בנה של ניקי היילי בביקורת על ישראל: "הם רק עוד מדינה, הם צריכים להפסיק להתערב בפוליטיקה שלנו"
הדור הצעיר במחנה הרפובליקני משנה כיוון – וריאיון חדש של ניילן היילי, בנה של ניקי היילי, ממחיש זאת בחדות • מתוך בית שבו אמו נחשבת לאחת התומכות הגדולות בישראל בזירה הבין-לאומית, מפתיע היילי בן ה-24 בגישה אחרת לחלוטין • "הם רק עוד מדינה. שתפסיק להתערב בפוליטיקה שלנו", אמר וקרא לקצץ לגמרי בכספי הסיוע: "אסור לשלוח אפילו דולר אחד"

בריאיון חריג לפודקאסט של איש התקשורת הימני-קיצוני טאקר קרלסון, ניילן היילי – בנה בן ה-24 של ניקי היילי, מהדמויות האמריקניות המזוהות ביותר עם תמיכה נחרצת בישראל – מציג תפנית חדה מהעמדות שהיו מזוהות עם משפחתו. מול מצלמות הפודקאסט, הוא מציב קו עצמאי וביקורתי כלפי ישראל, הסיוע האמריקני, ההגירה והלובינג הזר, ומתאר פערים אידאולוגיים עמוקים בינו לבין אמו. התבטאויותיו, שבמקומות רבים חוצות קווים שנחשבו בעבר טאבו בימין האמריקני, מצביעות על שינוי דור משמעותי בתוך המחנה הרפובליקני.
באשר לישראל, היילי טען כי הירידה בתמיכה בקרב צעירים האמריקנים נובעת מהתנהלותה של ישראל עצמה:
"אני לא חושב שזה משהו שאנחנו עשינו. הכול תלוי בישראל. זה עליהם, לא עלינו. והמציאות היא שהם פשוט עוד מדינה".

"אף פעם לא קניתי את הרעיון שהם 'רשע טהור' או משהו כזה", אמר. "הם פשוט מדינה נוספת. אז מי אכפת? ואם הם רוצים יחסים טובים יותר עם ארצות הברית – הם צריכים להפסיק להתערב בפוליטיקה שלנו. זה ממש פשוט".
"למה שהאינטרסים של מדינה אחרת יקבעו את המדיניות שלנו?… אם נבטל את הסיוע ונעצור את הלובינג – זה יפסיק הרבה מההשפעה, לא רק של ישראל אלא של כל מדינה"
היילי הרחיב את הדברים לביקורת כוללת על מדיניות החוץ האמריקנית ועל הסיוע למדינות זרות: "וזה לא רק ישראל. אנחנו צריכים לאסור סיוע חוץ. אסור לשלוח אפילו דולר אחד למדינה אחרת כשיש אצלנו אנשים בעוני, בתי ספר גרועים, חובות רפואיים. זה לא הגיוני…".


הוא הוסיף: "אנחנו גם צריכים לאסור לובינג זר. למה שהאינטרסים של מדינה אחרת יקבעו את המדיניות שלנו?… אם נבטל את הסיוע ונעצור את הלובינג – זה יפסיק הרבה מההשפעה, לא רק של ישראל אלא של כל מדינה".
עוד הוסיף כי ההתמקדות יוצאת הדופן בישראל בימין האמריקני אינה בריאה: "אני זוכר שב-2016 ישראל הייתה נושא שאי אפשר היה לגעת בו. זה היה טאבו. ובמובן מסוים זה עדיין כך. אבל האובססיה הזו – לטובה או לרעה – פשוט מוזרה. אני לא מסכים עם אף אחת מהקיצוניויות האלה".
"אוהב את אמא שלי - אבל לא מסכים איתה"
בחלק אחר דיבר היילי בגלוי על יחסיו עם אמו ועל הפערים ביניהם. קרלסון הדגיש כי היילי "אוהב את אמו אך אינו מסכים עם חלק ניכר מדעותיה", והיילי אישר זאת: "עכשיו זה מאוד ידוע שיש לי דעות שונות משל אמא שלי, וזה מצחיק אותי. אנשים אומרים: ׳אני לא מאמין שיש לך דעות שונות משל אמא שלך!׳ ואני תמיד עונה: ‘יש לך דעות שונות משל אמא שלך?’ ואז הם אומרים ׳כן, ברור׳. אז למה שאני אהיה שונה?".

היילי אף התייחס לעניין ההגירה, וטען כי אין לראות בו מחויב לעמדות של הדורות הקודמים: "זו לא 1969. זו מדינה אחרת לחלוטין… הם חושבים שאני חייב להם נאמנות בגלל החלטה שסבא וסבתא שלי קיבלו, וזה טיפשי. כל מה שאני מכיר זה אמריקה. אני מדבר רק אנגלית. אני נוצרי. למה שאהיה מחויב למשהו אחר?".
לבסוף, היילי הציג סדרת דרישות מדיניות חריפות: "אזרחים שהתאזרחו לא צריכים להחזיק בתפקידים ציבוריים… צריך להגביל את כמות הסטודנטים הזרים… אסור לאפשר אזרחות כפולה – זה רעיון מטופש. אתה או אמריקני או לא… ואם מישהו משרת בצבא של מדינה אחרת – זה צריך לפסול אותו". הוא הוסיף בנושא השפה: "אני רוצה להיות מסוגל להבין את כולם. זו המדינה שלי… אנגלית צריכה להיות השפה הראשית. לא מקובל אחרת."
כשנשאל האם ישקול ללכת בדרכה של אמו ולהיכנס לפוליטיקה, השיב בפשטות: "זה הסיוט הכי גדול של אמא שלי שאכנס לפוליטיקה… היא ראתה עד כמה זה רעיל ומתיש".