N12
פרסומת

עדויות מאיראן: "גופות מונחות, חמושים מסתובבים חופשי - זה גיהינום"

בצל האפלה האינטרנטית, פחות תיעודים זורמים מההפגנות - אך קולות מהשטח מתפרסמים ברשתות • "מה שהעולם רואה הוא רק שבריר קטן ומסונן של המציאות" • הם מתארים: "כאוס מוחלט, כמו יום הדין"

ספיר ליפקין
פורסם:
המחאות באיראן
המחאות באיראן | צילום: מתוך הרשתות החברתיות
הקישור הועתק

ניתוק האינטרנט נמשך גם היום (שני) באיראן, זרימת התיעודים מההפגנות כמעט ונעצרה, אך דווקא בצל האפלה האינטרנטית, מצטברות ברשתות עדויות קשות מתוך המדינה, עם ציון היום ה-16 לגל המחאות. דרך חיבורים קצרים, ערוצים עקיפים ושימוש בקרובים מחוץ למדינה, איראנים מספרים על ירי ללא הבחנה, מעצרים נרחבים, קריסת בתי חולים ואלימות.

"מספר המפגינים שנהרגו גבוה בהרבה ממה שידוע"

לנוכח הקושי הגובר לקבל תמונת מצב מהימנה מתוך איראן, גונצ'ה חביביאזאד, כתבת של ה-BBC, שיתפה: "שומעת מאנשים בתוך איראן שמצליחים להתחבר לאינטרנט לרגע במהלך סגירת האינטרנט. כולם אומרים שמספר המפגינים שנהרגו גבוה בהרבה ממה שידוע כיום מחוץ לאיראן. נהיה קשה יותר ויותר מיום ליום ליצור קשר עם אנשים שם".

אחמד סיפר על הודעה שקיבל מחבר בצפון-מערב איראן, שהצליח להתחבר בקושי לסטארלינק. "הוא תיאר כוחות ביטחון שיורים ללא הבחנה ברחובות, יורים לעבר אנשים לא חמושים כאילו לחיים שלהם אין שום ערך. חדרי המתים בבתי החולים מלאים עד אפס מקום, גופות מונחות זו על גבי זו ומה שהעולם רואה הוא רק שבריר קטן ומסונן של המציאות".

הפגנות באיראן נגד המשטר
צילום: MAHSA / Middle East Images / AFP via Getty Images, Getty Images
פרסומת

"יורים ומעמיסים את ההרוגים, זה מחריד"

"איך מישהו מחוץ לאיראן יכול באמת להבין איך זה כשגברים חמושים מסתובבים חופשי, יורים כרצונם, ומעמיסים את ההרוגים והפצועים על משאיות?", הוא המשיך. "זה מחריד. המצב הגיע לכזה מקום שאנחנו בעצמנו, עם השכל והפה שלנו, מתחננים לטראמפ ולעולם שיתקפו את החיות האלה. אפילו בחלום לא ראיתי ימים כאלה".

עדות נוספת מתוך איראן מגיעה מאדם שמצליח להתחבר לרשת לרגעים קצרים בלבד. ח'אן סיפר כי "זה גיהינום במובן הכי מילולי של המילה. לנו זה מריח כמו ניצחון, ולהם זה מריח כמו סירחון של נפילה. גם הם יודעים את זה. הסרטונים שאתם רואים, שבקושי מצליחים לצאת החוצה, מראים אולי 20% מהמציאות", הוא מדגיש. פשוט אי אפשר להראות את כל ההמון".

“כאן כולם מדברים על השאה. כולם מלאים באנרגיה. תעבירו לשאה שמרגע שאמרו שהוא מתכונן לחזור לאיראן, האנרגיה של האנשים עלתה פי מאה", משתף ח'אן. "אף אחד כבר לא אומר 'אם זה יקרה'. כולם יודעים שזה נגמר. נלחמים בכל הכוח רק כדי שזה יקרה כמה שיותר מהר".

פרסומת
המחאות באיראן
המחאות באיראן | צילום: Reuters

לדבריו, השיח ברחובות משקף שינוי בתודעה הציבורית ובמסרים שמובילים את המחאה. "בימים האלה לא שמעתי שום סיסמה חוץ מ'חזרת פהלווי' ו'מוות לח'אמנאי'. כולם בלב שלהם רוצים את השאה. אל תיתנו לאף אחד להעז לעשות פרצופים ולחשוב שמשהו אחר הוא רצון העם".

"העם מאוחד בצורה שנראית כאילו שלושים שנה הם מתאמנים לרגעים האלה", הוא מוסיף. אם היה אפשר להראות הכול, העולם היה עד לא רק למהפכה הגדולה בתולדות איראן, אלא למהפכה המפוארת ביותר בהיסטוריה העולמית, בפער עצום".

פרסומת

"חוסמים את הטלפונים, מנתקים את החשמל ואי אפשר לקבל שיחות מאיראן"

נאזילה, גולה איראנית, מספרת על שיחה שקיבלה מטהראן מאחד הפעילים, שתיאר ניתוקי חשמל ותקשורת יזומים מדי ערב וחסימה כמעט מוחלטת של הקשר מתוך המדינה החוצה. "הוא סיפר הם מנתקים את החשמל כל ערב בשעה 20:00 וחוסמים את הטלפונים הסלולריים באותו הזמן. אין לנו שיחות פנימיות, אנחנו לא יכולים לשלוח SMS, ואי אפשר לקבל שיחות טלפון מתוך איראן מחוצה לה".

