שאלת 200 מיליארד אירו: הסוגיה שקורעת את האיחוד האירופי

מדינות אירופה נמצאות במשבר של ממש בימים האחרונים, על רקע הלחץ הגובר לאשר הלוואת סיוע כלכלית לאוקראינה מכספי הנכסים הרוסיים המוקפאים. מדינות האיחוד נקרעות בשאלה אם לאשר את המהלך, אל מול איומים הולכים וגוברים של מוסקווה וניסיונות שיבוש מצד ממשל טראמפ.

מהם הנכסים המוקפאים?

• עם תחילת הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה בפברואר 2022, האיחוד האירופי הקפיא כ-210 מיליארד אירו מנכסי בנק רוסיה. רוב הסכום הזה נמצא ב-Euroclear, מרכז סחר הממוקם בבלגיה.
• בשבוע שעבר קיבלו המדינות האירופיות החלטה להקפיא את הנכסים באופן בלתי מוגבל תחת סעיף חירום (סעיף 122), מה שמסיר את הצורך בהסכמה חד-משמעית כל שישה חודשים, ומונע ממדינות בודדות להחזיר את הכספים לרוסיה.

שאלת השימוש בכספים

• הנציבות האירופית, הזרוע המבצעת של האיחוד, בראשות הנשיאה אורסולה פון דר ליין, שתומכת באופן מובהק באוקראינה, הציגה הצעה להקצות לאוקראינה הלוואה נרחבת למימון צרכיה הפיננסיים בשנים 2026-2025 - בסכום של 140 מיליארד אירו.
• הסכום כולו נועד להתבסס על כספי הנכסים הרוסיים המוקפאים.

מי תומך בשימוש בכספים הרוסיים?

• הקבוצה המרכזית שתומכת בשימוש בכספים כוללת מדינות פרו-אוקראינה וסקפטיות כלפי רוסיה, במיוחד המדינות הבלטיות, פולין, פינלנד ושאר מדינות מזרח ודרום-מזרח אירופה.
• מדינות אלה רואות בשימוש בנכסים הרוסיים את הדרך הפיננסית היעילה ביותר להבטיח את המשך המאבק האוקראיני.

הסיבות לתמיכה במהלך

• רוסיה, כמדינה התוקפת, צריכה לשלם על הנזקים שנגרמו לאוקראינה, ושימוש בנכסים שלה הוא צעד מוסרי ופוליטי מוצדק.
• שימוש ברווחים או בביטחונות ולא בכספים עצמם יכולה להישאר בגבולות החוק הבין-לאומי ולהימנע מהחרגת עקרון חסינות הריבונות.
• הצעד יכול להקל על מדינות האיחוד האירופי עם חובות גבוהים, מבלי להעמיס על התקציב הלאומי שלהן, ובו בזמן לספק לאוקראינה את המשאבים הדרושים להמשך המאבק והשיקום.

מי מתנגד?

• הונגריה וסלובקיה, שתי בעלות הברית הגדולות של רוסיה באיחוד האירופי, הן המדינות המתנגדות בחריפות למהלך, ואיימו על חסימתו בהסכמים עתידיים.
• קבוצת מדינות נוספת - בלגיה, איטליה, בולגריה, צ'כיה ומלטה - תומכות בסיוע לאוקראינה אך מעדיפות פתרונות אחרים שמפחיתים את הסיכון המשפטי והפיננסי.

הדאגות העיקריות של המתנגדים

• סיכון משפטי: רוסיה ובנק רוסיה טוענים כי כל שימוש בכספים הוא "לא חוקי" ופוגע בחסינות הריבונות שלה, וכבר הוגשו תביעות נגד Euroclear בבתי המשפט הרוסיים.
• יציבות פיננסית: במרכזי סחר כמו בלגיה, כל דרישה להחזיר או לפצות על הכספים המוקפאים במקרה של שינוי בסנקציות או תביעות הצלחה עלולה להוביל לבעיות יציבות פיננסית בשוק.
• סיכון פוליטי וביטחוני: דמויות כמו ויקטור אורבן מהונגריה רואות בשימוש האגרסיבי בנכסים צעד שיכול להחמיר את העימות עם רוסיה ולפגוע ביוזמות שלום.

איומים על בלגיה

• בשבועות האחרונים נרשם רצף חריג ויוצא דופן של הופעות כטב"מים חשודים ולא מזוהים בשמי המדינה, כולל במתקנים רגישים.
• גורמים רשמיים באירופה אמרו כי סביר שמדובר בניסיונות סחיטה באיומים של רוסיה נגד בלגיה, כדי למנוע ממנה להסיר את התנגדותה למהלך.
• המסר המסתמן, על פי הגישה הזאת - היא שרוסיה מאותתת לבלגיה כי אם תסכים למהלך היא תהיה נתונה לפגיעות נוספות.
• ראש ממשלת בלגיה ברט דה וובר אמר במפורש כי באירופה לא נותנים מענה אמיתי לחששות של בלגיה במהלך שכזה, וכי היא "נשארת להתמודד לבד עם ההשלכות".

דעת הקהל בתוך האיחוד האירופי

• בקרב מדינות מרכזיות באירופה, כמו איטליה וגרמניה, סקרים מצביעים על תמיכה ברוב הציבור לשימוש בכספים הרוסיים לצורך סיוע לאוקראינה, אך מדובר בתמיכה חלקית ולא מוחלטת.
• באיטליה, למשל, הדעות חלוקות כמעט שווה בשווה. סוגיה זו משקפת מחלוקת פנימית בין קבוצות במדינות שונות: מצד אחד, תומכים נלהבים באוקראינה ובאיחוד האירופי, ומצד שני, קבוצות המוטרדות מהעלות הכלכלית, מההשלכות על מדיניות החוץ האירופית ומאלה שמפגינים גישה מרוככת יותר כלפי רוסיה.