באיטליה ובגרמניה: צעדים דרמטיים חדשים נגד המהגרים המוסלמים

ממשלת איטליה מקדמת הצעת חוק חדשה שכבר מעוררת סערה. מפלגת השלטון של ג’ורג’יה מלוני, "האחים של איטליה", הציגה אתמול (רביעי) בפרלמנט הצעת חוק לאסור על נשים מוסלמיות לעטות כיסויי פנים מלאים כמו בורקה וניקאב במרחב הציבורי. ההצעה מוגדרת כחלק ממאבק רחב יותר נגד מה שהמפלגה מכנה "הבדלנות האיסלאמית".

לפי נוסח החוק, האיסור יחול על מוסדות חינוך, חנויות, משרדים וכל מרחב ציבורי אחר - והעוברות עליו צפויות לקנסות של בין 300 ל־3,000 אירו. בנוסף, החוק מציע להגביר את הפיקוח על מימון מסגדים וארגונים איסלאמיים, ולחייב אותם בדיווחים כספיים מחמירים, כדי לוודא שלא מתקבלות תרומות מגורמים "המעודדים עקרונות הפוגעים בחירויות יסוד ובביטחון המדינה".

בנוסח ההצעה נכתב כי "התפשטות הפונדמנטליזם האסלאמי מהווה מצע לטרור", וכי יש צורך להיאבק ב"הקצנה דתית ובשנאה המבוססת על דת". אחד מיוזמי החוק, גלאצו ביגנמי, אמר כי מדובר בצעד שנועד להגן על איטליה "מפני כל צורה של הקצנה וניסיון לייצר חברות מקבילות בשטחה". חברת פרלמנט נוספת מהמפלגה, שרה קלני, הוסיפה כי איטליה אינה יכולה "לסבול יצירת מובלעות שבהן השריעה גוברת על החוק האיטלקי".

ההצעה כוללת גם החמרה בעונשים על נישואין בכפייה – שיגיעו לרמה של ארבע עד עשר שנות מאסר. בנוסף מקודם גם חוק חדש לאיסור על בדיקות קרום הבתולין.

הערכות של ארגונים מוסלמיים באיטליה שצוטטו בפייננשל טיימס מצביעות על כך שחיים במדינה כ־2 עד 3 מיליון מוסלמים, רובם עובדים זרים ובני משפחותיהם. עם זאת, מוסלמים רבים מותחים ביקורת חריפה על ההצעה.

יאסין לפראם, נשיא איגוד הקהילות האסלאמיות באיטליה, אמר כי "חופש הבחירה הוא עיקרון בסיסי בחברה דמוקרטית". הוא הוסיף כי |אף מדינה לא צריכה להכתיב לאישה כיצד להתלבש". לדבריו, חקיקה גורפת כזו "עלולה ליצור מתחים חברתיים ואפליה במקום לעודד שילוב ודיאלוג".

בית הדין האירופי לזכויות אדם כבר קבע בעבר כי מדינות רשאיות לאסור על לבוש ועטיית על כיסויי פנים מלאים בשם "הלכידות החברתית" – כפי שנעשה בצרפת, בלגיה ואוסטריה. למרות זאת, באיטליה, עד עתה, הנושא נותר במחלוקת ציבורית חריפה.

בגרמניה: בוטל החוק שהקל על התאזרחות מהירה

באותו היום שבו הוצגה חקיקה נרחבת נגד מהגרים ומוסלמים באיטליה - גם בגרמניה התקבלה החלטה שמרנית נוספת. הבית התחתון של הפרלמנט הגרמני (הבונדסטאג) הצביע בעד ביטול החוק שאפשר למהגרים להפוך לגרמנים במסלול מזורז.

החוק, שאומץ ב־2024 בתקופת הממשלה הקודם בראשות הקנצלר אולף שולץ מהסוציאל־דמוקרטים (SPD), איפשר למהגרים שהוגדרו כ"משולבים היטב" לקבל אזרחות אחרי שלוש שנים בלבד, ולעיתים חמש, במקום שמונה. מי שהוכיחו שליטה גבוהה בשפה הגרמנית והשתלבות בחברה יכלו ליהנות מהליך מהיר. אתמול החוק הזה בוטל ברוב גדול של 450 תומכים מול 134 מתנגדים.

ביטול החוק היה אחד מהיעדים המרכזיים של הקנצלר הנוכחי, פרידריך מרץ, ממפלגת ה־CDU השמרנית, שהבטיח להפוך את האזרחות ל"שיאו של תהליך ההשתלבות - לא תחילתו". ההחלטה עברה בקלות משום שגם מפלגת הימין הקיצוני AfD, הנחשבת לאופוזיציה הגדולה ביותר של הממשלה, תמכה בה.

מבקרי הצעד טוענים שהוא משדר מסר של סגירות כלפי מהגרים דווקא בזמן שבו גרמניה מתמודדת עם מחסור חמור בעובדים מיומנים. יו"ר מפלגת הירוקים, פליקס בנאשק, אמר כי "זהו מסר שגוי - דווקא עכשיו, כשגרמניה זקוקה לכל כוחותיה, בלי קשר אם מישהו חי כאן שלוש שנים או שלושה דורות".

גם הצעדים להחמרת החקיקה באיטליה וגם הנסיגה מפתיחות בגרמניה משקפים מגמה רחבה ברורה לעמדות זהירות, חשדניות ומקשות כלפי מהגרים ובני מיעוטים מוסלמים ברחבי אירופה. הצעד מגיע על רקע הסלמה של ממש במתחים החברתיים, הביטחוניים והתרבותיים ביבשת.

המגמה הרחבה באירופה מגיעה על רקע התחזקות של כוחות ימין וימין קיצוני ברבות ממדינות האיחוד, תוך תחושת מיאוס הולכת וגדלה של האזרחים מפני סוגיית המהגרים המוסלמים. בשנתיים האחרונות הבעיה הפכה להיות ברורה ומוחשית עוד יותר, על רקע המלחמה בעזה, ההפגנות נגדה באירופה, וגם נפילת משטר אסד שהגבירה את להיטותן של ממשלות רבות לצמצם קליטת מהגרים ואף להחזירם לסוריה ולמדינות נוספות.