"הם מאפשרים פתיחה של רק כמה אתרים מוגבלים; לדוגמה, אחד ללימודים לילדים ו-3-4 אתרי בנקים", היא ממשיכה. למרות החנק המוחלט הזה, אנשים נלהבים מאוד ברחובות. במזרח טהראן, רמזורים הרוסים ומצלמות נהרסו. הם הציתו את האוטובוסים של הבסיג', משום שהם לקחו ילדים לבסיסי הבסיג' בתוך המסגד. אנחנו שורפים מסגדים ומצילים ילדים".

האינטרנט באיראן מנותק כבר 90 שעות
האינטרנט באיראן מנותק כבר 90 שעות
פרסומת

"רוכבי אופנועים זורמים לרחובות, ואנשים מקבלים אותם בידיים ריקות ובאבנים מלמעלה. הם לא מעזים לצאת לרחובות", היא הוסיפה. לא ראיתי כמות כזו של אומץ, כעס ומודעות מאז תחילת המהפכה".

עדות נוספת שעליה מספר מהדי, מגיעה ממרכז איראן דרך איש קשר שמחזיק בגישה לסטארלינק. "בעיר שלנו, אחוזי ההתייצבות בלילה הראשון ואף יותר מכך בלילה השני - היו חסרי תקדים. איש בעיר הולדתי לא ראה קהל כזה בחייו. נוכחותם של הדור הצעיר בקרב המפגינים הייתה בולטת, אך כל הדורות היו נוכחים וקראו", הוא מספר.

‏לדבריו, "איש לא נהרג כאן, אך המעצרים היו חסרי תקדים ונרחבים, עד כדי כך שאחוזי ההשתתפות בהפגנות בשבת ובראשון היו נמוכים בהרבה. למעשה, העיר כולה הייתה תחת שליטה ביטחונית, ולאף אחד לא הייתה יכולת להתנגד".

‏על השבתת הרשת, הוא אומר כי "מערכת ה-SMS עדיין מושבתת, אך שיחות טלפון בתוך המדינה אפשריות במהלך היום. בלילה, בארבעת הימים האחרונים, כל השיחות נותקו. שליחת הודעות באפליקציות המסרים הפנימיות של הרפובליקה האסלאמית אינה אפשרית כרגע, אם כי אפליקציות הבנקאות הסלולרית פועלות כראוי מאז אתמול".

‏הוא הצביע על הקושי בערים קטנות יותר: "קשה לקיים שם מחאות, בעוד שבערים גדולות זה קל יותר. קריאות לפעולה דורשות גם קידום משמעותי ובניית מומנטום ראויה. אחרת, המורל של האנשים נשחק".

"טבח מוחלט, לא ייאמן כמה הורגים"

בסרטון שמגיע מאיראן, נשמע אדם מדבר בבהלה ובזעם, ומתאר מציאות של ניתוק מוחלט מחשמל ותקשורת. "זה טבח מוחלט כאן. טבח. הם הטילו הפסקת חשמל מוחלטת, ניתקו את כל התקשורת, והם פשוט הורגים אנשים", נאמר. היחידים שיכולים לדווח על מה שקורה הם אנשים מחוץ למדינה. זה משהו נורא. זה לא ייאמן כמה הם הורגים. אפילו הכוחות שלהם נהרגים".

פרסומת

‏"הכוחות שלהם חמושים עד שיניהם. זה כאוס מוחלט. זה כמו יום הדין", הוא מדגיש. "אני לא יודע מה אנחנו צריכים לעשות. אני באמת לא יודע מה לעשות. מעולם לא ראיתי דבר כזה. זה לא ייאמן. אתמול הם ניתקו את החשמל לאזורים גדולים, זה נהיה כאוטי. ואז במהלך הפסקת החשמל הם באו ורצחו".

הסטודנטית רובינה שנהרגה בעימותים בטהראן
הסטודנטית רובינה שנהרגה בעימותים בטהראן | צילום: Reuters

‏לדבריו, "הם טוענים שהם באים לעזור - אבל הם באים וטובחים באנשים. בבתי חולים, הם עורמים גופות על גבי גופות. אין מקום פנוי בבתי המתים שלהם. המצב כל כך גרוע. המצב חמור לחלוטין. אי אפשר לישון בלילה בכלל. הלחץ נורא. בכל מקום קרבות, בכל מקום עולה באש".

פרסומת

"המסגדים נשרפו, צלפים יורים ובתי החולים מלאים"

הודעה נוספת שמצליחה לצאת מטהראן מתארת את המורכבות: "העיר מדיפה ריח של אש וגומי שרוף ונותנת אומץ. העיר לא ישנה מאז הבוקר. 90% מהמסגדים נשרפו. האינטרנט מושבת. אבל כולם מדברים על הפגנה היום בשעה 18:00 ועל חזרתו הבלתי צפויה של רזא שאה השני. התקווה גועשת בליבנו. נישאר ברחובות עד הסוף. אנחנו המנצחים".

דיווח נוסף מגיע משיראז, ומצטרף לשורת עדויות. "חברים שלי אומרים שצלפים יורים ברחובות, בתי חולים מלאים בצעירים שעיניהם נעקרו. כוחות מלוכלכים זורמים לבתים, עוצרים ילדים ורודפים אחריהם. הם אמרו שאנחנו פשוט צריכים עזרה מבחוץ, אז תהיו הקול שלנו".