גל טלטלות באירופה: סטארמר קורס, מכה קשה למקרון

שלוש בירות אירופיות מתמודדות השבוע עם משברים ומכות פוליטיים שמערערים את יציבות השלטון שלהן. שורה של סערות ושערוריות - בלונדון, קייב ופריז - מאיימות ישירות על המנהיגים שם.

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר מתמודד עם קריסה בשיעור התמיכה בו, ומתרבים הדיווחים והקריאות לשקול את הדחתו המוקדמת. באוקראינה, זלנסקי מתמודד עם אחד המשברים החמורים בתקופת כהונתו, עם פרשת שחיתות עצומה שמזעזעת את ממשלתו וניכר כי האש מתחילה ללחך את שוליי בגדיו. בצרפת, נשיא צרפת המושמץ והלא פופולרי ספג מכה קשה ש"קוברת" סופית את תוכנית הדגל היוקרתית שלו.

קיר סטארמר נלחם על יציבות שלטונו

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר נאלץ להתמודד עם מרד הולך וגדל בתוך מפלגת הלייבור שבהנהגתו, קרוב לשנה וחצי לאחר הניצחון הסוחף בבחירות ביולי 2024. הסדקים בצמרת הלייבור הפכו לפיצוץ גלוי לאחר תדרוך אנונימי לעיתונאים מצד מקורבים לסטארמר, שטענו כי הוא "ילחם בכל ניסיון להדיח אותו" - אף שאיש לא הכריז רשמית על אתגר כזה.

הדיווחים עוררו סערה - שרים וחברי פרלמנט בלייבור גינו את הצעד וטענו כי הוא משקף "תרבות רעילה" ומנהיגות מנותקת ברחוב דאונינג. שר הבריאות, ווס סטריטינג, שהיה במוקד השמועות, נאלץ להכחיש כי הוא מתכנן להתמודד על ההנהגה וכינה את הדלפות "מתקפות הרסניות".

סטארמר, ששיעור התמיכה בו בסקרים צונח, מנסה להרגיע את השורות - אך לפי חברי פרלמנט ממפלגתו, ניסיונותיו עד כה נכשלים. המתח גבר אפילו יותר לאחר התפטרותה של סגניתו אנג’לה ריינר ופיטוריו של פיטר מנדלסון, שגריר בריטניה בארצות הברית, על רקע קשריו עם ג’פרי אפשטיין. גם שרת האוצר רייצ’ל ריבס סופגת ביקורת בשל כוונתה להפר הבטחת בחירות ולא להעלות מיסים.

למרות התסיסה, גורמים במפלגה מודים כי כמעט בלתי אפשרי להדיח את סטארמר בשלב זה. למהלך נדרשת תמיכה של 20% מחברי הפרלמנט של הלייבור כדי לפתוח בהתמודדות, מהלך שכמותו לא התרחש מעולם נגד ראש ממשלה מכהן של המפלגה. עם זאת, במפלגה כבר מדברים על המבחן הקרוב - תקציב הממשלה ב-26 בנובמבר והבחירות המקומיות באביב הקרוב - שיכריעו אם סטארמר ישרוד פוליטית או עלול למצוא את עצמו בדרך החוצה.

שערוריית שחיתות מטלטלת את זלנסקי

באוקראינה נחשפה השבוע אחת מפרשיות השחיתות הגדולות מאז פרוץ המלחמה, והסערה מאיימת לערער את שלטונו של הנשיא וולודימיר זלנסקי. שני שרים בכירים - שר המשפטים הרמן הלושצ’נקו ושרת האנרגיה סביטלנה הרינצ’וק - הגישו אתמול את התפטרותם לאחר שנחשפו חשדות לשוחד והלבנת כספים בהיקף של כ-100 מיליון דולר בחברת האנרגיה הגרעינית הלאומית "אנרגואטום".

לפי הרשות הלאומית למאבק בשחיתות (NABU), בכירים במשרד האנרגיה ובחברה דרשו לקבל עמלות בגובה 10%-15% מהיקף החוזים להקמת מערכות מיגון על תשתיות האנרגיה מפני המתקפות של רוסיה. החקירה, שנמשכה 15 חודשים תחת שם הקוד "מידאס", כללה כאלף שעות האזנות ו-70 פשיטות על בתיהם של בכירים - בהם מקורבו של הנשיא, איש העסקים טימור מינדיץ’, שייסד עם זלנסקי את חברת ההפקות של השניים.

המקרה עורר זעם ציבורי עצום, במיוחד על רקע הפסקות החשמל הקשות וההתקפות הרוסיות האחרונות על תשתיות האנרגיה. זלנסקי עצמו גינה את השחיתות וכינה אותה "בלתי נסבלת בזמן מלחמה", והורה להעמיד לדין את המעורבים. הזעם של התושבים מגיע על רקע הגברת המתקפות של רוסיה על מערכת החשמל עם תחילת החורף - והטענה כי בשל מעשי השוחד החמורים יש פגיעה גדולה יותר באספקת החשמל.

הפרשה מציבה את זלנסקי במבחן כפול: גם מול הציבור האוקראיני המתוסכל וגם מול המערב, שממנו הוא מבקש עוד תמיכה צבאית וכלכלית. ראש ממשלת אוקראינה יוליה סבירידנקו הדגישה כי הממשלה תשתף פעולה באופן מלא עם החוקרים, ותבצע ביקורת עומק על "אנרגואטום". באיחוד האירופי כינו את הפרשה "מצערת מאוד" וקראו לקייב לפעול בנחישות למיגור השחיתות. שרת החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס אמרה על רקע מאמצי ההצטרפות של אוקראינה לאיחוד: "זה מצער במיוחד. אין מקום לשחיתות, במיוחד לא עכשיו".

תוכנית הדגל של מקרון "נקברה"

נשיא צרפת עמנואל מקרון ספג אתמול מפלה פוליטית חריפה לאחר שחברי האספה הלאומית הצביעו בעד השעיית רפורמת הפנסיות שלו - אחת מתוכניות הדגל של כהונתו. הרפורמה, שנועדה להעלות את גיל הפרישה מ-62 ל-64, הוקפאה לפחות עד ינואר 2028, כלומר עד לאחר סיום כהונתו של מקרון.

255 חברי פרלמנט הצביעו בעד ההשעיה, לעומת 146 שהתנגדו. המהלך הגיע כחלק מדיוני התקציב, לאחר שממשלתו המדשדשת של ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו נאלצה להיענות לדרישות הסוציאליסטים, סיעה מרכזית בקואליציה, כדי למנוע הצבעת אי אמון נוספת.

בעוד מקרון נאחז במדיניות הצנע כדי לצמצם את הגירעון הגדול ביותר בגוש האירו, ההשעיה פגעה במאמצים אלו. היא גם סימנה עוד נסיגה לנשיא שמאז הבחירות בקיץ שעבר מתקשה להשיג רוב בפרלמנט המפוצל. חלק מבעלי בריתו נמנעו בהצבעה כדי לא להפיל את הממשלה, אך ההפסד נתפס כפגיעה ישירה במעמדו וביכולתו לקדם רפורמות נוספות.

בעוד האופוזיציה משמאל חוגגת את הוויתור, בלשכת הנשיא מודים שהדרך לאישור סופי עוד ארוכה. אולם המשמעות ברורה - הרפורמה שהציתה מחאות המוניות ברחובות צרפת לפני כשנתיים תקועה שוב, והנשיא מקרון נותר עם ממשלה חלשה ופרלמנט עוין, פחות משנתיים לפני תום כהונתו.