N12
פרסומת

רוסיה במוקד: סערה פוליטית חריפה באיראן

יו"ר המג'לס תקף בחריפות את הנשיא לשעבר רוחאני ושר החוץ שלו זריף על "פגיעה באינטרסים הלאומיים" • לרוחאני וזריף נקשרו טענות נגד מעורבותה של רוסיה במדיניות החוץ של איראן • השגריר האיראני טען: "לא ביקשנו ממוסקווה סוללות S-400, רוסיה לא הייתה מודעת למתקפה של ישראל"

אסף רוזנצוייג
פורסם: | עודכן:
נשיא רוסיה פוטין עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן
נשיא רוסיה פוטין עם נשיא איראן מסעוד פזשכיאן
הקישור הועתק

הדרמה הפוליטית באיראן הגיעה השבוע לשיא סביב שאלת מעורבותה של רוסיה במדיניות החוץ של טהראן. מה שהתחיל בקטע וידאו קצר של הנשיא לשעבר חסן רוחאני, הפך לעימות חסר תקדים בין המחנה השמרני לרפורמיסטים - והביא גם לתגובה רשמית ממוסקווה עצמה.

ביום ראשון הפך הפרלמנט האיראני לשדה קרב פוליטי. יו"ר המג'לס מוחמד-באקר קאליבאף תקף בחריפות את רוחאני ואת שר החוץ לשעבר מוחמד ג'וואד זריף, בטענה שדבריהם האחרונים “פגעו באינטרסים הלאומיים” וביחסים האסטרטגיים עם רוסיה. “דווקא בזמן שבו שותפותנו האסטרטגית עם רוסיה מתקדמת, הם חיבלו בדרך הזו”, אמר קאליבאף. דבריו התקבלו בקריאות “מוות לפרידון”, שם משפחתו של רוחאני בעבר, מצד חברי פרלמנט קיצוניים.

נשיא רוסיה פוטין ומנהיג איראן ח'אמנאי
נשיא רוסיה פוטין ומנהיג איראן ח'אמנאי

המחנה הרפורמיסטי לא נשאר חייב. גורמים המזוהים עמו טענו כי מדובר ב"הצגה מתוזמנת של נאמנות לקרמלין". פרשנים כתב בין השאר ברשתות החברתיות: “האם הרוסים הפכו את שתיקת האיראנים לתנאי לשיתוף פעולה? אם כן - זה הסדר מביש”.

הסערה פרצה בעקבות סרטון ערוך שבו נשמע רוחאני מבקר את הסנקציות של מועצת הביטחון מ-2010, שהוחזרו לפני כחודש במסגרת הפעלת מנגנון הסנאפבק, ומציין שגם רוסיה וגם סין תמכו בהן. כלי תקשורת שאינם נמנים על המחנה השמרני טענו שהקטע הוצא מהקשרו, ופרסמו גרסה מלאה יותר של דבריו. לדבריהם, רוחאני כלל לא מתח ביקורת על מוסקווה, אלא דווקא על הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינג’אד, ובמהלך כהונתו אף פעל רוחאני, לטענתם, לחיזוק היחסים עם רוסיה וסין.

פרסומת

גם זריף מצא את עצמו בלב המתקפה. באירוע פומבי בטהראן הוא אמר שרוסיה “אינה רוצה שאיראן תנהל יחסים נורמליים עם העולם”, אך גם “לא מעוניינת שתיכנס לעימות ישיר עם מדינות אחרות”. הדברים עוררו תגובות נזעמות מצד המחנה השמרני, בעוד זריף מצדו הזכיר כי היה זה שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב שכינה את סעיף ה"סנאפבק" בהסכם הגרעין “מלכודת משפטית” שזריף עצמו “טמן” לטהראן - טענה שזריף הכחיש.

נשיא איראן לשעבר חסן רוחאני
נשיא איראן לשעבר חסן רוחאני | צילום: רויטרס, חדשות
מוחמד ג'וואד זריף, שר החוץ של איראן לשעבר
מוחמד ג'וואד זריף, שר החוץ של איראן לשעבר | צילום: רויטרס
פרסומת

על רקע העימותים הללו נמשכת מתיחות הולכת וגוברת בין מחנות השלטון באיראן, בעיקר מאז שנחתם בינואר ההסכם האסטרטגי ל-20 שנה בין טהראן למוסקווה, הכולל שיתופי פעולה בתחומי הביטחון, האנרגיה, התחבורה והפיננסים.

במוסקווה מנסים להרגיע: “אין חוסר אמון”

בעוד שבטהראן הוויכוח הפנימי מתחמם, במוסקווה ניסו להרגיע. סגן שר החוץ הרוסי, סרגיי ריאבקוב, דחה אתמול טענות על מתיחות או חוסר אמון בין שתי המדינות. בראיון לסוכנות הידיעות הרשמית אירנא הוא אמר כי רוסיה ואיראן צריכות לעמוד “קרובות מתמיד” מול הלחצים המערביים.

“אין שום חוסר אמון בין מדינותינו", הבהיר ריאבקוב. “עלינו להבין ששתי המדינות עוברות תקופה קשה מאוד, ורוסיה מוכנה לשתף פעולה בכל התחומים - כלכלה, פיננסים, תחבורה ופעילות אזרחית בתחום הגרעין".

סגן שר החוץ של רוסיה סרגיי ריאבקוב
סגן שר החוץ של רוסיה סרגיי ריאבקוב | צילום: רויטרס

ריאבקוב ניצל את ההזדמנות גם לתקוף את ארצות הברית והאיחוד האירופי, שלדבריו “משתמשים בתוכנית הגרעין של איראן כתירוץ לאיומים צבאיים ולהטלת סנקציות. ”לדבריו, “זה פוגע בביטחון הבין-לאומי ובשגשוג האנושות כולה. אנו עומדים יד ביד, כתף אל כתף, לצד איראן".

פרסומת

בימים האחרונים אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב כי איראן היא "שותפה" של רוסיה וכי במוסקווה מעוניינים להרחיב את שיתוף הפעולה בין המדינות בכל תחום אפשרי.

פוטין ומסעוד פזשכיאן בפסגת בריקס
פוטין ומסעוד פזשכיאן בפסגת בריקס | צילום: reuters

"איראן לא ביקשה סוללות הגנה אווירית מתקדמות"

על רקע הסערה הזו, שגריר איראן ברוסיה כאזם ג'אללי נשא אתמול דברים בוועדת החוץ והביטחון של הפרלמנט האיראני, וטען כי רוסיה לא הייתה מודעת למתקפה של ישראל על איראן בפתיחת מלחמת 12 הימים בחודש יוני. דבריו מגיעים על רקע קולות באיראן כי רוסיה למעשה "מכרה" את איראן והייתה מודעת לתוכנית מבעוד מועד.

עוד אמר ג'אללי אתמול כי איראן לא ביקשה מרוסיה לרכוש סוללות הגנה אווירית מתקדמות מסוג S-400, במסגרת תהליך שיקום מערך ההגנה האווירית של איראן שהושמד במלחמה עם ישראל. גם בישראל פורסמו דיווחים לא מאומתים על ניסיון לספק מערכות כאלה לאיראן, למרות שרוסיה בעצמה זקוקה להן באופן מיוחד בתקופה זו, על רקע התגברות המתקפות האוויריות של אוקראינה בעומק שטח רוסיה.