מסע הייסורים של העולה שרק רצה אזרחות ישראלית - והדרישה המקוממת של הרשויות

שאיפתו המרכזית של מנדי מרקוס, יהודי בן 32 מקנדה, היא להפוך לאזרח ישראלי. במשך כמעט 14 שנים הוא ניסה להגיע לאותו מעמד נכסף שאמור להיות נגיש לכל יהודי בעולם, וביתר שאת בשנה וחצי האחרונות, שבהן החליט להקדיש לכך את מירב מאמציו - אך פעם אחר פעם הוא נתקל בקשיים בירוקרטיים ובאטימות של הרשויות בישראל - מה שלא מאפשר לו לחיות ולעבוד במדינה שבה הוא רואה בית.

"אני מרגיש שהחמצתי פוטנציאל גדול. מבחינה רגשית, זה מאוד קשה - אני לא אדם מאוד רגשי, אבל יש לי חיבור רגשי עמוק למקום הזה. מבחינה טכנית אני קנדי, מבחינה משפטית אני צרפתי, אבל מבחינה רגשית אני ישראלי. להיות נדחה מהמקום שאני כל כך מזדהה איתו - זו תחושה קשה", מספר מנדי ל-N12.

רוצה אזרחות? תכריח את אחיך להוציא תעודת זהות ביומטרית

מנדי נולד בלונדון להורים יהודים ילידי הארץ, ששייכים לקבוצת נטורי קרתא האנטי-ציונית. לנוכח התנגדותם למדינת ישראל, הוריו של מנדי לא רשמו אותו בשגרירות ישראל כנדרש. עוד בנעוריו חזר בשאלה והפך לציוני נלהב, ובגיל 18 החליט לעלות לישראל ולהתגייס לצבא - אלא שבמהרה הקשיים החלו להיערם. מנדי מספר שבשגרירות אמרו לו שעליו לבוא עם הוריו, שסירבו לעזור, וגם מכתבים למשרד הפנים ולארגונים יהודיים לא סייעו.

הוא החליט להמשיך בחייו, והתגורר בקנדה במשך מספר שנים. ב-2018 ניסה שוב לחדש את הליך האזרחות שלו במהלך ביקור בישראל, והפעם הגיע עם אחיו - אך הוא משתף ששוב נאמר לו שעליו להגיע עם הוריו או לבצע בדיקת DNA, התהליך לא התקדם ומנדי חזר להתגורר בחו"ל בידיים ריקות.

אך המלחמה שינתה הכול. "אחרי 7 באוקטובר הרגשתי אש בתוכי. בהתחלה הייתי בהלם, כמו כולם, ואז חשבתי - מה אני יכול לעשות? איך אני יכול לתרום? המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש הייתה לעלות לישראל. פשוט הגעתי לארץ כתייר והתחלתי להתנדב בתוכניות השונות של 'תגלית'", מספר מנדי.

בתחילת שנת 2024 הוא הגיע שוב לרשויות ההגירה בישראל, וביקש פעם נוספת לקבל אזרחות ישראלית. למרות שברשותו מסמכים רבים שמוכיחים את קשריו להוריו היהודיים, הוא מספר שנאמר לו שעליו לבצע בדיקת DNA או להביא את הוריו. "אין לי מושג מה הייתה הבעיה, הם אף פעם לא סיפקו סיבה. הם רק דורשים, בלי שאלות, בלי סיבה, בלי דיון. כלום", הוא אומר בתסכול.

אך מנדי לא ויתר. לאחר עיכובים בירוקרטיים של שבועות ארוכים, הוא פתח בהליך משפטי וביצע בדיקת DNA שהוכיחה את הקשר הגנטי שלו לאחיו היהודיים, שכן מחזיקים באזרחות ישראלית. תוצאות הבדיקה אושרו על ידי בית המשפט כבר לפני יותר מחצי שנה - אך מסע הייסורים בדרך לאזרחות הישראלית נמשך.

"הקשיים שהם מערימים באמת לא ברורים לי. יש פסק דין שמאשר שיש קשר ביולוגי מלא. אין בפועל שום סיבה לכך שהם מעכבים את הרישום", מספרת ל-N12 עורכת הדין רינת סולימני, שסייעה למנדי בחלק משלבי ההליך.

היא מגדירה את פרק הזמן של ההליך לאחר בדיקת ה-DNA "חריג", ואומרת שמדובר ב"פעם הראשונה" שהיא נתקלת בהתעלמות כזו מבדיקת ה-DNA שאושרה על ידי בית המשפט. "במקרה של מנדי, יש צו, נעשו בדיקות, אישרו את הקשר הביולוגי, ועדיין אין רישום. זה חריג מאוד. יש כאן דרישות שלא נגמרות ולא ברור מה המטרה שלהן".

במשך כל אותו הזמן, בהיעדר אזרחות ישראלית, מנדי לא יכול לעבוד בישראל ואף לא לשהות בה ללא הגבלה. "קפצתי דרך כל החישוקים. אני מתקשה פה כי אני לא יכול לעבוד ואני לא יכול להשיג דירה. אני לא יכול לעשות כלום", הוא מספר בכאב.

גם לאחר הבדיקה, ההליך המייגע נמשך. בשבוע שעבר קיבל מנדי מייל מרשות האוכלוסין וההגירה, שבו הוצגה דרישה מקוממת נוספת: הובהר למנדי שכתנאי לאזרחותו - אחיו הישראלי חייב לעשות תעודת זהות ביומטרית, זאת למרות שאחיו לא מוכן לכך מטעמים אישיים. "אני לא יכול להכריח את אח שלי להוציא תעודת זהות ביומטרית, הוא עקשן. מה זה קשור לאזרחות שלי בכלל? אין לזה קשר אלי", הוא זועם.

כתנאי נוסף, מנדי התבקש לספק תעודה חלופית שמוכיחה שהוריו נולדו בישראל ולא ב"פלסטין", כפי שצוין במסמך הרשמי של הרשויות הבריטיות שהביא.

מנדי נותר אובד עצות מול ההליך הבירוקרטי שמאמלל את חייו, ומונע מיהודי ציוני להפוך לאזרח שווה זכויות במדינת ישראל. "כל פעם שאני בישראל אנשים שואלים אותי אם אני נהנה - ואני אומר שלא. אז הם שואלים אותי למה אני כאן - ואני אומר להם שזה בגלל שאני ציוני טיפש", הוא מסכם בחצי חיוך.

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר בתגובה: "מבדיקת המקרה, עולה כי מדובר בסוגיה מורכבת במיוחד, בעיקר לאור סירוב ההורים, עליהם מושתתת הזכאות, לשתף פעולה. על אף האמור, לווה מר מרקוס בכל השלבים והוסבר לו כיצד עליו לפעול. בשלב זה, עליו להשלים עוד מסמכים ספורים כדי להתקדם עם הבקשה".