ארדואן מנצל את ההזדמנות האזורית: טורקיה שלחה מטוסי קרב לקפריסין הצפונית

משרד ההגנה של טורקיה הודיע הבוקר (שני) כי הציב שישה מטוסי קרב מסוג F16 ומערכות הגנה אווירית בקפריסין הצפונית. המהלך מסמל במידה רבה את הרחבת החששות של טורקיה מפני ההסלמה הביטחונית במזרח התיכון, ונראה כמו ניסיון של ארדואן לנצל את המצב לטובתו ולטובת הרחבת הפריסה הצבאית הביטחונית שלו באזור.

המהלך של טורקיה מגיע לאחר שבשבוע שעבר היא נכנסה במידה רבה למלחמה - לאחר שאיראן שיגרה לעברה טיל בליסטי. הטיל זוהה על ידי מערכת ההתרעה המקדימה של ארה"ב ונאט"ו במזרח טורקיה שהוצבה באזור בתקופת ממשל אובמה כהיערכות לאיומים מאיראן, ויורטה על ידי ספינת מלחמה של ארה"ב במזרח הים התיכון. על פי דיווחים, הטיל כוון לבסיס אינצ'רליק במזרח טורקיה, שבו צבא ארה"ב מחזיק נשק גרעיני.

המהלך של טורקיה נועד בראש ובראשונה בתגובה על המהלכים של מדינות אירופה להגנה על קפריסין, לאחר שכטב"מים של חיזבאללה שוגרו לעבר בסיס הכוחות הבריטיים אקריטורי בדרום האי. באנקרה לא בהכרח מרגישים מאוימים מאיראן, ובעיקר רוצים לשדר מסר מול פריסת הכוחות האירופיים באי שבמחלוקת.

"מנקודת מבט טורקית, כל ההתרחשויות באיראן ובמזרח הים התיכון הן שליליות מאוד עבור האינטרסים המיידיים של אנקרה", אומר ל-N12 ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק ממרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. "אנקרה רואה בדאגה גדולה את הסולידריות האירופית עם קפריסין ותגבור הכוחות מצד יוון, בריטניה וצרפת. הם משוכנעים כי המטרה של המדינות האלה היא לא להגן על קפריסין מפני תקיפות של איראן וחיזבאללה, אלא למצוא תירוץ מנצח לשפר את רמת ההתחמשות שלהם באי נגד הכוחות הטורקיים בצפון האי".

"טורקיה רואה באופן שלילי את תגבור הכוחות המערביים סביב קפריסין בעקבות השיגורים של חיזבאללה על האי", אומרת ל-N12 ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב. "היא מגיבה על כך בהצבת מטוסי קרב בחלק הצפוני של האי, שבו מוצבים דרך קבע כוחות טורקיים. הפעולה הטורקית היא מצד אחד תגובת נגד, ומצד שני יש לפרש אותה באופן נרחב יותר כחלק מהערעור הטורקי על הסטטוס-קוו במרחב והקריאה שלה להפיכת החלוקה דה-פקטו של האי לחלוקה קבועה ומוכרת מבחינה בין-לאומית".

המהלך של טורקיה הגיע לאחר שדווח כי בריטניה נערכת לשלוח למזרח התיכון את נושאת המטוסי "הנסיך מוויילס", וצרפת הודיעה על שליחת נושאת המטוסים "שארל דה גול". בנוסף, גם הפריגטה הגרמנית "נורדריין-ווסטפליה" הגיעה לאזור ופועלת במרחב קפריסין. לצד כל זאת, ניכר שהמהלך שמדאיג את טורקיה יותר מכול היא העובדה שיוון שלחה מטוסי קרב ומערכות הגנה אווירית לקפריסין במטרה לסייע להגן על האי.

ד"ר ינרוג'ק מדגיש כי בהחלט מדובר במהלך משמעותי של אנקרה - ומדגיש גם הוא כי המיקוד שלו הוא ליוון ולמדינות אירופה. "טורקיה לא מרגישה מאוימת מאיראן", הוא מסביר, "היא מפרידה בין מה שקורה בקפריסין לבין מה שקורה באיראן, ניתן לראות בזה גורם מונע".

הפעולה הטורקית היא מצד אחד תגובת נגד, ומצד שני יש לפרש אותה באופן נרחב יותר כחלק מהערעור הטורקי על הסטטוס-קוו במרחב

ד"ר גליה לינדנשטראוס

ד"ר לינדנשטראוס מסבירה כי טורקיה כבר מפעילה בסיס כטב"מים בצפון האי, למרות שחיל האוויר שלה סובל מנחיתות כללית לעומת חילות האוויר של ישראל ויוון, שבין השאר מפעילות מטוסי F35. "לא הייתי אומרת שזה מהלך דרמטי, אך יש בו אמירה שטורקיה ממשיכה לוודא שלא תהיה שום התפתחות משמעותית בהקשר של קפריסין בלי ההסכמה שלה".

קפריסין חולקה למעשה בשנת 1963 כאשר פרצו עימותים בין שתי הקבוצות המרכזיות באי – יוונים-קפריסאים וטורקים-קפריסאים. החלוקה הפכה למלאה בשנת 1974 לאחר שטורקיה התערבה צבאית, השתלטה על השליש הצפוני של האי, וטענה כי מטרתה להגן על המיעוט הטורקי-קפריסאי בעקבות "הפיכה שנתמכה על ידי יוון שביצעו תומכי איחוד האי עם יוון".

על פי דיווחים, טורקיה מודאגת מהפעילות הצבאית של יוון גם מחוץ לקפריסין, לאחר שאתונה הציבה בימים האחרונים מערכת הגנה אווירית באי קרפטוס בדרום הים האגאי. היחסים בין טורקיה ליוון מתוחים כבר שנים בשל סכסוכי גבול במזרח הים התיכון, אך נראה כי המתיחות שוב גוברת בעקבות מה שטורקיה מתארת כהגדלת פריסת נכסים צבאיים על איים יווניים, למרות מהלכי התקרבות בשנים האחרונות בין הנשיא ארדואן לראש ממשלת יוון מיצטוטאקיס. סוגיה נוספת שמדאיגה את טורקיה היא חיזוק היחסים בשנים האחרונות במשולש היחסים בין יוון, קפריסין וישראל.