בריטניה יוצאת למלחמה במהגרים: "מהפכה היסטורית"

ממשלת בריטניה צפויה להציג מחר (שני) את אחד המהלכים הדרמטיים ביותר בתחום ההגירה - רפורמה מקיפה במדיניות המקלט, שמטרתה להקשיח את הכללים ולהפחית את מספר המהגרים הבלתי־חוקיים המגיעים למדינה. המהלך מגיע על רקע עלייה חדה בדאגה הציבורית מהגירה, ובעקבות לחץ פוליטי גדול על הלייבור ובניסיון לבלום את נסיקת מפלגת הימין-הפופוליסטי "הרפורמה" של נייג'ל פרג'.

לפי הודעת משרד הפנים בראשות השרה שאבנה מחמוד, בריטניה תאמץ חלקים נרחבים מהמודל הדני, המוכר כאחד הקשוחים באירופה, ואף "תשתווה ותעלה" עליו בחלק מהסעיפים. דנמרק ידועה במדיניות שמעניקה מעמד זמני בלבד, מגבילה איחודי משפחות, ואף מאפשרת החרמת רכוש של מבקשי מקלט לצורך מימון עלויות השהייה.

סיום החובה החוקית לתמיכה

אחד הצעדים המרכזיים בתוכנית הוא ביטול החובה החוקית לספק קורת גג וקצבאות למבקשי מקלט חסרי אמצעים. מעתה, התמיכה לא תהיה "אוטומטית", כפי שהוגדרה עד היום, אלא תינתן רק לפי שיקול דעת - וניתן יהיה לשלול אותה ממי שיכולים לעבוד אך בוחרים שלא, ממי שיש להם נכסים, ממי שעוברים על החוק, עובדים באופן לא חוקי או מפריעים במסגרות המגורים.

עם זאת, גורמים בממשלה הדגישו שהמדיניות לא תהפוך ל"גורפת", וכל מקרה ייבחן לגופו.

כ-100 אלף מבקשי מקלט מקבלים כיום תמיכה מבריטניה, ורבים מהם מתגוררים במלונות מקלט - מצב שהלייבור התחייבה לסיים עד 2029. חלק קטן יחסית מהנתמכים רשאים לעבוד, אך רובם המוחלט אינם מורשים לעבוד בכלל, וגם הכללים האלה לא צפויים להשתנות.

עד 20 שנה להתבססות קבע

• לפי הפרטים ששרת הפנים מחמוד פרסמה בראיון לסאנדיי טיימס, הרפורמה תכלול החמרה גדולה בתנאי ההתיישבות במדינה:
• מי שיגיעו לבריטניה באופן לא חוקי יצטרכו להמתין 20 שנה לפני שיוכלו להגיש בקשה להתיישבות קבע.
• מעמד הפליט יהפוך זמני, עם בדיקה מחדש של הבקשה בכל 30 חודשים.
• מי שמדינתם תוגדר כ"בטוחה" עשויים להיות מוחזרים אליה.
• גם מי שיגיעו כחוק ייאלצו להמתין 10 שנים לפני שיהיו זכאים להתיישבות קבע - פי שניים מהמצב הנוכחי.
• הצעדים יחולו על נכנסים חדשים בלבד.
• בריטניה כיום מאפשרת לפליטים לקבל מעמד קבע לאחר חמש שנים, נתיב שהממשלה מתכוונת לבטל.

השראה מדנמרק - לצד ביקורת נוקבת

מוקדם יותר השנה ביקרה משלחת בכירה של משרד הפנים הבריטי בקופנהגן כדי ללמוד את גישת דנמרק, שבה:

• מתן מקלט הוא זמני בלבד - לרוב לשנתיים.
• יש צורך בהגשת בקשה מחדש בתום התקופה.
• המדינה רשאית להחזיר פליטים למדינות מוצאם כשהן מוגדרות "בטוחות".
• מסלול האזרחות הוא ארוך וקפדני.
• החוק מתיר החרמת רכוש של מבקשי מקלט.

לפי משרד הפנים הבריטי, דנמרק הצליחה לצמצם את מספר בקשות המקלט לרמה הנמוכה ביותר ב-40 השנה האחרונות ולהחזיר 95% מהמבקשים שנדחו.

לצד זאת, ארגוני זכויות אדם מזהירים כי המודל הדני יוצר אווירה עוינת, פוגע בהגנה על פליטים ומשאיר אנשים במצב ממושך של חוסר ודאות - ביקורות שכבר מופנות גם כלפי בריטניה.

לחץ פוליטי על הממשלה

מפלגת הלייבור, שבדרך כלל נתפסת כמפלגה בעלת גישה מתונה יותר להגירה, נאלצת כעת לפעול בין הלחצים מימין, ובמיוחד מהשפעתו הגוברת של נייג'ל פרג' ומפלגת "הרפורמה", לבין ביקורת מתוך מפלגתה. "הרפורמה" מובילה קו של "עצירת הסירות" ומתנגדת לאפשרות שאותם מהגרים בכלל יוכלו להגיש בקשות מקלט.

במקביל, המחאה הציבורית סביב מגורי מבקשי מקלט, בעיקר במלונות, התגברה מאוד השנה. לצד זאת, ארגוני זכויות אדם קוראים לממשלה להפסיק "להפוך מהגרים לשעיר לעזאזל".

לפי נתוני הממשלה, 109,343 איש הגישו בקשה למקלט בשנה שהסתיימה במרץ 2025 – עלייה של 17%, ושיא מאז 2002.

השרה מחמוד: "המערכת לא בשליטה"

השרה שבאנה מחמוד מדגישה שהרפורמה נועדה להחזיר "סדר והגינות" למערכת: "הנדיבות שלנו מושכת מהגרים בלתי־חוקיים דרך התעלה. הקצב וההיקף של ההגירה מפעילים לחץ עצום על הקהילות".

היא הוסיפה כי אם בריטניה לא תטפל בעלייה בהגירה הבלתי חוקית, המדינה תהפוך "מפוררת ומקוטבת יותר". עוד לדבריה, "400 אלף אנשים הגישו בקשות מקלט בארבע השנים האחרונות", ואמרה כי יותר מ-100 אלף נתמכים כיום על ידי המדינה - נתונים שמגבירים את התחושה הציבורית שהמערכת אינה בשליטה.

ביקורת קשה מצד ארגוני סיוע

המועצה הבריטית לפליטים אמרה כי פליטים אינם "עושים קניות" בין מערכות מקלט, וכי רובם מגיעים לבריטניה בגלל קשרי משפחה, היכרות בסיסית עם השפה או חיבורים קודמים שמאפשרים לפתוח חיים חדשים בביטחון.

למשרד הפנים נשלחו גם מכתבים מכ-100 ארגוני צדקה, שקראו לממשלה "לסיים את הפוליטיקה של הצגת מהגרים כאיום" וטענו כי המדיניות החדשה עלולה לעודד גזענות ואלימות.