לא רק ונצואלה: המהלך של טראמפ שעשוי להוביל להסלמה מסוכנת עם סין

החלטתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להחריף את הלחץ על משטרו של ניקולס מדורו בוונצואלה, לצד מהלך חסר תקדים של העמקת הסיוע הביטחוני לטייוואן, מציבה את וושינגטון במרכזו של עימות רב-זירתי, בעל השלכות גלובליות. צעדים שננקטו בימים האחרונים נתפסים לא רק כהפעלת כוח נקודתית, אלא כמהלכים שעשויים לשנות את כללי המשחק בזירה הבין-לאומית.

השבוע הורה טראמפ על מה שהוגדר כ"מצור מוחלט ומלא" על מכליות נפט הנתונות לסנקציות ונכנסות ויוצאות מנמלי ונצואלה – צעד שנועד לפגוע ישירות במקור ההכנסה המרכזי של ממשלת מדורו. ההחלטה משתלבת בגל של צעדים אמריקניים נגד ונצואלה, שכללו גם פעילות צבאית מוגברת בים הקריבי ותקיפות נגד כלי שיט שארה"ב מייחסת להם קשרים לסחר בסמים.

עם זאת, כבר עם פרסום ההודעה על המצור עלו שאלות בדבר חוקיותו לפי המשפט הבין-לאומי, ובמיוחד בשאלה האם מדובר בצעד שעשוי להתפרש כפעולה מלחמתית. מומחים למשפט ימי הזהירו כי יצירת תקדים של מצור חד-צדדי על מדינה שאינה מצויה בעימות צבאי גלוי עם ארה"ב עלולה להקשות על וושינגטון לבקר צעדים דומים מצד מדינות אחרות.

במקביל, ובזירה רגישה לא פחות, הודיע הלילה ממשל טראמפ על חבילת הסיוע הביטחוני הגדולה ביותר אי פעם לטייוואן, בהיקף של כ-11.1 מיליארד דולר. החבילה כוללת, בין השאר, תותחים, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים, ונועדה לחזק את יכולות ההגנה של האי, הנתפס כנקודת מפתח באסטרטגיה האמריקנית במזרח אסיה.

במשרד החוץ הסיני הביעו זעם גלוי על ההחלטה, גינו בחריפות את הסיוע הצבאי לטייוואן והזהירו כי ארה"ב "מביאה לעצמה אש". בבייג׳ינג טענו כי וושינגטון מפרה באופן בוטה את עקרון "סין האחת", וקראו לה לעמוד בהתחייבויות שניתנו בעבר על ידי הנהגת ארה"ב. מבחינת סין, כל חיזוק צבאי של טייוואן נתפס כערעור ישיר על ריבונותה ועל הסטטוס קוו.

לצד המתח הביטחוני, המהלכים האחרונים מלווים גם בהתבטאויות פוליטיות וכלכליות מצד טראמפ עצמו. הנשיא אמר לאחרונה בהתייחסות לוונצואלה: "זכויות על הקרקע ועל הנפט – כל מה שהיה לנו, אנחנו רוצים בחזרה". לפי דיווח של פוליטיקו, גורמים בממשל אף פנו לחברות אנרגיה אמריקניות ובדקו אם יהיו מעוניינות לשוב לפעול בוונצואלה במקרה שמדורו יודח מהשלטון – אך לפי שעה, כך דווח, נענו בשלילה.

על רקע זה, מזהירים מומחים למדיניות חוץ כי השילוב בין מצור אמריקני בזירה אחת לבין תמיכה צבאית מסיבית בזירה אחרת עלול לשמש את סין ככלי נרטיבי במאבק סביב טייוואן. גם אם ההקשרים המשפטיים שונים, עצם השימוש באמצעים של לחץ ימי וכלכלי עלול להקשות על וושינגטון לגייס קואליציה בין-לאומית רחבה במקרה של הסלמה במצר טייוואן.

אייזק קרדון, חוקר בכיר במכון קרנגי לשלום בין-לאומי המתמחה בעוצמה הימית של סין, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי בייג׳ינג מבקשת למנוע מארצות הברית לבנות קואליציה בין-לאומית רחבה שתתנגד לצעדים סיניים אפשריים כלפי טייוואן, וכי ביקורת בין-לאומית על מצור אמריקני בוונצואלה עשויה לשרת את המאמץ הזה. לדבריו, "בסופו של דבר, ארצות הברית גורמת נזק משמעותי לאיכות הנורמטיבית של הכללים" — מה שהוא מגדיר כ"מכה קשה לאמינות המשפט הבין-לאומי כגורם שמרסן שחקנים אחרים".

קרדון הוסיף כי הפעולה האמריקנית נגד מכליות ונצואלה עלולה "לפתוח את הדלת" לצעדים דומים מצד סין, ובהם חסימת כלי שיט בדרכם לטייוואן הנושאים אספקת גז טבעי חיונית. לדבריו, "כל הסיפור הזה רק מערפל את המים". בנוסף, מומחים אחרים אמרו לרויטרס כי פריסה ממושכת של נכסים ימיים אמריקניים בים הקריבי עלולה לפגוע בכשירות הצבאית של ארה״ב וביכולתה להגיב במהירות למשבר במצר טייוואן.

בסין, מציינים גורמים מערביים, ממשיכים לתרגל תרחישים של מצור סביב האי, ובטאיפיי מבהירים כי כל ניסיון כזה ייחשב לאקט מלחמתי חמור, בעל השלכות נרחבות על הסחר והיציבות העולמית. בוושינגטון מדגישים כי מניעת שינוי חד-צדדי של הסטטוס קוו בטייוואן נותרה יעד אסטרטגי מרכזי – אך כעת, כך לפי הערכות, המהלכים בזירה הלטינית עלולים לסבך את המסר הזה.