור כי השפעתה של הודו באוקיינוס ההודי מוגבלת מאוד, אפילו סמוך לחופיה.

לדבריו, היא גם מראה שממשל טראמפ אינו מתייחס להודו ברצינות.

אדמירל בדימוס שקאר סינה, שסיפר כי השתתף באירוע הימי בהודו עם המלחים האיראנים, אמר כי האירוע מחייב את הודו לבחון מחדש את ביטחון האוקיינוס ההודי ואת יכולות המעקב התת ימי שלה. אם צוללת אמריקנית יכולה לפעול באזור כה קרוב מבלי שהודו יודעת על כך, אמר, אז המדינה חייבת לשפר במהירות את מערכות המעקב שלה.