הערכה בישראל: הסכם שיפחית מכסים עם ארה"ב - בתוך שבועות
ראש צוות המשא ומתן של ישראל מול ארה"ב אמרה ל-N12 שהיא צופה "הקלה במכסים עבור חלק מהסקטורים בקרוב מאוד" • במשרד הכלכלה נקטו צעדים שנועדו לשפר את עמדתה של ישראל במשא ומתן, כולל הסכם בתחום החקלאות והקלה על כניסת מוצרים אמריקנים לשוק • והאזהרה: "אם השחיקה בתחרותיות בשוק האמריקני תימשך - עלולה להיות השפעה הרסנית על הכלכלה הישראלית"


ארבעה וחצי חודשים לאחר שנשיא ארצות הברית הטיל על רוב הייצוא הישראלי מכס בגובה 15%, בישראל צופים היום (חמישי) שהסכם חדש שיוריד את שיעור המכס יוכרז בשבועות הקרובים. במקביל, בישראל מקדמים מהלכים שנועדו "להקל" על האמריקנים להפחית את שיעור המכס, ושומרים עין גם על בית המשפט העליון בארה"ב, שעשוי לבטל כליל את המכסים שהטיל הממשל.
"אני מצפה בזהירות להקלה במכסים עבור חלק מהסקטורים בקרוב מאוד", אומרת ל-N12 יפעת אלון פרל, מנהלת אגף בכיר מדיניות סחר והסכמים במשרד הכלכלה וראש צוות המשא ומתן של ישראל מול ארה"ב. כשנשאלה על טווח הזמן המשוער, אמרה אלון פרל שלהערכתה מדובר ב"שבועות".

"אני מקווה שבחלק מהסקטורים המכס יהיה אפס", היא אומרת, ונמנעת מלהעריך את השיעור המדויק של המכס הרוחבי. כיום מוטל מכס בשיעור 15% על כ-70% מיצוא הסחורות הישראלי. לפני הטלת המכסים של טראמפ בישראל העריכו ששיעור המכסים על ישראל יהיה נמוך יותר, וגורם כלכלי ישראלי כינה את המכס שהוטל על ישראל "מאכזב". בסופו של דבר החליט הנשיא לבחור בנוסחה פשוטה למדי לחישוב המכסים, שהפתיעה את השווקים ברחבי העולם.
אלון פרל מספרת על יחסים טובים והדוקים בין שני הצדדים, שמסייעים במשא ומתן המורכב, שמתנהל כבר מאז חודש מאי בצל המדיניות הרחבה של ממשל טראמפ להטיל מכסים על מדינות (כמו ישראל) שנמצאות בגרעון סחר מול ארצות הברית ."זה לא משא ומתן פשוט. זה מין מרוץ כזה של כל מדינות העולם, אנחנו לא לבד שם", אומרת הבכירה.
הצעדים בדרך להסכם
בירושלים מנסים לנקוט צעדים שישפרו את עמדתם במשא ומתן מול וושינגטון. בתחילת החודש חתם השר ניר ברקת עם נציב המסחר האמריקני על הסכם חדש שכולל פטור ממכס למאות מוצרים בתחום המזון והחקלאות האמריקניים. כמו כן, מקדם משרד הכלכלה את רפורמת "מה שטוב לאמריקה - טוב לישראל", שתקל על מוצרים אמריקנים להיכנס לשוק הישראלי, לצד שיתופי פעולה כלכליים וטכנולוגיים נוספים.

"אנחנו עושים כל מאמץ להבטיח שהמצב של חברות ישראליות יהיה הכי טוב ביחס למדינות אחרות, כדי להיות הכי תחרותיים שאנחנו יכולים להיות. אנחנו גם מנסים בכל מיני אמצעים נוספים, שהם תומכי משא ומתן, בכל מיני נושאים אסטרטגיים כמו בינה מלאכותית וקוואנטום, שיכול להיות בהם חיבור חשוב בין חברות ישראליות וחברות אמריקניות. לצד הרפורמה בחקלאות ורפורמת 'מה שטוב לאמריקה', שהן גם טובות לישראל אבל בוודאי קודם כל בשביל ארצות הברית - זה גזרים שאנחנו נותנים לאמריקנים במטרה להוריד מכסים, וכדי להשיג רווחים לישראל", מסבירה אלון פרל.
הדיון בביהמ"ש שעשוי לטרוף את הקלפים
על המשא ומתן שמקיימות עשרות מדינות עם ארצות הברית מתנוסס צילו הגדול של בית המשפט העליון בארה"ב. תוכנית המכסים של טראמפ אותגרה בבית המשפט, והוא צפוי לקבל את החלטתו בתקופה הקרובה - ועלול לבטל את תוכנית המכסים של הנשיא. עם זאת, הממשל האמריקני יוכל להטיל מגבלות סחר חדשות באמצעים אחרים, אם כי לא בטוח שיעשה זאת.
בין אם דרך משא ומתן ובין אם דרך פסיקת בית המשפט, היצואנים הישראלים מקווים לביטול או הפחתת המכסים. אלון פרל מזהירה מפני ההשלכות "ההרסניות" על הכלכלה הישראלית אם שיעור המכס יישמר, ומדגישה שהסכם הסחר עם ארה"ב עיצב במידה רבה את הכלכלה הישראלית.

"זה עוד לא השפיע על הכלכלה, זה השפיע על חברות. אנחנו שומרים על קשר הדוק עם החברות הישראליות, ואני מזמינה חברות לפנות אלינו. היה לנו מאוד חשוב להבין באמת גם את המצב עכשיו וגם את המגמות. אז ככל ששיעור המכס הזה יימשך, יש חברות שייסגרו, יש חברות שיעבירו ייצור מחוץ לישראל, יש חברות שיפטרו עובדים. זה מצב דרמטי. הסכם הסחר הזה לא משפיע רק על הסחר - הוא עיצב במידה רבה את הכלכלה הישראלית", היא אומרת.
"אנחנו מייצאים לארצות הברית את הדברים שישראל טובה בהם - שבבים, ציוד רפואי, כימיקלים, פלסטיקה, פארמה - זה ממש עמודי תווך בכלכלה שלנו. אתה יודע, תסתכל על החברות הגדולות במשק, זה החברות שעושות את המוצרים האלה. והפגיעה עלולה להיות פגיעה מאוד מאוד קשה אם יימשך המצב הקיים. חברות יכולות לספוג איזושהי תקופה, אבל לאורך זמן, אם השחיקה בתחרותיות בשוק כל כך חשוב כמו ארה"ב תימשך, עלולה להיות לזה השפעה הרסנית על הכלכלה הישראלית", היא מסכמת.
ארה"ב היא שותפת הסחר הגדולה ביותר של ישראל - ב-2024 עמד היקף ייצוא הסחורות לשוק האמריקני על 17.3 מיליארד דולר, וייצוא השירותים על 16.7 מיליארד דולר. מנגד, היבוא מארה"ב עמד באותה שנה על 9.3 מיליארד דולר בסחורות ו-4.8 מיליארד דולר בשירותים.
