משבר דלק חמור ברוסיה: אוקראינה פוגעת בנקודה הרגישה של פוטין

בחודשים האחרונים הולכת ומעמיקה בעיה קשה ברוסיה – מחסור חמור בדלק, שמתחיל להשפיע באופן ישיר על האזרחים ועל הכלכלה. אוקראינה פוגעת ברוסיה באחד המקומות שהכי כואבים לה, ובחודשים האחרונים הגבירה מאוד את קצב התקיפות נגד מתקני הנפט ברחבי רוסיה, גם במקומות שרחוקים מאות ואלפי ק"מ מהגבול – במהלך שמביא את המצוקה הזאת לשיא.

לפי ניתוח של BBC, לפחות 21 מתוך 38 בתי הזיקוק הגדולים ברוסיה נפגעו בתקיפות כטב"מים מאז תחילת השנה, נתון שמייצג עלייה של 48% לעומת כל שנת 2024. במיוחד בלטו החודשים אוגוסט וספטמבר, אז זוהו 14 ושמונה תקיפות בהתאמה.

מגמת הפגיעה של אוקראינה ברוסיה צפויה ללכת ולהתרחב בימים הקרובים, לאחר שבשבוע שעבר דווח בוול סטריט ג'ורנל כי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אישר לשתף עם קייב מידע מודיעיני לסיוע בתקיפת מתקני אנרגיה בעומק שטח רוסיה. במקביל, נמשכים הדיונים בקרב הממשל אם לספק לאוקראינה טילי טומהוק ונשק ארוך טווח נוסף, במה שעלול להיות הסלמה קשה נגד ממשלו של פוטין.

מתקפות מדויקות שגורמות לנזקים כבדים

אוקראינה מעמיקה את הפגיעות, והולכת ומשכללת את האסטרטגיה שלה, שהיא החלה בה כבר לפני קרוב לשנתיים: פגיעה בלב תעשיית הדלק הרוסית. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הסביר כי "הסנקציות היעילות ביותר הן השרפות בבתי הזיקוק של רוסיה", והוסיף כי זה כלי לחץ חשוב שנועד לצמצם את כושר הלחימה של מוסקווה. הפגיעה הקשה בתעשיית הדלק של רוסיה מגיעה בשעה שטראמפ לוחץ להגביר את הסנקציות על יצוא הנפט של רוסיה.

התקיפות אינן מתמקדות רק במתקנים סמוכים לגבול, אלא גם בעומק שטח רוסיה. כך לדוגמה, בספטמבר הותקף מתקן של חברת "גזפרום" בסלאבאט, שבאזור בישקיריה, כ-1,100 ק"מ מהגבול עם אוקראינה. גם בית הזיקוק הגדול ליד מוסקווה בריאזאן, שמסוגל להפיק עד 340 אלף חביות ביום, הותקף חמש פעמים השנה.

ההשפעות מורגשות בשטח

ההשפעה של התקיפות אינה נשארת בגבולות התעשייה, אלא כבר חודרת לשגרת החיים של אזרחים רוסים רבים. לפי דיווחים שאומתו על ידי BBC וכלי תקשורת נוספים, נרשמים תורים ארוכים בתחנות דלק במזרח הרחוק הרוסי ובצירים מרכזיים כמו בין מוסקווה לסנט פטרסבורג, וגם באזור חצי האי קרים. בנוסף, יש תחנות שנסגרו זמנית בגלל חוסר כדאיות כלכלית ולמעשה פשוט אין להן דלק למכור.

גם בים: כלי שיט בלתי מאוישים של אוקראינה פוגעים במסוף דלקים בנמל נובורוסיסק ברוסיה

באזור נובוסיבירסק, אחד ממנהלי תחנות הדלק תיאר את המצב בשיחה עם ה-BBC כמשבר שלא נראה מאז ימי ההיפר-אינפלציה של תחילת שנות ה־90: "לא הייתה לנו כזו מצוקה מאז 1994-1993. רבים מעדיפים לסגור מאשר לעבוד בהפסד".

לפי העיתון הרוסי "קומרסנט", יש חוסר של כ-20% בצריכת הבנזין החודשית של המדינה - כ-400 אלף טון מתוך שני מיליון, כשבערך אחת מכל 50 תחנות הפסיקה למכור דלק בכלל.

