סערה פוליטית באיראן: הנשיא פזשכיאן יעמוד להדחה?

איראן מתמודדת בימים האחרונים עם סערה פוליטית גדולה, לאחר שיו"ר הפרלמנט מוחמד-באקר קאליבאף החריף את עמדתו כלפי הנשיא מסעוד פזשכיאן ואיים בגלוי על אפשרות של הדחה. קאליבאף הזהיר ביום ראשון כי אם הממשל לא יצליח להתמודד עם עליית מחירי המוצרים הבסיסיים, לפרלמנט תהיה "חובה" לפעול.

קולות ביקורתיים בטהראן טוענים כי מדובר פחות בסוגיה פורמלית ויותר באירוע פוליטי. אתר החדשות רודיאד24 ציין כי דבריו של קאליבאף משקפים "שינוי מהותי ביחסים בין הנשיאות לפרלמנט" וכי הוא מנסה למצב את עצמו לא רק כשותף לניהול המשבר אלא כגורם פיקוח מרכזי על הממשלה.

לפי האתר, על ידי אימוץ עמדות ביקורתיות בצורה פתוחה, קאליבאף מנסה להתרחק מאחריות משותפת למצב הכלכלי הקשה ולהציג את הפרלמנט כבעל יכולת לפקח באופן עצמאי על כשלי הממשל. "אם יבוצע שינוי, הפרלמנט יטען לניצחון; אם לא, הדחה תהיה האופציה האחרונה הבלתי נמנעת", נכתב, תוך הטלת המחיר הפוליטי על הממשלה.

חוסיין נוראני-נג'אד, פוליטיקאי רפורמיסט, הסביר כי איומי ההדחה משמשים כלי לשינוי המדיניות הפוליטית של הממשל. "הממשלה היא מרכזית, לא רפורמית", אמר, "אבל הימין מנסה בהדרגה להפוך אותה לממשלה שמרנית".

בשנה האחרונה כבר בוצעה הדחה של שר הכלכלה עבדול-נאסר חמאטי, והלחץ בפרלמנט הולך וגובר על שרי החקלאות, התחבורה והפיתוח העירוני, התעשייה והמסחר, הספורט והרווחה. ההתקפות מתמקדות בעיקר בשרים רפורמיסטיים או מרכזיים שתומכים בנרטיב של הממשלה.

חלק מחברי הפרלמנט אף קראו בגלוי להתפטרותו של פזשכיאן ואף העלו אפשרות להדחתו בטענה ל"אי-כשירות פוליטית". רוב הקולות הללו מזוהים עם זרם שמרני-קיצוני, הקשורים קשר הדוק למתחרה של פזשכיאן בבחירות לנשיאות בשנה שעברה, סעיד ג'לילי.

ערוץ האופוזיציה איראן אינטרנשיונל ציטט מומחים הטוענים כי החרפת העימות נועדה לאפשר לקאליבאף להתרחק מהאחריות הכלכלית, ולהכין את הקרקע למאבק פוליטי עתידי שבו האשמה, מרחק ו"פיקוח" יהיו חשובים לא פחות מהמדיניות עצמה. רקע נוסף לכך הוא תבוסתו של קאליבאף לפזשכיאן בבחירות לנשיאות בשנה שעברה והאמונה הרווחת בטהרן כי השנים הקרובות עשויות להביא שינויים פוליטיים משמעותיים, מה שיוצר תמריץ למנהיגים בכירים למצב עצמם מחדש כבר עכשיו.

פזשכיאן, ללא קשרים וקרבה למוקדי הכוח המרכזיים בהנהגה באיראן, ובראשם לשכת המנהיג העליון ומשמרות המהפכה. קאליבאף, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה ומי שמקובל ומזוהה מאוד עם הממסד הביטחוני באיראן, נהנה מהבחינה הזאת מיתרון על פני פזשכיאן. הנשיא, לעומת זאת, ממשיך ליהנות מתמיכתו של ח'אמנאי, שבסופו של דבר יהיה זה שיכריע בפועל בכל הליך אפשרי של הדחה.