הברית בין ישראל ליוון מתהדקת על רקע האיום הטורקי: "שיתוף הפעולה הצבאי יהפוך לחזק וגלוי יותר"

על רקע המתיחות הגוברת בין ישראל לטורקיה, ירושלים ואתונה מעמיקות בחודשים האחרונים את שיתוף הפעולה הביטחוני והמדיני ביניהן. בשיחה עם N12 אומרים גורמים יווניים שהיחסים בין המדינות "מתחממים מחדש", ושלנוכח האיום הטורקי שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות יתהדק, זאת כאשר מתקיימים מגעים לעסקה ביטחונית גדולה.

הגורמים היווניים הסבירו שהיחסים עם ישראל התקררו במהלך המלחמה, בשל לחץ ציבורי ופוליטי. כעת הם מבהירים שהם צופים ש"מעכשיו שיתוף הפעולה הצבאי בין ישראל ויוון יהיה חזק וגלוי יותר". עדות לכך ניתן למצוא בתרגיל האווירי שקיימו שתי המדינות בשמי המזרח התיכון, אותו כינו המקורות "מסר לטורקים", והדיווחים על עסקת נשק שתכלול מערכות הגנה אווירית ומערכות PULS מאלביט בשווי מיליארדי שקלים.

"המלחמה עיכבה תהליכים, ועכשיו עם סיום המלחמה המגעים עם יוון התחדשו ביתר שאת", אמרו גורמים בתעשיית הביטחון ל-N12. היוונים מצידם הבהירו שהנשק שנרכש מישראל נועד לספק הגנה מפני הטורקים, וציינו שבמדינה יש בחירות ב-2027, כך שהעסקה צפויה להיסגר לפני כן.

המתחים בין יוון לטורקיה הסלימו בתקופה האחרונה, סביב הגבולות הימיים של האיים היווניים. בעוד שהיוונים רוצים לממש את זכותם על המים הטריטוריאליים שלהם, הטורקים מתנגדים בתוקף ורואים בכך רשמית כעילה למלחמה. כשנשאלו על האפשרות לעימות צבאי של ממש אמרו המקורות: "אם אתה רואה לכמה מדינות הם פלשו - למה לא?", והבהירו שהחשש היווני הוא ניסיון פלישה וכיבוש טורקי של אחד האיים בים התיכון.

גם קפריסין, שנטועה במיקום אסטרטגי בים התיכון, היא חלק מהברית מול הטורקים. במדינה דיווחו על רכישת מערכות הגנה אוויריות מישראל בחודשים האחרונים, מה שהוביל לתגובה טורקית לפיה אנקרה "עוקבת אחר הניסיונות להפר את האיזון באי". קפריסין חצויה לחלק שנכבש על ידי הטורקים ב-1974, ומוכר כמדינה על ידי טורקיה בלבד, לבין חלק שמזוהה עם יוון. באי יש נוכחות צבאית כבדה ומתח מתמיד בין שני הצדדים.

מיכאל הררי, שגריר ישראל בקפריסין לשעבר ועמית במכון מיתווים, מביע סקפטיות לגבי הסיכויים שהעימות בים התיכון יגיע לכדי מלחמה של ממש. הוא מסביר שישראל וטורקיה נאבקות ב-3 חזיתות שונות - סוריה, עזה והים התיכון, מה שדחף את ירושלים ואתונה אחת אל השנייה. "מכיוון שיוון וקפריסין חוששות מטורקיה, וישראל וטורקיה היו במשבר בתחילת העשור הקודם, זה היה טבעי שמערכת היחסים התקרבה מאוד. מערכת היחסים הזו התהדקה עוד יותר במהלך המלחמה, כאשר יוון וקפריסין הוכיחו באמת איתנות מערכת היחסים האסטרטגית".

"טורקיה רואה היום מערכת יחסית משולשת, שמתחזקת גם עם האמריקנים", אומר הררי, ומוסיף: "היא מרגישה שמרחב התמרון מצטמצם - והיא מביעה בצורה יותר ברורה את חוסר שביעות הרצון שלה".

לפי הגורמים היווניים, ישראל ויוון מפעילות לחץ דיפלומטי משותף כדי למנוע מהטורקים להשיג F-35, מהלך שאותו הם מכנים "מסוכן לכל האזור". במקביל מנסים בירושלים ובאתונה למנוע מטורקיה לבסס השפעה בעזה ביום שאחרי המלחמה. ראש הממשלה הבהיר שנוכחות טורקית בעזה היא "קו אדום", והגורמים היווניים הבהירו שהם מסייעים למאמצים הישראלים: "אנחנו מעוניינים למנוע מעורבות טורקית בעזה. אם הם משיגים תפקיד בעזה, זה כישלון של כולנו".

במקרה של התדרדרות לעימות צבאי, הגורמים היווניים מבהירים שהם סומכים על ישראל, קפריסין וצרפת בסיוע צבאי, אך חוששים שיתר מדינות המערב לא יעמדו מאחוריהם. "אנחנו מנסים לקיים ציר עם ישראל וקפריסין כדי להכיל את הטורקים", הם מבהירים, ומסכמים: "הטורקים בונים אימפריה".