ממובילות החרם: הקו העוין של סלובניה נגד ישראל

בחודשים האחרונים תפסו אירלנד וספרד את עיקר תשומת הלב הציבורית כמובילות את הציר העוין לישראל באירופה, אך לצידן ניתן למנות גם מדינה נוספת. סלובניה הייתה מהראשונות להכיר במדינה פלסטינית לאחר שפרצה המלחמה, הטילה אמברגו נשק על ישראל, הכריזה על סנקציות נגד ההתנחלויות והשרים בן גביר וסמוטריץ' ואף הודיעה שתחרים את האירוויזיון בעקבות השתתפותה של ישראל. "מפלגות הקואליציה בסלובניה מתחרות ביניהן מי יותר אנטי-ישראלית, ומנסות להשתמש בזה כמנוף לגיוס קולות לקראת הבחירות", אומר ל-N12 גורם דיפלומטי, ומצביע על הבחירות שיתקיימו בעוד כ-4 חודשים במדינה, והבחירות שכבר התקיימו ב-2024 לפרלמנט האיחוד האירופי.

בשגרירות הסלובנית אמרו ל-N12 שהיחסים בין המדינות "מצויים בתקופה מאתגרת" בשל הדאגה הסלובנית "לגבי המצב ההומניטרי ההרסני בעזה, ההחרפה המתמשכת במצב בגדה המערבית, והתפתחויות אזוריות מדאיגות נוספות".

סלובניה לא תמיד הייתה מדינה לעומתית, ונקודת הציון הפנימית במדינה התרחשה ב-2022 - שם נפלה ממשלת הימין הפרו-ישראלית. הממשלה החדשה שנבחרה הגיעה עם קו שונה לחלוטין, והצטרפה למדינות אירופיות אחרות עם קו אנטי-ישראלי כמו אירלנד, ספרד ונורווגיה. נכון לדצמבר סלובניה היא נשיאת מועצת הביטחון של האו"ם, והיא חברה במועצה החשובה בשנתיים האחרונות. כמו כן, היא חברת האיחוד האירופי, זירה דיפלומטית משפיעה נוספת שבה ישראל נאבקת, ויש לקשרים איתה גם פוטנציאל כלכלי.

הגורם הדיפלומטי מצביע על הדמויות שהובילו במדינה את הקו האנטי-ישראלי: "שרת החוץ הסלובנית היא לא ידידת ישראל, בלשון המעטה. היא הייתה ברורה מתחילת כהונתה, והביעה את מחויבותה למדיניות שנדבך מרכזי בה יהיה הכרה במדינה פלסטינית ללא קשר לתהליך המדיני. הצרה היא שהיא לא בודדה שם, אי אפשר להצביע על אף גורם בדרג מקבלי ההחלטות בסלובניה שמציג עמדה אחרת או מאתגר את הקו שלה. אם היה תקווה שראש הממשלה יאזן את המדיניות שלה, אז התקווה הזו התפוגגה. שתי דמויות משמעותיות נוספות הן יו"ר הפרלמנט ונשיאת סלובניה - שביטאו עמדות לעומתיות, ביקורתיות ותמכו תמיכה פעילה בצעדים האנטי-ישראלים".

שרת החוץ טניה פאיון אמרה במאי האחרון שלא ניתן לקיים "עסקים כרגיל" עם ישראל מאחר שהיא "מפציצה בתי חולים ומשמידה מחנות פליטים", וקראה לבחון מחדש את הסכם .האסוציאציה של האיחוד עם ישראל. ראש הממשלה רוברט גולוב אמר שהמדיניות של ישראל בעזה היא "אכזרית", ונשיאת המדינה אמרה ש"חייבים להפסיק את רצח העם בעזה".

רק בשבוע שעבר הייתה סלובניה אחת מקומץ מדינות שהודיעו שיחרימו את האירוויזיון בעקבות השתתפותה של ישראל בתחרות - הצעד האחרון בשורה של צעדים אנטי-ישראלים בשנתיים האחרונות. סלובניה הייתה המדינה האירופית הראשונה שהטילה אמברגו נשק על ישראל ואסרה על מעבר נשק בשטחה בדרך לישראל, היא אסרה על יבוא סחורות מההתנחלויות, הייתה הראשונה להכריז שבן גביר וסמוטריץ' הם אישיות בלתי רצויה ואסרה על כניסתם לשטחה, ביקשה להצטרף לתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין בהאג והייתה חלק מהגל הראשון שהכיר במדינה פלסטינית מאז תחילת המלחמה.

בשגרירות סלובניה מסרו שבמדינה רואים חשיבות "בשימור שיתופי הפעולה המועילים לשתי החברות", והבהירו שהם מגנים את חמאס וקוראים לפירוזו. כמו כן, בלובליאנה הבהירו שהם לא היו אחראים להחלטת תאגיד השידור הסלובני לפרוש מהאירוויזיון.

הגורם הדיפלומטי מסביר ששיקולי סלובניה במדיניות הלעומתית כלפי ישראל הם בעיקר "הגנה על החלש" ו"שימור זכויות אדם", ומצביע על השורשים ההיסטוריים שלה: "זו מדינה שיצאה מכבלי הכיבוש היוגוסלבי, שרואה את הפלסטינים מנסים לצאת לחופשי 'מהכיבוש' הישראלי". בנוסף, בקואליציה מנסים לרצות את הציבור הסלובני לקראת הבחירות, מה שמוביל גם לצעדים נגד ישראל. דעת הקהל בסלובניה היא לעומתית למדי כלפי ישראל, מה שבא לידי ביטוי באמצעי תקשורת בולטים במדינה, שמוטים במידה רבה לטובת הקואליציה.

עם זאת, ובניגוד למצב במדינות עוינות כמו אירלנד, בסלובניה יש גם קולות אחרים, אוהדים יותר. "בסלובניה יש גם קולות מאוזנים יותר כלפי ישראל. אפשר לקוות שבבחירות הבאות בסלובניה יביאו לשינוי ושראש האופוזיציה ישיג מספיק קולות כדי להקים ממשלה נוחה יותר לישראל", אומר הגורם הדיפלומטי. ראש האופוזיציה בסלובניה יאנז יאנשה, שיכהן עד 2022 כראש הממשלה, התנגד פומבית למדינה פלסטינית, הבטיח להעביר את השגרירות הסלובנית לירושלים והביע תמיכה בישראל במהלך המלחמה.

במשרד החוץ הישראלי ניסו להשתמש במנופי השפעה על סלובניה, ולבנות קואליציות נגד המדיניות שלה. עם זאת, יש לציין שהמדיניות הישראלית היא להתמקד במדינות קלות יותר להשפעה, ובסלובניה לא הושקעו מירב המאמצים והמשאבים כדי לנסות ולהשפיע על עמדתה. בשגרירות הסלובנית ביקרו את העובדה שלישראל אין נציגות דיפלומטית קבועה במדינה, אלא שגריר שאינו תושב בלבד, בעוד שלסבלוניה יש שגרירות-קבע בישראל: "למרבה הצער, במהלך יותר משלושה עשורים לא נפתחה בלובליאנה שגרירות־קבע של ישראל, שתוכל לקדם את האינטרסים שלה ולקיים דיאלוג פתוח בכל הנושאים".