סכסוך ימי, איבה היסטורית וקרב השפעה בסוריה: האינטרסים מול טורקיה לפני הפסגה המשולשת בירושלים

פסגה מיוחדת בהשתתפות ראש הממשלה נתניהו, ראש ממשלת יוון מיצוטאקיס ונשיא קפריסין כריסטודולו תתקיים מחר (שני) בירושלים - על רקע המאמצים של 3 המדינות להדק את הקשרים ביניהן. צילה הגדול של טורקיה ירחף מעל הפסגה - כאשר לכל אחת מהמדינות יש אינטרסים שונים עליהן היא מעוניינת לשמור מול אנקרה.

אתמול פרסמנו שביוון דנים בכוח צבאי משותף עם ישראל וקפריסין, ושוקלים גם לשלוח כוח הנדסה לרצועת עזה במסגרת תוכנית היום שאחרי. מהסכסוך הימי של יוון, החשש הכבד של קפריסין והדאגה של ישראל מהתערבות בסוריה - N12 עושים סדר באינטרסים של כל אחת מהמדינות בברית החדשה-ישנה שנרקמת.

ישראל

• ישראל רואה בברית עם יוון וקפריסין הזדמנות להקים ציר אלטרנטיבי שמטרתו להגביל את השפעתה של טורקיה במזרח התיכון, ולפצות על אובדן היחסים הקרובים עם אנקרה. כמו כן, היא נהנית מהיכולת של יוון וקפריסין להשפיע לטובתה בתוך האיחוד האירופי.
• "ישראל חוששת מהאידיאולוגיה של האחים המוסלמים, האיסלאם הפוליטי של טורקיה, מאז עלייתו של ארדואן. ישראל חוששת ומאוד לא אוהבת את הקרבה האידיאולוגית בין ארדואן לבין החמאס, שזה אותו איסלאם פוליטי בגוונים שונים", מסביר ל-N12 מיכאל הררי, שגריר ישראל בקפריסין לשעבר ועמית במכון מיתווים.
• הוא מוסיף שישראל נמצאת בתחרות ישירה עם טורקיה על השפעה בסוריה לאחר נפילת משטר אסד. ישראל פועלת לבלום את השפעתה הגוברת של טורקיה מתוך רצון לשמר את חופש הפעולה בסוריה ולהבטיח את הביטחון בחזית הזו.
• במקביל מנסים הטורקים לבסס השפעה בעזה באמצעות נציגות בכוח הבין-לאומי וארגונים נוספים, ישראל רואה בכך איום.
• ירושלים ואנקרה היו ביחסים טובים עד לפני כ-15 שנה, עד ששורת אירועים, כולל משט המרמרה, הובילו להידרדרות חריפה של היחסים בין המדינות.

יוון

• הררי מסביר שהאיבה והמחלוקות בין יוון וטורקיה הולכות הרבה מאוד שנים אחורה, כולל גירושי אוכלוסייה הדדיים. מערכת היחסים ידעה הרבה עליות ומורדות במרוצת השנים, ובחצי שנה האחרונה נרשמה הידרדרות חדה ביחסים.
• הסכסוך העכשווי של שתי המדינות מתמקד בים האגאי (שבתוך הים התיכון) - קיימת מחלוקת חריפה בין המדינות על הסדרת המים הכלכליים ביניהן, וטורקיה הכריזה שהיא עשויה לראות בכך עילה למלחמה.
• גורמים ביוון ששוחחו עם N12 טענו שהם חוששים מפלישה טורקית של ממש לאחד האיים היוונים.
• הררי מסביר שגם סוגיית הגז מקשה על הסדרת המים הכלכליים ומעיבה על היחסים - שכן טורקיה שואפת גם ליהנות ממאגרי הגז בים התיכון.
• בנוסף, היוונים מעורבים עמוקות בסכסוך בקפריסין, מאחר שרוב אוכלוסיית קפריסין היא ממוצא יווני. יוון וטורקיה שתיהן ערבות לשמירת השלום באי, מה שמהווה מוקד מתיחות נוסף.
• כמו כן, פרופסור סוטיריס סרבוס, יועצו המדיני של ראש ממשלת יוון, אמר בימים האחרונים ל-N12 שיוון מעוניינת להפוך לשחקן פעיל ומעורב הרבה יותר במזרח התיכון, במסגרת אסטרטגיה חדשה - כולל נכונות לשלוח כוח לעזה ושקילת הקמת כוח צבאי משותף עם ישראל וקפריסין.

קפריסין

• לטורקיה וקפריסין סכסוך ארוך שנים, לאחר שטורקיה פלשה לאי ב-1974 וכבשה כשליש ממנו.
• הטורקים לא מכירים ב"קפריסין היוונית" עד היום, ובמקום זאת מכירים בתביעתה של "קפריסין הטורקית" על כל האי. כמו כן, הם מתנגדים לניצול של משאבי הטבע שלה על ידי הממשלה העצמאית.
• בניקוסיה רוצים להתקרב לישראל כדי לזכות לסיוע ביטחוני ולהתקרב לארצות הברית. כבר היום נהנית קפריסין מעסקאות ביטחוניות עם ישראל, שעשויות לסייע בעימות עתידי אפשרי עם טורקיה.
• ליוון וקפריסין יחסים הדוקים במיוחד, שכן רוב תושבי האי הם ממוצא יווני.

טורקיה

• אל מול הברית המשולשת הזו, טורקיה מנסה לקדם את האינטרסים שלה בכל אחת מהזירות. הטורקים רואים בסוריה חזית חשובה במיוחד: "עבור הטורקים, סוריה זה כמעט איום קיומי - לא מי ישלוט בדמשק אלא מה קורה עם הכורדים בצפון סוריה. זו אובססיה ארוכת שנים, והם לא יכולים להרשות לעצמם אוטונומיה כורדית", מסביר הררי. הוא מוסיף שבאנקרה מתנגדים למעורבות הישראלית בתוך סוריה.
• בנוסף, טורקיה מחזיקה בחזון ה"מולדת הכחולה" - אסטרטגיה לפיה עליה לבסס את שליטתה בים התיכון - בדרך לחזור להיות מעצמה.
• כפי שהוזכר, טורקיה רוצה להגדיל ולהסדיר את המים הכלכליים שלה, ולתפיסתה הדרישות היווניות לגבי המים הכלכליים באיים שסמוכים לחוף הטורקי אינן סבירות. הררי אומר שהדרישות הטורקיות אינן בהכרח בלתי סבירות כשלעצמן, אך שהיא מתעקשת להשתמש בטקטיקות כוחניות. עוד הוא מסביר שטורקיה שואפת ליהנות גם היא מהגז באזור, גם מול יוון וגם מול קפריסין.

• הררי מציין שארדואן שואף להצטרף לתוכנית ההצטיידות הביטחונית של אירופה, אך יוון וקפריסין, שחברות באיחוד, בולמות זאת.
• באנקרה עוקבים בדאגה אחר הידוק היחסים המשולש, ומנסים במקביל להתקרב בעצמם לארצות הברית. מכירת מטוסי F35 נמצאת על הפרק, וארדואן וטראמפ נהנים ממערכת יחסים חמה.
• "טורקיה מרגישה מבודדת מול הברית במזרח הים התיכון", אומר הררי, ומזהיר מפני דחיקה לפינה והדגשת ההיבט הלעומתי בברית שנרקמת. "המסר לטורקיה כבר עבר מזמן", הוא מסכם.