פתרונות זמניים שלא עובדים

כדי להתמודד עם המחסור, רוסיה החלה לייבא בנזין ממדינות אחרות, ובראשן בלארוס. היבוא מבלארוס זינק ב-36% לעומת השנה שעברה, ובספטמבר עלה ב-168% לעומת אוגוסט. עם זאת, הכמויות עדיין רחוקות מלהספיק.

תורים לתחנות הדלק ברוסיה

תחנות דלק ברוסיה שהפסיקו לעבוד

ממשלת רוסיה גם שוקלת להסיר מכסים על יבוא דלק מסין, קוריאה הדרומית וסינגפור, ואף שוקלת שימוש בחומרים כימיים שנויים במחלוקת - כולל מונומטיל אנילין, שהשימוש בו נאסר לפני עשור עקב סכנות בריאותיות.

בינתיים, נאסר על ייצוא בנזין ודיזל עד סוף 2025, בעקבות המחסור הפנימי. בחצי האי קרים, שבו יש שליטה רוסית, הוטלו מגבלות חמורות - כולל הקצאה מקסימלית של 20 ליטר לאדם. ממשלת רוסיה שבה וטוענת כי אין בעיה או משבר בתחום הדלק, ואומרת כי ניהול השוק המקומי ממשיך לענות על הצרכים.

מחסור שמגיע עד לתקציב המדינה

מעבר להשלכות על חיי היומיום, יש לכך גם פגיעה תקציבית. לפי נתוני סוכנות האנרגיה הרוסית Seala, כ-40% מקיבולת הזיקוק של רוסיה מושבתת כרגע, והתקיפות האוקראיניות אחראיות ל־70% מהשבתות אלו.

ייצור הבנזין הלאומי ירד ב־10% לפחות, ומחירי הבנזין לצרכן זינקו בקצב גבוה יותר מהאינפלציה הכללית. ברקע לכך, התקציב הרוסי מתמודד עם גרעון צפוי של 2.6% מהתמ"ג ב-2025, הרבה מעבר לצפי המקורי של 1.7%.

הכנסות המדינה ממכירת נפט וגז מצטמצמות, בעיקר בשל ירידת מחירים וסנקציות – וממשלת רוסיה כבר החלה להעלות מיסים ולהפסיק הקלות מס לעסקים קטנים. העלאת מס הקנייה מ-20% ל-22% צפויה להכניס עוד 14 מיליארד דולר בשנה - על חשבון האזרחים.

למרות הגירעון, ההוצאה הביטחונית ברוסיה נשארת גבוהה במיוחד. על פי הטיוטה התקציבית החדשה, ההוצאה על ביטחון גבוהה בכ-50% מההוצאה על בריאות, חינוך, תרבות וספורט גם יחד. הצבא ממשיך להציע תגמולים נדיבים לחיילים - כולל מענקי גיוס של עשרות אלפי דולרים, על רקע קושי לשמר כוח אדם בלחימה הממושכת.

הכלכלן ויאצ'סלב שיריאייב מתאר את הקשר בין המצב הכלכלי למלחמה בדברים שצוטטו בוושינגטון פוסט: "בנזין הוא הדם של הכלכלה. אם אין לך דלק, אתה פשוט לא יכול להניע כלום - לא את הכלכלה ולא את המלחמה".

פגיעה איטית אך קשה

למרות שלא ניתן לומר שרוסיה "קורסת", ברור שהאסטרטגיה האוקראינית פוגעת בלב הכלכלה הרוסית - לא דרך פצצות, אלא דרך משאבות הדלק. זהו קמפיין שמחליש בהדרגה את יכולתה של מוסקבה לנהל מלחמה ארוכת טווח, תוך שהוא מטיל נטל כבד יותר על האזרחים הרגילים ועשוי בהמשך אף לעודד עלייה בביקורת כלפי הממשלה והשלטונות ברוסיה.

אלכסנדרה פרוקופנקו, לשעבר יועצת בבנק המרכזי של רוסיה, צוטטה בוושינגטון פוסט: "רוסיה היא כמו טורף גדול, פצוע, שחי עכשיו על דיאטה קשוחה. הוא עדיין חזק - אבל הוא נע לאט, חוסך כסף, וניזון מהמיסים של האזרחים שלו". גם כעת, נשאלת השאלה כמה יוכלו האזרחים הרוסים להמשיך ולספוג - גם את המחיר הישיר של המלחמה, עם אבדות קשות מאוד, וגם את המחירים הנלווים שלה.