היעד שינה מיקום - והטיל הוסט אחרי השיגור: מכונת החיסולים של הצמרת באיראן | דיווח

החדשות בקצרה:

• בחלוקת התפקידים עם ארה"ב - ישראל אחראית לחיסול הנהגת איראן.
• יותר מ-250 בכירים איראנים חוסלו מתחילת המערכה לפי צה"ל.
• מערכת בינה מלאכותית מסווגת מזהה דפוסי תנועה של בכירי המשטר.
• גורמים ביטחון ישראליים חושפים: "פורצים לכל דבר שאפשר לפרוץ אליו באיראן".
• בישראל נדהמו שח'אמנאי ויועציו לא נזהרו: "כל אדם היה מבין".

  ---

בזמן שמפקדי צבא מארה"ב וישראל תכננו את המלחמה עם איראן, גובשה חלוקת תפקידים ברורה בין הצדדים. ארה"ב קיבלה עליה מטרות רחבות כמו בסיסים צבאיים, סוללות טילים ואתרי גרעין, ואילו על ישראל הוטלה משימה אחת מרכזית ורגישה במיוחד: לאתר את הנהגת איראן ולחסלה.

כבר בתחילת המערכה, ב-28 בפברואר, חוסל המנהיג העליון עלי ח'אמנאי במכת הפתיחה, ויחד איתו עוד שורה של בכירים. מאז, לפי נתוני הצבא שנחשפו בדיווח בוושינגטון פוסט, חוסלו יותר מ-250 בכירים איראנים. המכה האחרונה, לעת עתה, הגיעה עם חיסולו של מפקד חיל הים של משמרות המהפכה, עלי-רזא תנגסירי. גורמים ישראליים מציגים את מבצע החיסולים כהצלחה מבצעית חריגה בהיקפה ובקצב שלה.

חלוקת העבודה עם ארה"ב

לפי גורמים המעורים בפרטים, האחריות הישראלית לחיסול ההנהגה נובעת מהסדר בין המדינות שבו הן פועלות יחד אך עם יעדים משלימים. בארה"ב הבהירו כי חלוקת התפקידים משקפת את היכולות של כל צד ולא הגבלות משפטיות. עם זאת, יש מי שמזהים בכך דפוס שבו ארה"ב מסתמכת על ישראל לבצע את "העבודה המלוכלכת" של חיסול מנהיגים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ תיאר את התקיפות כמהלך משותף, וטען כי ההנהגה האיראנית הוחלפה שוב ושוב בעקבות החיסולים. לדבריו, עצם השינוי בהרכב ההנהגה מעיד על השגת יעד של שינוי המשטר.

מערך חיסולים שנבנה במשך עשורים

היכולת לבצע מבצע כזה נשענת על תשתית שבנתה ישראל במשך עשרות שנים ושדרגה בשנים האחרונות. מדובר בשילוב של מודיעין אנושי, חדירה למערכות טכנולוגיות ושיטות תקיפה מגוונות.

בתוך איראן פועלת רשת של מקורות שגויסו מתוך המערכת עצמה. במקביל, בוצעו חדירות סייבר לאלפי מטרות, בהן מצלמות רחוב, פלטפורמות תשלום ונקודות שליטה בתעבורת האינטרנט שהמשטר עצמו הקים כדי לשלוט בתקשורת.

גופי המודיעין בישראל מובילים מאמץ רב שנים לחדור למערכות הדיגיטליות של איראן. לדברי גורם בצה"ל לוושינגטון פוסט, "ניסינו לפרוץ כל מה שאפשר היה לפרוץ", החל משיחות טלפון ועד מערכות אבטחה פנימיות ומאגרי מידע של גופי הביטחון האיראניים, כולל מתקנים שנועדו לשמש כמפקדות חירום לבכירים.

הבינה המלאכותית במרכז

בלב המערכת עומדת פלטפורמת בינה מלאכותית מסווגת, שמסוגלת לנתח כמויות עצומות של מידע שנאסף מתוך איראן. לפי גורמים ישראליים לוושינגטון פוסט, המערכת סורקת נתונים ממקורות רבים ומזהה דפוסים בחייהם של בכירי המשטר, כולל תנועות, הרגלים וקשרים.

היכולת הזו מאפשרת להפוך מידע שהיה קיים אך בלתי ניתן לעיבוד בעבר, לכלי מבצעי מדויק. כך ניתן לאתר מטרות בזמן אמת ואף לעדכן תקיפות תוך כדי תנועה. באחד המקרים, דווח כי טיל הוסט לאחר השיגור בעקבות שינוי מיקום של היעד, שעבר ממשרד לדירה סמוכה.

גורמי ביטחון מתארים את המערכת כאחת מפריצות הדרך המשמעותיות בתחום הריגול בעשור האחרון.

המכה על ההנהגה

התקיפה שבה חוסל עלי ח'אמנאי הייתה תוצאה של מעקב ממושך אחר מפגשי "קבוצת החמישה", כינוי למנהיג וליועציו הקרובים. לפי גורמים ישראליים, הקבוצה נהגה להתכנס כמעט מדי שבוע, במיקומים משתנים וברמות אבטחה שונות.

ביום התקיפה שהה ח'אמנאי עם בני משפחתו בקומה מעל הקרקע במעונו. בנו מוג'תבא, שנפצע קשה, שרד בין היתר משום שיצא לגינה סמוכה. מאז מות האב, הוא ממלא תפקיד מוגבל ומוחזק בבידוד יחסי.

העיתוי של התקיפה שונה ברגע האחרון לאחר שהתקבל מידע כי הפגישה הוקדמה מהערב לבוקר. מטוסי קרב ישראליים היו אלה שביצעו את התקיפה, למרות שארה"ב הציבה כוחות גדולים באזור.

לדברי גורמים ישראליים, חלק מההצלחה נובע גם משגיאות של הצד האיראני. למרות סימני אזהרה, בכירי המשטר המשיכו להתכנס במרכז טהראן ולא עברו למתקנים תת-קרקעיים שנועדו להגן עליהם.

בנוסף, מאמצי השליטה והדיכוי של המשטר יצרו נקודות תורפה. ריכוז תעבורת האינטרנט לנקודות מרכזיות אפשר לישראל לחדור למידע רגיש, כולל תקשורת פנימית של אנשי המשטר עצמם.

גם שבועות לאחר תחילת המלחמה, הביעו בכירים בישראל תדהמה מכך שח'אמנאי ובכירי יועציו התכנסו במרכז טהראן, למרות הסימנים להסלמה. "אחד לא יכול להסביר את זה", אמר גורם ביטחוני ישראלי. "כל אדם על פני כדור הארץ היה מבין שהסערה המושלמת מתקרבת".

סימני שאלה לגבי התוצאה

למרות היקף החיסולים, לא ברור אם הקמפיין משיג את מטרותיו הרחבות. בכירים שחוסלו מוחלפים לעיתים בכפופים קיצוניים יותר, והמחאות ברחובות אינן מתממשות על רקע החשש מדיכוי. גורמים ישראלים מתארים את המשטר כפגוע אך יציב ואף כזה שמרגיש הישג לאחר ששרד תקיפות ממושכות.

מומחים מזהירים כי השימוש הגובר בחיסולים ממוקדים עלול להפוך מתגובה מבצעית נקודתית לאסטרטגיה מרכזית. לדבריהם, הדבר יוצר תלות בכלי הזה ואף מרחיב את גבולות היעדים האפשריים. לצד ההישגים הטקטיים, השאלה אם קמפיין החיסולים מביא לשינוי עמוק במאזן הכוחות מול איראן עדיין פתוחה.