השקעה של מיליארדים: הודו נערכת למלחמה עם סין בנקודה המתוחה ביותר

הודו משקיעה בשנים האחרונות סכומי עתק בהכנות לעימות אפשרי עם סין לאורך הרי ההימלאיה. עיקר ההשקעה היא בעיקר בתשתיות, ולאו דווקא בהתעצמות צבאית - ומאות מיליוני דולרים מופנים לבניית כבישים, מנהרות ומסלולי נחיתה באזורים הגבוהים והקשים לגישה, מתוך הבנה שהגבול ההררי הפך לנקודת תורפה אסטרטגית.

נקודת המפנה הגיעה ב-2020, לאחר שעימות אלים בין חיילים הודים וסינים לאורך קו הגבול השנוי במחלוקת, המכונה קו השליטה בפועל, גבה קורבנות משני הצדדים. הלחימה התנהלה בגובה של כ-14 אלף רגל - פנים אל פנים - והמחישה עד כמה הודו חשופה. מומחים ששוחחו עם וול סטריט ג'ורנל הסבירו כי סין הייתה יכולה להזרים תגבורת בתוך שעות, בעוד שהודו הייתה זקוקה לעד שבוע כדי להעביר כוחות נוספים בגלל דרכים משובשות או כאלה שאינן קיימות כלל.

לדברי קצינים בכירים לשעבר, העימות גרם לשינוי חשיבה עמוק. בהודו הבינו שהגישה הישנה, שהסתמכה על ההרים הגבוהים כחסם טבעי ונקודת הגנה חשובה, כבר לא מספיקה. במשך עשרות שנים סין בנתה רשת ענפה של כבישים ומסילות ברזל סמוך לגבול, בעוד הודו כמעט ולא השקיעה בתשתיות דומות בצדה שלה.

אחד הפרויקטים המרכזיים הוא מנהרת זוג'ילה בצפון הודו, בגובה של כ-11,500 רגל. מדובר בפרויקט שעלותו מעל 750 מיליון דולר, שהחל זמן קצר לאחר העימות ב-2020. המנהרה, באורך של כ-9 מייל, אמורה לקצר מאוד את זמן הנסיעה בין קשמיר ללדאק ולאפשר אספקה רציפה לבסיסים ולמוצבים, גם בחודשי החורף שבהם האזור מנותק לעיתים עד חצי שנה בגלל שלגים כבדים.

כיום, העברת אספקה ללדאק היא מבצע לוגיסטי מורכב. מזון, דלק וציוד נעים במשאיות וברכבות למחסנים בג'אמו וקשמיר, משם בשיירות ללֶה, בירת לדאק. לאחר מכן, כלי רכב קטנים, סבלים ופרדות משלימים את הדרך עד לגבהים של כ-20 אלף רגל. כל חייל זקוק לכ-100 פאונד של ציוד בחודש, ומוצב קטן שורף יותר מ-50 ליטר של דלק ביום. בחלק מהמקרים, הציוד פשוט נישא על גבם של אנשים.

גם סביב אגם פנגונג, שחוצה את הגבול בין לדאק לטיבט שבשליטת סין, נרשמה האצה בבנייה. לאחר העימות בעמק גלוואן ב-2020, שני הצדדים בנו מבנים, דרכים ותשתיות. סין הקימה עשרות מבנים, תעלות וגשר שמחבר בין גדות האגם, מה שמאפשר לכוחות לעבור במהירות. הודו מצדה הרחיבה מוצבים ושדרגה כבישים באזור. למרות הסכם מ-2021 לצמצום הכוחות, הנוכחות הצבאית במקום נשמרת, והמעקב הפך לרציף וללא הפסקה.

במקביל, תקציב ארגון הדרכים לגבול, גוף בנייה הכפוף למשרד ההגנה ההודי, זינק מ-280 מיליון דולר ב-2020 ל-810 מיליון דולר השנה. באותה תקופה ההוצאה הצבאית הכוללת של הודו עלתה בכמעט 60% והגיעה ל-80 מיליארד דולר. אלפי קילומטרים של כבישים חדשים כבר נסללו, ונבנו יותר מ-30 מנחתים למסוקים. בנוסף שודרגו ונבנו מסלולי נחיתה, בהם בסיס האוויר מוד-ניומה בלדאק, שנמצא כ-30 קילומטר בלבד מהגבול ומסוגל לקלוט מטוסי תובלה כבדים.

למרות זאת, הבנייה בהימלאיה רחוקה מלהיות פשוטה. הצוותים מתמודדים עם מפולות, סחף, מזג אוויר קיצוני ועצירות עבודה ארוכות בחורף. אפילו מועד סיום מנהרת זוג'ילה נדחה ביותר משנה וצפוי כעת לא לפני 2028.

חוקרים מזהירים שהמרוץ לתשתיות מגדיל גם את הסיכון לחיכוך, שכן שני הצדדים מאשימים זה את זה בחדירה לשטח ריבוני. העימות ב-2020 עצמו הושפע מהתנגדות סינית לכביש חדש שהודו בנתה סמוך לגבול. עם זאת, בהודו מדגישים שהמטרה אינה להשיג שוויון עם סין, אלא ליצור הרתעה מספקת שתייקר עבור סין כל ניסיון התקדמות נוסף. גנרל בכיר בדימוס בהודו הבהיר: המטרה היא לוודא שבפעם הבאה לא ניתפס לא מוכנים.