דווקא בשיא המלחמה ולמרות הגינויים: שיתוף הפעולה של ישראל ומדינות ערב מתרחב

למרות גינויים חריפים מהעולם הערבי כלפי פעילותה הצבאית של ישראל ברצועת עזה, מדינת ישראל, ובעיקר צה"ל, דווקא ניצלו את החודשים האחרונים כדי להעמיק את שיתוף הפעולה עם מדינות הערב הבכירות והחשובות באזור. מסמכים אמריקניים מודלפים חושפים תמונה אחרת ממה שרואים בזירה הציבורית: לא רק ששיתוף הפעולה נמשך, אלא אפילו התרחב, כולל עם מדינות ערביות שנחשבות עוינות במיוחד לישראל.

המסמכים, שפורסמו אתמול (שבת) בוושינגטון פוסט, מציגים כיצד מדינות כמו קטאר, סעודיה, מצרים, ירדן, בחריין ואיחוד האמירויות קיימו בחשאי תיאומים צבאיים עם ישראל - חלקם בתוך שטחן. כל זה התרחש תוך כדי שהן מגנות בפומבי את הלחימה הישראלית בעזה, ומאשימות את ישראל בפשעי מלחמה, הרעבה מכוונת ואף "רצח עם", כפי שאמר אמיר קטאר מעל בימת האו"ם.

מה מסתתר מאחורי הגינויים?

הקשר הביטחוני בין הצדדים הולך ונבנה בשנים האחרונות ביוזמת פיקוד מרכז של צבא ארה"ב (Centcom), ובעיקר במטרה להתמודד עם האיום האיראני. לפי המסמכים, שיתוף הפעולה כלל ישיבות תכנון בבחריין, ירדן, מצרים ואף בבסיס חיל האוויר האמריקאי אל-עודייד בקטאר. בין השאר התקיימו אימונים על רקע איומים כמו מנהרות תת-קרקעיות - איום מוכר היטב לישראל, שהיא מיומנת ומתמחה בהתמודדות עימו, ויכולה לחלוק ידע רב בנושא.

בחודש מאי 2024 הגיעו בכירים ישראלים לבסיס בקטאר בטיסה ישירה וחשאית - תוך שהם עוקפים מעברי גבול אזרחיים, כדי לא לעורר תשומת לב ציבורית ולשמור על פרופיל נמוך. קטאר היא אומנם אחת המדינות הכי ביקורתיות ולעומתיות לישראל באופן פומבי, אולם מאחורי הקלעים היא מקיימת קשרים הדוקים עם ישראל, גם ברמה המדינית וגם ברמה הביטחונית. לעובדה שהיא אחת מבעלות הברית המרכזיות של ארה"ב באזור יש תרומה מכרעת לכך.

על הנייר: לא ברית חדשה

למרות כל שיתופי הפעולה, המסמכים מבקשים להדגיש מעבר לכל ספק: לא מדובר בברית צבאית רשמית, וכל הפגישות נועדו להישאר חסויות. אחד המסמכים אף כלל הוראות מפורשות להימנע מצילום, לא לחשוף שום פרט לתקשורת, ולהקפיד על רגישויות תרבותיות כמו שמירה על כשרות - גם יהודית וגם מוסלמית.

עם זאת, השותפות שגובשה כוללת תיאום הגנתי חסר תקדים - מערכות הגנה אווירית, שיתוף מודיעין, אימונים ללוחמה תת-קרקעית, תקשורת מוצפנת בין הצבאות, ואף תוכניות להקמת מרכז סייבר אזורי ומרכז לשיתוף מידע.

המשבר שמעיב על עתיד היחסים

אחת מנקודות השבר הבולטות הייתה התקיפה הישראלית בדוחא, שבוצעה מבלי שקטאר או ארה"ב קיבלו עליה התרעה מראש. התקרית חיזקה את החשש בקרב מדינות המפרץ מהתנהלות עצמאית של ישראל בזירה האזורית, גם במחיר של פגיעה בבעלות ברית של וושינגטון. "ישראל נתפסת כמי שמרגישה שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה - מבלי להתגלות", אמר גורם ביטחוני אמריקני לשעבר.

יחד עם זאת, מדינות אלו תלויות בארה"ב לצורכי ביטחון, וגם חוששות מההשפעה האיראנית שממשיכה להטיל צל כבד על האזור כולו. כך, הן מוצאות את עצמן "נאלצות", מרצון או שלא, לתמרן בין תמיכה בפלסטינים לבין שיתוף פעולה עם ישראל, בעיקר בזירה הביטחונית.

תלות ביטחונית

במקביל להסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, שבו הוסכם על שחרור החטופים ונסיגה חלקית מעזה, ארה"ב שלחה לישראל כוחות שנועדו לתמוך בהסכם - ואליהם צפויים להצטרף גם חיילים ממדינות ערביות ומוסלמיות במסגרת שיתוף הפעולה הביטחוני המתהדק. בנוסף, מדינות אלו כבר הביעו תמיכה בתוכנית טראמפ לייצוב האזור, הכוללת גם הקמת כוח בין-לאומי לאימון משטרה פלסטינית חדשה בעזה.

למרות זאת, ברוב המדינות אין כוונה אמיתית לשלוח כוחות קרקעיים לעזה, בשל הרגישות הפוליטית והמורכבות הביטחונית של הנעשה בשטח.

הגם שלא מדובר בשיתוף פעולה חדש, הדיווח הזה חושף ממדים חדשים של עומק השותפות בין ישראל למדינות ערב, גם בשיאה של המלחמה בעזה. בעוד שאותן מדינות לא מהססות לגנות את ישראל בפומבי ולמתוח עליה ביקורת חריפה מאוד - בפועל הן נשענות על הסיוע הביטחוני שלה בצורה רחבה.