פרסום ראשון: הכוח שיוון שוקלת לשלוח לעזה כחלק מתוכנית טראמפ

יוון שוקלת לשלוח כוח הנדסי לרצועת עזה כחלק מיישום תוכנית "היום שאחרי" של הנשיא טראמפ לרצועה, והנושא צפוי לעלות בפגישה שתתקיים ביום שני בין ראש הממשלה נתניהו וראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס - כך אנחנו מפרסמים לראשונה הבוקר (שבת) ב-N12 מפי כמה גורמים שמעורים בפרטים. לפי הגורמים, ישראל מעודדת את יוון לקחת חלק פעיל בעתיד עזה, והמדינות מהדקות יחסים במאמץ לבלום את מרחב ההשפעה של טורקיה.

"יוון בהחלט הביעה נכונות להשתלב ב'יום שאחרי' בעזה, משהו שגם אנחנו מעוניינים בו - מה-ISF (כוח הייצוב הבין-לאומי) ועד דברים אחרים", אומר גורם מדיני בישראל. אותו גורם מבהיר שישראל רוצה נוכחות יוונית בכוח עתידי ברצועה, אך מבהיר שטרם סוכמו פרטים קונקרטיים. "יוון תהיה מוכנה להשתתף - אני לא רואה אותה שולחת כוחות לוחמים, אבל כוחות עזר כאלה ואחרים, כמו הנדסה, עשויים להיות אופציה", אומר הגורם.

פרופסור סוטיריס סרבוס, יועצו המדיני של ראש ממשלת יוון, מוסיף בשיחה עם N12: "כל המדינות שמעורבות בתהליך, בראש ובראשונה ישראל אך גם שחקני מפתח אחרים, מעדיפות השתתפות יוונית בשלב הבא בעזה. חשוב מאוד לישראל לקבוע מי ישתתף בכוח העתידי באזור ותחת איזה מנדט". הוא מספר שתפיסת העולם המדינית החדשה של יוון מובילה אותה לנסות ולהיות שחקן משפיע ומעורב הרבה יותר במזרח התיכון.

הנכונות היוונית לקחת חלק ביום שאחרי בעזה זכתה לביטוי פומבי בשבוע שעבר, לאחר ששר החוץ היווני הודיע שהמדינה מוכנה לשלוח כוח שמירת שלום לאזור. "ליוון יש ברית אסטרטגית ייחודית עם ישראל בכל התחומים", הוא אמר, והדגיש גם את היחסים החמים של יוון עם מדינות ערב.

ביום שני צפויה להתקיים פסגה בירושלים שבה יארח ראש הממשלה נתניהו את ראש ממשלת יוון ואת נשיא קפריסין. המנהיגים צפויים לדון בשורה של נושאים הקשורים להידוק שיתוף הפעולה באזור הים התיכון.

הצל הטורקי שמניע את המהלכים

התחממות היחסים בין ישראל ליוון מגיע בעקבות הצורך לבלום יריב משותף: טורקיה. בעוד שישראל חוששת ממעורבות טורקית בעזה ובסוריה ומנסה לבלום את השפעתה הגוברת באזור, גם ביוון מודאגים מאוד מאנקרה. המתחים בין יוון לטורקיה הסלימו בתקופה האחרונה סביב הגבולות הימיים של האיים היווניים. בעוד שהיוונים רוצים לממש את זכותם על המים הטריטוריאליים שלהם, הטורקים מתנגדים בתוקף ורואים בכך רשמית כעילה למלחמה.

"היוונים מוטרדים מהעובדה שטורקיה נהנית ממעמד מיוחד בוושינגטון, בין היתר בגלל היחסים הטובים בין ארדואן לטראמפ. היוונים רואים בנו שותף שיכול להעביר מסר נגד טורקיה", אומר הגורם המדיני הישראלי, ומדגיש ש"טורקיה תהיה נושא שיעלה בפגישה בין ראשי הממשלות, בגלל ההשפעה המתרחבת והמטרידה שלה".

הבכיר היווני מוסיף: "אנחנו צריכים להיות מוכנים לכמה תרחישים, אז עבורנו זה חשוב מאוד להעמיק את שיתוף הפעולה הצבאי בין המדינות". בקריצה לטורקיה אומר סרבוס ש"הרעיון הוא להיות מוכנים לכך שבעתיד תהיה עבודה משותפת שנצטרך לבצע".

לדבריו, הפגישה בשני תסמל את "יריית הפתיחה" לחידוש שיתוף הפעולה הגובר בין יוון וישראל. הוא מבהיר שהברית בין המדינות "חיונית לנטרול דוקטרינת המולדת הכחולה של טורקיה וכל מי שרוצה להתרחב באזור". דוקטרינת המולדת הכחולה היא אסטרטגיה טורקית מוכרזת לחיזוק כוחה של טורקיה בים התיכון במטרה להפוך למעצמה אזורית.

"קיימת כיום הזדמנות מחודשת עבור יוון וישראל, גם על רקע סדרי העדיפויות של הממשל האמריקני וגם על רקע הטלטלה שעבר המזרח התיכון, לפעול כמשקל-נגד מרכזי של המערב וכמעוז אסטרטגי במרחב הים-תיכוני. המשמעות היא יכולת לבלום גורמים שמנסים לערער את היציבות האזורית, ולהוות שומרות סף פוליטיות של מאזן הכוחות ושל כללי המשחק הבסיסיים באזור", מסביר סרבוס.

הכוח המשותף שנדון בין המדינות

בתקשורת היוונית דווח בימים אחרונים על יוזמה נוספת לשיתוף פעולה משולש בין ירושלים, אתונה וניקוסיה כמשקל נגד לאיום הטורקי. לפי הדיווח, המדינות שוקלות כוח תגובה מהיר ומשותף שיכלול ספינות, מטוסים ועד 2,500 לוחמים משותפים.

כשנשאל על כך, היועץ היווני הבכיר לא הרחיב אך אמר שהכוח המדובר הוא "חלק מתהליך התכנון של איך המדינות יכולות להבטיח ביטחון ימי ואנרגטי תוך הגנה על תשתיות חיוניות". סרבוס הוסיף: "זו גם הזדמנות להגן על האינטרסים שלנו נגד כל מי שיש לו שאיפות הגמוניות באזור - זו ברית שמשמשת כמגן נגד טורקיה".

כמו כן, הוא חושף שיוון שוקלת תפקיד עתידי גם בסוריה לנוכח המעורבות הטורקית העמוקה בדמשק. לצד זאת, הוא מבהיר שלמרות שיש "רצון מדיני" לשחק תפקיד, אין תוכנית ברורה בנושא. "אנחנו רוצים להיות מעורבים גם בעזה וגם במקומות אחרים שכוללים הגנה על מיעוטים", הוא אומר, ומדגיש שחלק מהמוטיבציה היוונית היא למנוע זליגה של ההתרחשויות בסוריה למזרח הים התיכון.

בפסגה בין נתניהו למקבילו היווני צפויים לעלות גם נושאים נוספים, ביניהם שיתוף פעולה בתחום האנרגיה בים התיכון והקמת מסדרון IMEC שאמור לעבור בישראל וביוון. בין שתי המדינות נרקמת גם עסקת נשק גדולה שצפויה לכלול בין היתר מערכות הגנה אווירית, ובתקופה האחרונה התקיימו תרגילים אוויריים שגורמים יווניים כינו "מסר לטורקיה".